ארכיון הקטגוריה: כללי

שנת הלימודים שלי – חלק ראשון, לימודים מעשיים.

הי תום לני ניב ומיילי החמודים. יום אחד בטח תעברו על הבלוג הזה ותקראו את כל המילים שכתבתי פה עליכם ועל הטיולים שלנו. הפעם אני כותבת רק על עצמי. כשאני נדרשת למלא טופס שבו אני נאלצת לסמן את מספר שנות הלימודים שלי – אני מרגישה שמכניסים אותי לכלוב תרבותי שאין לי רצון להכנס אליו. הוא אפילו מחייב אותי להמעיט בערכי. אני מסמנת באי רצון 16 שנות לימוד שמסמלות עבור קורא הטופס את כך שסיימתי תיכון ועוד 4 שעות אקדמיה… אבל האמת היא שיש לי, נכון להיום… 39 שנות לימוד פחות שבוע אחד. מהיום בו נולדתי אני לומדת, בהתחלה למדתי לפקס את המבט ולהיישיר מבט למחייכים אלי, למדתי עם להבחין בקולה של אימי מבין שלל קולות. בהמשך למדתי מה ראוי למאכל ומה ראוי למשחק, למדתי ללכת, למדתי את תכונותיהם של כל אחיי ואחיותי, למדתי איך מרגישה הרוח כשהיא פוגשת שיער יבש בקיץ או ביער רטוב ממימי הגשם של החורף. כל יום בחיי הוא יום בו אני לומדת. בין כותלי הכיתה או בין חלקי כדור הארץ. בשנים האחרונות מעבר להיותי תלמידה טבעית של החיים והעולם, הייתי גם מורה לאלפי אנשים. הרצאתי וקיימתי סדנאות – זה היה נהדר. ראיתי את הניצוץ שיש לתלמידי בעיניים כשהם מבינים משהו חדש שזה עתה למדו ממוצא פי. הרבה זמן לא ישבתי כתלמידה מול מורה ולמדתי, בנים האחרונות לקחתי קורסים מעטים באוניברסיטה הפתוחה, קראתי מאות ספרים, ועדיין הייתה חסרה לי תשוקת הלמידה. אז השנה החלטתי שאני חוזרת להיות תלמידה,אני מוצאת זמן ומקום להעשיר את הידע שלי בשלל תחומים שמעניינים אותי. מידי שבוע אני נוסעת ופוגשת מורה וקבוצה אליהם אני חוברת ודרכם אני לומדת. וזו למעשה – שנת הלימודים שלי, השנה בה חזרתי להיות תלמידה. הקורס מגדלים חיים של רוני ואסף מיננברג במעלה צביה. פעמיים בחודש, תמיד ביום שלישי, אני קמה מוקדם בבוקר ויוצאת מהבית לנסיעה של שעה לארבעים דקות עד למעלה צביה שבגליל. בשטח של דונם אחד מצליחים רונ ואסף לגדל גינת ירק יעילה ומצויינת שמצליחה להאכיל כמה עשרות משפחות. אסף מלמד אותנו על כל יסודות גינת הירק, הניהול העונתי והתפעול שלה. רוני מלמדת אותנו את כל מה שקשור למזון עונתי, צריכה מקומית וליקוט. בין המפגשים והשיעורים ישנם גם מרצים אורחים שמעשירים את הידע של כולנו במגוון נושאים כמו איכות המים והאדמה, הכנס קומפוסט ועוד ועוד. וואו כמה כיף לי בקורס הזה! הלימודים כמעט תמיד מתקיימים בגינת עץ, השדה של רוני ואסף ואיפשהו באמצע היום אנחנו כמעט תמיד יוצאים לסיור לימודי בחורשים של מעלה צביה. הנסיעה עד לשם, ההתמדה, הקבוצה שהתגבשה, הידע שנצבר כשמיכת תלאים מוצלחת – כל אלה ועוד הם פשוט כיף גדול עבורי. לעמוד אינסטגרם של רוני לחצו פה לעמוד אינסטגרם של אסף לחצו פה קורס ליקוט צמחי בר עם ברק שגיא הרבה שנים אני מטיילת ברחבי הארץ, מכירה שבילים ומפלים, מבקרת נחלים וחורשים. הידע שלי בליקוט צמחי בר מוגבל מאוד ואני מרגישה שהעשרת הידע יאפשר לי לטייל בצורה עמוקה יותר, טובה יותר, נכונה יותר. הקורס של ברק הוא חגיגה של חושים. אנחנו תמיד מתחילים בנקודת מפגש מעניינת ומשם יוצאים למסע בעקבות העונה והצמחים שגדלים בה. מעבר לליקוט צמחי הבר, אני גם נחשפת להמון מקומות בארץ שכלל לא הכרתי. ברק מלמד אותנו מה קוטפים, איך מזהים, מתי אוכלים ועוד כל כך הרבה דברים שקשורים לקשר שלנו עם הצמחים והסביבה הרחבה יותר. המפגש מחולק תמיד לשלב הטיול שבו אנחנו מלקטים ולומדים, משם אנחנו עוברים לשלב הקמת המחנה שהכנת האוכל ובסיומו של כל יום מתקיימת חגיגת אוכל עשירה וצבעונית, טעימה ומרהיבה שהיא וואוו וואוו וואוו רציני! לשבת בסיומו של יום ליקוט על מחצלת ביער, לאכול אוכל שליקטנו יחד כקבוצה ואחר כך הכנו יחד – זה פשוט משהו שיש לצפות אליו מידי כמה שובות כשהקורס נפגש מחדש. לאתר של ברק שגיא לחצו פה מומלץ לעקוב אחריו גם ברשתות החברתיות קורס הכרת וליקוט פטריות עם מיא גינזבורג אני סקרנית לגבי עולמן של הפטריות כבר תקופה ארוכה ומבחינתי שנת הלימודים שלי פתוחה לכל מה שנשמע מעניין. הקורס העונתי של מיא נשמע לי כל כך מעניין ועשיר שנרשמתי אליו מיד כשהיא פתחה את ההרשמה, איפשהו בתחילתה של עונת ליקוט הפטריות (שהיא עונה יחסית קצרה בארץ) גם בקורס הזה אנחנו נפגשים בכל פעם במקום אחר בארץ ויוצאים לסיור וטיול שבמהלכו אנחנו מקווים שמצוא פטריות נחמדות ולחקור קצת את עולמן. לא מדובר בקורס שבו לומדים ומלקטים רק פטריות למאכל – הלימודים הם רחבים הרבה יותר מעבר לכך. גם פה, אחד הדברים שאני הכי אוהבת זו ההיכרות עם מקומות חדשים בארץ. מיא לקחה אותנו ליערות וחורשים שמעולם לא הייתי בהם, לפעמים נדרשת שעתיים נסיעה מהבית שלי, ביום גשום וחורפי – אבל אני לא מוותרת… זה כל כך ממלא את עולמי מבפנים ולכן זה שווה כל רגע של השקעה והתארגנות מוקדמת. באחד המפגשים ביקרנו ביער שגב, ממש ליד היישוב רקפת במשגב. היה כל כך יפה וכל כך שקט באיזור שהחלטתי להביא את כל המשפחה ביום שלמחרת וללקט איתם פטריות. זה היה אחד הימים היפים שלנו כמשפחה. מצאתי פטריות בשרניות ויפות (נטופה ערבה) והכנו תבשיל בשטח. מאז הילדים שלי מחפשים פטריות בכל מקום ודורשים שאלמד עוד בכדי שנכין עוד תבשילים טעימים כאלו בשטח… אני יכולה להבין אותם! לאתר של מיא לחצו פה סדנת התססות עם אורי מאיר ציזי׳ק אחרי אורי אני עוקבת כבר כמה שנים טובות, זה התחיל מהסדרה המעולה ״הפוליטיקה של המזון״ שפתחה אצלי מודעות רחבה יותר לנושא של בריאות, אוכל ופוליטיקה והמשיך לכך שאני עוקבת אחרי ההרצאות והפעילויות שלו ברשתות החברתיות. אורי הוא מאגר אנושי של ידע שלמרבית האוכלוסייה אין בכלל גישה או פניות אליה. ויש הרבה מאוד מה ללמוד ממנו! אני מתכוונת ללמוד עוד הרבה דברים אצל דר ציזיק, אבל בינתיים הזדמן לי להרשם ולהשתתף בסדנא יומית שלו בנושא התססות. בשבת חורפית אחת, מוקדם בבוקר, הנעתי את הרכב ונסעתי עד לעמק הירדן שליד בית שאן. שם במרכז להנהגת הבריאות, למדתי במשך חצי יום על התססת מזון, על היחסים שלנו עם חיידקים, על המערכת החיסונית ועוד ועוד. הלימודים התחילו בהרצאה מרתקת ועברו ללימודים מעשיים במטבח. במטבח למדנו על התססות שונות שירקות וזרעים שונים, למדנו גם להכין גבינות טבעוניות טעימות ומיוחדות, והתנסנו יחד בהכנת ארוחה צבעונית ועשירה שיש בה הרבה מותססים. מומלץ בחום רב! לאתר של המרכז להנהגת הבריאות לחצו פה

פעם בשבועיים, תמיד ביום שלישי, אנחנו יוצאים לטיול יומי.

הי תום לני ניב ומיילי הקטנה, בעוד כמה שנים, כשכבר תהיו גדולים – בטח תזכרו בשנה הזו שבה טיילנו אחת לשבועיים, כל פעם למקום אחר, כל פעם במזג אוויר אחר – אבל עם אותם חברים.

אולי תשאלו אותי: ״אמא, בני כמה היינו?״ או ״באיזה כיתה היינו?״

אני בטוח לא אדע לענות בצורה מדוייקת, אבל מה שאזכור הוא שכל השנה הזאת קרתה כשהייתה בארץ… שנת שמיטה.

הגשריים התלויים, נשר

אחרי 5 שנים שבהן אני מגדלת גינות מעונה לעונה, מאוד אוהבת לטייל אך מתקשה לעזוב את האדמה המניבה, הפעם החלטתי שהשנה הזו תהיה מוקדשת למציאת שגרה חדשה. במסגרת השגרה החדשה אני לומדת המון, נוסעת ברחבי הארץ לקורסים ומורים מצויינים ומעשירה את סך הידיעות שלי על עצמי ועל העולם שסביבי. ובכדי לא לשקוע לעולם של לימודים בלבד, פעם בשבועיים – תמיד בימי שלישי -אנחנו קמים בבוקר לאט לאט, הרבה יותר נינוחים מבדרך כלל, ומתארגנים לטיול.

עד כה טיילנו כבר ב-4 מקומות.

גבעות גד

זה תמיד מתחיל בשיחה מקדימה עם מיכל, אמא של אמילי ליהי אופק ובל, השותפים שלנו לכל יום טיול כזה.

אני זאת שקובעת לאן ניסע בכל פעם, והיא זאת שמתייצבת בשעה ובמקום שקבענו.

אנחנו מתחילות בפיקניק קטן ונחמד או ארוחת בוקר במקום ששווה להגיע אליו במיוחד ומשם אנחנו יום שלם מטיילים יחד, חווים יחד, חופשיים יחד. יש הרבה רגעים של ביחד בטיולים האלה, יש המון שיחות של שתי אמהות בין 8 ילדים בגילאים שונים, ויש גם המון חברויות חדשות.

יום אחד כשתהיו גדולים ממש, אתם תזכרו בימים האלה, ואני גם. ונדבר על הטיול לגבעות גד שנתקענו עם הרכב… והייתם צריכים לחכות לי מחוץ לאוטו עד שאצליח לחלץ את הרכב ואז לרוץ אליכם ולאסוף אתכם חזרה לרכב. אנחנו נזכר ש-5 דקות אחרי זה ראינו חיית בר שדומה לבמבי רצה במהירות שם במרחבים הפתוחים למרגלות הגבעות. נזכר שעלינו הגבעה של תל לכיש ובדקנו מי היה המלך הצעיר ביותר שמלך בממלכת יהודה, נזכר במערות שבהן חי האדם הקדמון בכרמל, נזכר בכל הנסיעות ובכל המסעות ונדע שיש לנו הסטוריה משותפת עשירה וטובה.

שוויצרייה הקטנה, הר הכרמל

אתם עוד לא יודעים ילדיי הקטנים, אבל החיים הם ממש קצרים, אוטוטו תסתיים הילדות ויתחילו הנעורים, עוד רגע תרצו להיות קצת יותר בלעדי מאשר איתי. עוד רגע אני כבר לא אוכל לעשות את הדברים שהיום קורים כל כך בקלות, תיכף תמצאו חיים בנפרד, אתם עוד לא יודעים את זה, אבל אני כבר יודעת, לי זה קרה. זה כמובן לא משהו רע… אבל בתוך כל השגרה העמוסה של החיים – לגנוב יום אחת לשבועיים, לא להתמסר לעבודות הבית הניקיונות והבישולים, לעצור רגע את רצף ההודעות הלקוחות והמיילים, לקום מהמחשב – להניח את התיק עם הספרים, לקום לאט לאט, ולדמיין לאן ניסע היום? איפה נאכל את הפירות והלחמים? איפה נחלוץ נעליים ונרוץ יחפים? היכן נשתה כוס תה חמה בשילוב עם רוח נושבת וקרירה? כל הדברים הקטנים הללו, הם האוויר שזורם לי עמוק בנשמה.

שביל ״רגליים יחפות״, נחל מערות, הר הכרמל
מערות האדם הקדמון – נחל מערות הר הכרמל

אז בשביל שתוכלו לזכור את כל המקומות היפים שהיינו בהם, הנה סיכום קצר של ארבעת טיולי הסתיו שעשינו עד כה:

  1. פיקניק בחניון יום ״שוויצריה הקטנה״ בהר הכרמל, נסיעה לראש הנקרה וביקור בנקרות עם ירידה ברכבל, ביקור בחוף בצת, נסיעת ערב לעיר העתיקה בעכו וארוחת ערב בנמל עכו.
  2. טיול יום בגבעות גד בחבל לכיש, עלייה ברגל לתל לכיש ותצפית על כל האיזור.
  3. ביקור במוזיאון הטבע בתל אביב
  4. ארוחת בוקר בינקיס בעין הוד, ביקור בנחל מערות ובמערות האדם הקדמון בכרמל, ביקור בחי בר בכרמל, ביקור בגשרים התלויים בנשר, נסיעה לגלידרייה במדרחוב של זכרון יעקב.
מאפיית ינקיס בעין הוד – ממש מתחת לגלריה הראשית
ביקור במוזיאון הטבע בתל אביב
הגשרים התלויים בנשר

אוהבת אתכם מאוד, אמא.

שנת שמיטה

אני אתחיל מהסוף, החלטתי לתת לאדמה שלי לנוח החל מערב ראש השנה ועד הבא שיגיע אחריו.

אני חושבת שלקח לי חודש שלם לחשוב על זה, שבועיים לקבל החלטה סופית, שבוע שלם נוסף לנסות לדמיין את עצמי ללא העבודה בגינה למשך שנה שלמה ואז עוד כמה ימים עד שהעזתי לומר בקול רם לטל, שהיה הראשון לשמוע:

״נראה לי שלא אעבוד בגינה החל מהעונה הבאה, זו שנת שמיטה, ואני מרגישה שהאדמה צריכה לנוח…״ הוא לא כל כך הבין על מה אני מדברת… ושאל מיד ״אבל מה תעשי שנה שלמה בלי הגינה?!״

מאוד קשה לי לדמיין את השנה הזו שגזרתי על עצמי, מי אני ללא היציאה לגינה בכל בוקר? מי אני ללא העלים הצומחים, הפרחים הפורחים והירקות המבשילים לנגד עיני ובתוך מגע ידיי?

אני לא מגדירה את אורח חיי ככזה ששומר מצוות, אני אפילו רחוקה מזה ומרגישה מאוד בנוח עם החיים שלי והבחירות היומיומיות שלי.

אבל פה יש משהו אחר, וזה הרבה מעבר למסורת ולדת, הרבה מעבר למה שכתוב בתורה. זה משהו שאני עמוק עמוק בתוך הלב שלי מרגישה.

אבא שלי נפטר לפני 7 שנים בדיוק, היום בדיעבד אני יודעת שהוא נפטר ערב שנת שמיטה חדשה. בשבעה שלו לקחתי לראשונה חופן זרעים של דלעת שחתכתי בבית ושמתי אותם על צמר גפן רטוב, ממש כמו בשעורי מדעים של כיתה ג׳. במהלך השבעה הזרעים נבטו ואני הייתי מופתעת מהחיים החדשים שנוצרים אחרי חיים אחרים שבדיוק הסתיימו.

הזרעים האלה של הדלעת, היו אקורד הפתיחה ל-7 שנים שבהן עסקתי בעבודת האדמה. זה התחיל בקטן ובלי ידע בכלל ובכל שנה שחלפה ועברה, מצאתי את עצמי מגדילה את חלקת האדמה. ההתחלה של הזרעים וצמר הגפן התפתחה לעבודת צמחים בכלים ואדניות, משם לגינה קטנטנה בבית הקודם שגרנו בו ולאחר מכן לגינה גדולה יותר פה בבית השכור הנוכחי שהתפתחה וגדלה מעונה לעונה והיום היא גינת ירק גדולה ומניבה.

אז איך אעזוב את עבודת האדמה?!

אני עובדת עם האדמה כבר 7 שנים, אני עובדת איתה. לא עליה, לא מעליה, איתה ממש. כמו שעובדים עם אנשים. וכשם שברור שאנשים זקוקים למנוחה מידי פעם… כך ברור לי שהאדמה חייבת גם היא מנוחה. אם יש משהו שלמדתי ב-7 שנים האלה (ולמדתי המון) זה שהאדמה היא דבר חי. יש בה חיות שלמה שמורכבת מחומר, בעלי חיים קטנטנים, לחות ואפילו רוח. והאדמה צריכה מידי פעם לנוח.

ארץ זבת חלב ודבש

המחשבות על שנת השמיטה גרמו לי לחשוב על ארץ ישראל, על פיסת האדמה שיש לנו פה שהיא קטנטנה קטנטנה אך מניבה מניבה. ואיך זה יכול להיות שבשטח גאוגרפי כל כך קטן – מצליחים יושבי הארץ להוציא תנובת אדמה כל כך גדולה וטובה? איך זה יכול להיות שאנחנו ״ארץ זבת חלב ודבש?״ ומה זה אומר בכלל?

הרבה מחשבות יש לי בראש, שנת השמיטה כנראה תחייב גם אותי לקחת קצת מנוחה, על אף האהבה הגדולה שלי לעבודת האדמה.

אני מתחילה להבין שפוריות האדמה של ארץ ישראל, קשורה לעובדה ששמרו פה שמיטה לאורך אלפי שנות עבודת אדמה. המנוחה הזו שניתנת פה לאדמה ולא מתרחשת באופן כה ברור במקומות אחרים בעולם, מתגמלת את יושביה ועובדיה בתנובת ירק ופרי מצויינת בכל מחזור חדש שנפתח.

המשפט הזה ״ארץ זבת חלב ודבש״ מבהיר לי שבתוך משפט קטן בעל 4 מילים בלבד, מסתתר עולם שלם של אקו סיסטם שאני יכולה רק להעמיק את הדימיון שלי בו ולחבר את עצמי אליו. הפרשנות היא שלי בלבד ואולי יש לה עוד סימוכין – בכל מקרה זה הולך ככה:

בכדי שארץ ישראל תהיה זבת חלב, זאת אומרת, מלאה בחלב צאן ובקר – חייבים לגדל פה בארץ אוכל עבור הצאן והבקר. ולכן בכדי שהארץ תהיה מלאה בחלב, חייבים להיות פה גם דגנים, חיטה, קטניות ושאר המזונות שבהם מאכילים את החיות.

ובכדי שהארץ תהיה זבת דבש, חייבות להיות פה דבורים בכמויות גדולות, ודבורים חייבות פרחים: פרחי בר, פרחי שדה, פרחי ירקות ופרחי פירות.

הארץ שלנו היא פורייה וטובה, גדל פה מגוון בוטני ביולוגי מרשים ביותר, יש פה גידולים ופירות וירקות מכל הסוגים, יש פה בעלי חיים, יש בה את כל מה שנחוץ ודרוש לאדם – ובכדי שזה יוכל להמשיך להתקיים אני חייבת לשחרר את האדמה בכל תקופה מסויימת… והלוואי וכולם היו משחררים אותה – כי הרי מתחת לפני השטח, האדמה היא רקמה אחת גדולה ולא חלקות מגודרות ושטחים חקלאיים לצד גנים ציבוריים.

אבל ככמות גרגירי החול שעל האדמה – כך כמות הפרשנויות של מהי שנת שמיטה? מה עושים בה? מה מותר או אסור בה? ומי חייב בה? אני פשוט רוצה לתת לאדמה מנוחה, אבל לוקחת בחשבון שהשנה הזו היא שנת שמיטה לאדמה ושנת למידה עבורי.

בשנים האחרונות אני בעיקר מלמדת אחרים, בשנה הקרובה אני מתכוונת לשוב ולהיות תלמידה. כזו שנוסעת במיוחד למורים שלה עם מחברת שלופה ועט וכותבת ולומדת.

עוד לפני שידעתי שזו צפויה להיות שנת שמיטה, עוד לפני שהעמקתי מחשבה במה אעשה בשמיטה… נרשמתי ללימודים – ושוב אני לומדת כמה נכונים הם הדברים. הרצון שלי ללמוד היה חזק בחודשים הקרובים, ויחד עם זאת, לא היה לי מושג איך אשלב לימודים עם החיים שסביבי… אז לפחות הגינה ירדה ממני השנה.

אני מתכוונת ללמוד השנה: ליקוט, התססה, בישול עונתי, הכנת גבינות ואולי גם אצליח לגעת בחימר וקרמיקה.

אבל אלו הם השיעורים הקלים שאני צופה לעצמי, השיעור המאתגר יותר הוא השיעור בלשחרר, בלאבד אחיזה במשהו שהוא כל כך נוכח בחיים שלי היום – ולעשות את זה בלי פחד, ותוך כדי התבוננות בפרא שיגדל שם בזמן שאני לא אטפח ורק אתבונן מהצד.

זה שיעור שחשוב לי ללמוד אותו בדיוק בעת הזו של חיי. הילדים שלי גדלים וממש עוד מעט אהיה מוכרחה לאבד אחיזה ולתת להם לפרוח פרא בחיי הנעורים שלהם שממש אוטוטו מגיעים לחיי. השחרור מהאדמה, מהסידור שלה, מהליקוט בה, מהציפיות שלי ממנה – את כולם אשחרר השנה, בדיוק כפי שאני רוצה לשחרר מילדיי ברגע שאבין שזה הזמן לשחרר גם אותם, לשחרר ולרק להביט מהצד, לשחרר מתוך אמונה וידיעה שטיפחתי ונתתי ויצרתי קרקע טובה שכל הדברים הבאים שיגיעו, ואז לחכות בסבלנות לרגע שאוכל להתאחד מחדש.

אז מה יקרה פה השנה?

אז בחודש אוגוסט, אני מתכוונת להתחיל לעקור את סיומה של גינת הקיץ שהייתה מיוחדת השנה ומילאה את המטבח שלנו בשלל ירקות והמון המון עגבניות!

אני מתכוונת לפנק את האדמה ולתת לה קומפוסט איכותי וטוב, ולאחר מכן לטמון בה זרעים זרעים של פרחים ופרחים – וזהו… לשחרר אחיזה.

אני לא מתכוונת לשתול בה ירקות, אני לא מתכוונת לטמון בה ציפיות. לאורך השנים היה לי הכי מאתגר לגדל פה פרחים, כך שהציפיות שלי ממש נמוכות… אם זה יצליח נהדר, אם לא – אז גם בסדר. מי שמכיר אותי יודע שכבר כמה שנים אני אומרת שיום אחד אגדל גינה שיש בה רק פרחים, בלי ירקות בכלל – אז מי יודע… אולי השנה זה יקרה מעצמו? אולי עוד חלום קטן שלי יתגשם ויהיו פה אלפי פרחים במקום ירקות השנה?

אם בכל זאת ינבטו פה ירקות מזרעים שנפלו על הקרקע – אני אטפח אותם בשמחה, ואפילו אוכל מהם למרות שזה לא מקובל בשנת שמיטה.

את העצים אמשיך להשקות כרגיל, אם יוציאו פרי, אמשיך כרגיל – לחלק לשכנים ולאכול יחד עם הילדים.

על אחד הקירות החיצוניים של הבית אני מתכוונת להתקין מערכת הידרופונית ולגדל בה עלים ירוקים, באדניות במרפסת אני מתכוונת לשתול ירקות ולהגדיל את הידע שלי על גידולים מנותקי קרקע.

אני אמשיך לגדל בעלי חיים, ארחיב את הידע שלי בנוגע לדבורים – ואולי במקום שבו הייתה גינה, יסתובבו השנה עיזים… אולי? זה כבר בעיקר תלוי בטל.

זאת הולכת להיות שנה מאתגרת ומיוחדת, שנה שבה אני אמורה לפגוש את אותי האחרת, זו שרוצה מאוד מצד אחד, אבל משחררת מצד שני. זו שכל כך אוהבת צמחים, ירקות, עלים ופרחים – זו שאוהבת לראות את הילדים קוטפים צמחים ואוכלים. זו שנותנת לעצמה שיעור לא פשוט לחיים, שיעור במנוחה, בהפסקה, בהתחדשות, בפראיות, שיעור בהתבוננות בלי התערבות.

גינה אהובה, אני אהיה פה איתך, אדרוך ואצעד ברגליים יחפות – אשקה ואוהב גם בלי תנאים וציפיות.

רשימת קריאה – ספרים מומלצים במגוון נושאים

בשנים האחרונות קראתי עשרות של ספרים בנושאים רבים ומגוונים,
ההעדפה הראשונית שלי היא תמיד לנסות ולהשאיל ספר מהספרייה המקומית שלנו, אבל אם יש משהו מסויים שאני מחפשת והוא לא בנמצא – אני נוהגת לחפש אותו באתר של ספרי היד שנייה ״סיפור חוזר״ – כל הספרים באתר נמכרים במחיר אחיד של 20 שקלים בלבד ורשת החנויות הזו מעסיקה אנשים מקסימים שבשל מגבלות מסויימות מופלים לרוב בחברה וגם בשוק העבודה, כך שזו עוד סיבה מצויינת לקנות ספרים דרכם.

ריכזתי עבורכם רשימת קריאה חלקית של הספרים שהשאירו אותי עם המון מחשבות, ספרים בנושאים מגוונים: הורות, תזונה, אורח חיים, מינימליזם ועוד. מעניין לגלות שחלק מהספרים בני כמה עשרות שנים, וחלקם ממש חדשים.

אם הייתי חייבת לבחור ספר אחד שיהיה לנו בבית, כזה שמתאים גם למבוגרים וגם לילדים – זה היה:
סיפורי חיות מאת מיכל ברנע
51 משלי חיות שבבסיס כל משל עומד ערך אנושי ששווה לאמץ. אם אתם שוקלים לקנות את הספר המצויין הזה, אנא רכשו אותו דרך הלינק שצירפתי, זה לינק ישיר לאתר של היוצרת ועל ידי קנייה ישירה ממנה תוכלו לתמוך ביצירה שלה בצורה מלאה לגמרי (אני לא מכירה אותה אישית, לא מרוויחה מהלינק הזה, פשוט ממש מקווה שהיא תמשיך ליצור!)

ספרים שקשורים להורות וגידול ילדים – ספרים שקראתי :
בלמידה מתמדת – ג׳ון הולט
אמא מאמנת – אפרת לקט
עיקרון הרצף – ג׳יין לידלוף
נפש הילד – משה וולף (תלמידו של זיגמונד פרויד)
ילדות אופטימית
ילד פיצוץ
הורה מתקבל על הדעת
ילד רגיש מאוד
בית ההורים והשפעתו על הישגי הילד – יהושע משעולי
הילדים על הגבעה
המשפחה החופשית
התפתחות הילד בגיל הרך לנוע, לחוש וללמוד בסביבה פעילה – מירי רצון

ספרים שקשורים להורות וגידול ילדים – ספרים שהאזנתי להם:
The Danish Way of Parenting: What the Happiest People in the World Know About Raising Confident
There’s No Such Thing as Bad Weather
Balanced and Barefoot
How to Raise a Wild Child
Mommy Burnout
How to Talk So Little Kids Will Listen
The 5 Love Languages of Children
The Montessori Toddler
Siblings Without Rivalry
Hunt, Gather, Parent
Free to learn
The call of the wild and free
Unschooled by kerry mcdonald peter grey
The are of making memories by meik wiking
When less becomes more
Growing up social by Gary Chapman

ספרים שקשורים למינימלזים, השראה, ואורח חיים:
הכל בסדר – שי-לי ליפא
הוגה – מייק וייקינג
את הבוס – ליאת לוי קופלמן
החיים קצרים אל תקני את הנעליים מאת שלי גרוס ומיכל לוי ארבל
Lagom: Not Too Little, Not Too Much
The Year of Less
The Joy of Less
The Finnish Way
When Less Becomes More: Making Space for Slow, Simple, and Good
Digital Minimalism
Girl, Wash Your Face
The Five Love Languages: The Secret to Love That Lasts
Shinrin Yoku: The Japanese Art of Forest Bathing
שנה ליד הים – ג׳ואן אנדרסון
ימי שלישי עם מורי – מיץ׳ אלבום
The gentle art of Swedish death cleaning
Shinrin yoku
Digital minimalism by Cal Newport
שבעת העקרונות לנישואים מאושרים – ד״ר ג׳ון גוטמן

ספרים שקשורים לתזונה:
בריא בן מאה – ג׳ון רובינס
יהיו מזונותיך תרופותיך
מחקר סין
בישול מלא חיים – יוטקה הרשטיין

ספרים שקשורים לרוקחות טבעית וארומתרפיה:
ניחוחות מרפא
רוקחות טבעית – אסתר לחמן

ספרים שקשורים לטבע לגידול גינת ירק ביתית:
הגינה הביתית המדריך השלם לגינה מאת ביגלמן שמעון
חייהם הנסתרים של העצים
זכרונותיו של גנן אנגלי – רג׳ינלד ארקל
הבשורה על פי הטבע – ג׳ון בורוס
ברכת האדמה – קנוט המסון
מהפכת קנה הקש – מבוא לחקלאות טבעית

פודקסטים מומלצים
המשפיעות – ורד רמון ריבלין
סיפור ירוק – מיה הוד רן
דוקטור אמא – דוקטור ענבל כהן מידן
אמהות בסטייל – טל מאור זינגרמן
הניצוץ – יעל אורנשטיין
תחושת בטן – מתן חכימי
לירונים בע״מ – לירון רוזן
יחסינו לאן – פאולה וליאון רוזנברג
חושבים טוב – יהודית כץ

ברשימה מופיעים לינקים רבים לאתרים שדרכם תוכלו למצוא את הספרים, ההמלצה שלי היא תמיד לחפש בספרייה המקומית או באתר ״סיפור חוזר״ שמוכר ספרי יד שנייה – אם לא מצאתם שם, מומלץ לרכוש ישירות דרך הוצאת הספרים מאחר ודרך ההוצאה תמיד תקבלו את המחיר המשתלם ביותר.
ספרי האזנה באנגלית ניתן לרכוש דרך אמזון אודיו ולהאזין דרך האפליקצייה היעודית.
במידה ותחליטו להאזין לאחד מהספרים מאמזון עליהם המלצתי – אשמח אם תזמינו את הספר דרך הלינק שצירפתי, אם תבחרו לעשות זאת, אקבל עמלה מסויימת שאיננה מייקרת עבורכם את עלות הרכישה.

גינת קיץ – מה שותלים?

כששואלים אותי מה אני עושה בחיים? אני עונה שאני חקלאית.
גינת הקיץ שלנו פורחת ושופעת ובזמן הזה של השנה – תחילת יוני – וכבר אפשר להנות מהרבה תוצרים שלה.
את גינת הקיץ שלנו התחלנו לשתול ולזרוע בתחילת מרץ.
בזמן ששתילי הקיץ עוד היו קטנים וכמעט בלתי נראים באדמת הגינה – תוצרי החורף היו בשיאם.
חודשי אפריל ומאי הם חודשים מיוחדים – יש מעין חפיפה בין שתי העונות וסל הקטיף שלנו היה מגוון בתוצרי חורף אחרונים ותוצרי קיץ ראשונים.

את גינת הקיץ אנחנו כמו תמיד, שותלים במחזורים.
שתילה במחזורים מאפשרת לנו להנות מירקות טריים לאורך כל העונה.
אחת לשבועיים שלושה, אנחנו מוסיפים עוד שתילים של ירקות שכבר שתלנו – וכך אספקת הירקות נשמרת לאורך זמן. 

גינת קיץ נהוג לשתול בין מרץ לסוף יוני.
השרב הכבד שמאפיין את חודש יולי מבשר על סיום השתילות ובאוגוסט לרוב הגינות בארץ יהיה כבר חם מידי והצמחים יתייבשו.
חודשי יולי אוגוסט מתאפיינים בשמש קורנת מאוד, היא ״אוכלת״ את עלי הצמחים ומקשה מאוד עליהם להפתח ולהניב יבול. 

אני באופן אישי אוהבת להשקות בצורה ידנית, הביקור היומי אצל הצמחים – מייצר בנינו קשר מצויין.
אני יוצאת מידי בוקר – בודקת מה שלום כולם.
איזה דלוע צריך עזרה בהאבקה ואיזה אבטיח הופרה ומתחיל לגדול.
אנחנו מקפידים להשקות 3 פעמים ביום: בוקר, צהריים וערב.
ההשקיות הארוכות יותר מתרחשות בבוקר והערב כשהשמש עוד לא מאדה את המים ומתאפשר לשורשים ללגום לרוויה. 

את שתילי הירקות שלנו אנחנו קונים אצל מתן הגנן ממשתלת ירוק בבני ציון, הם אורגניים ומצויינים ותמיד מצליחים לנו!
הצוות של המשתלה תמיד נכון לענות לשאלות, לתת הדרכות קטנות ולשמוע איך הגינה מתפתחת.

במשק של גיל ונדב ״פארמה קולטורה״ בבני ציון (3 דקות נסיעה ממתן הגנן) מתקיימים סיורי גינה שבהם אפשר לראות וללמוד איך מגדלים ירקות אורגניים משובחים!
לגננים מתחילים חסרי ניסיון, הביקור הזה יכול לתרום המון!

קבוצת הפייסבוק מגדלים ירקות בבית היא מקום חם למגדלים מתחילים ומתקדמים, שם תוכלו להתייעץ, ללמוד, לקרוא ולקבל השראה מעשרות אלפי מגדלים ביתיים בארץ כולה.

אז מה שותלים בקיץ? ווא המון דברים! הנה רשימה חלקית:
תירס, עגבניה, מלפפון, קישוא, דלועים מכל הסוגים, מלון, אבטיח, במיה, חמנייה, פלפל, שעועית, חציל.

טיול משפחתי בניו זילנד

כשהפולינזים הגיעו לניו זילנד לפני כ-800 שנים, הם קראו לאיים החדשים שלהם ״ארץ הענן הלבן הארוך״.
כשאייבל טזמן, מגלה ארצות הולנדי, עגן באיים שבדרום האוקיינוס השקט באמצע המאה ה-17 הוא קרא לאיים New Zealand המשמעות היא ״ארץ איי הים״.
כשאני נחתתי לראשונה באיים לפני 14 שנים, קראתי למקום הזה פשוט ״גן עדן״. 

ניו זילנד היא המדינה הכי רחוקה שיכולתי לחשוק להגיע אליה, ימים שלמים של מעברים בין שמיים לארץ, בין שדה תעופה אחד לבא אחריו.
ובכל זאת עשיתי את זה.
הייתי בת 22 כשנחתתי בה לראשונה, מצויידת בתרמיל מטיילים.
והשנה – בגיל 36 עשיתי את זה שוב… בפעם השנייה, מצויידת בתרמיל דומה + 3 תרמילים בינוניים בשביל הבעל ושלושת ילדינו הקטנים.

אף על פי שהעננים הלבנים נותרו משייטים בשמיים הכחולים ללא שום שינוי, ולמרות שהיערות העצומים, ההרים, הנחלים, הכבשים, והחופים – לא השתנו בכלל, הטיול הזה היה שונה מהטיול הקודם שלי בניו זילנד.
וזה לא רק בגלל הילדים ובגלל הזמן שעבר, זה בעיקר בגלל הזיכרון של מה שהיה אז ומה שקורה כאן ועכשיו, זה בעיקר בגלל שכל מה שרציתי ועבדתי עליו כל כך קשה – קורה ברגעים אלו ממש, וכולם פה איתי, על אף שזה היה רק החלום הפרטי שלי. 

את הטיול הזה תכננתי במשך 14 שנים, כבר בטיול ההוא, עוד לפני שנישאתי ועוד לפני שילדתי, ידעתי שאשוב לטייל בניו זילנד עם המשפחה שיום אחד תהיה לי.
התכנון והחלום לשוב אליה היו חלק משימור חווית הטיול הראשונית שלי.
כשרצון, שאיפה וחלום הופכים לפעולה ואז באים לידי ביטוי רגשי כחוויה – נסגר מעגל שלם של תשוקה.
ואני לחלום הזה השתוקקתי רק 14 שנה. 

את כרטיסי הטיסה לניו זילנד סגרנו 9 חודשים מראש דרך איסתא, הם היו היחידים שאפשרו לנו לעשות את העסקה הענקית הזאת בתשלומים ועבורנו זה היה יתרון גדול מאוד בתכנון המשאבים הכלכליים של הטיול, מסלול הטיסות שלנו היה: תל אביב – איסטנבול – סינגפור – קרייסצ׳רץ והוא ארך כ-40 שעות טיסה ושהות בשדות תעופה בממוצע לכל כיוון, נשמע נורא, אבל בפועל – היה הרבה יותר טוב ממה שציפינו… וציפינו לגרוע ביותר עם 3 ילדים צעירים, איכשהו המערכות מוליטמדיה שיש לכל נוסע במטוס מאוד עזרו, גם הקיטים לילדים והצעצועים שחולקו על ידי צוותי האוויר, וגם חדרי המשחקים שמצאנו בכל שדה תעופה שבו היינו יותר משעתיים בכל קונקשיין.
חודשיים לפני הטיסה סגרנו את הרכב דרך האתר המעולה economycarrentals
שבוע לפני היציאה מהארץ סגרנו את הלילה הראשון בלבד.
יצאנו מהארץ קצת לפני החגים, 2 מבוגרים + 3 ילדים צעירים, למסע עגול ושלם, מלא ברגעים טובים ומאתגרים של 5 שבועות שלמים בשני האיים המרכזיים. 

נחתנו בקרייסצרץ׳, ניו זילנד היא מדינה שבנויה עבור טיולים, הכבישים, החניונים, התרבות המקומית, שימור הטבע לצד טיפוח התיירות כל אלה הם רק חלק ממה שעושה את הטיול באיים נוח ומהנה.
אפשר לטייל בה בכל סגנון אפשרי, ברכב או בקראוון, במוטלים או בקמפינג, בין אטרקציה לאטרקציה או בין טרק לטרק.
אנחנו בחרנו לטייל באמצע האביב, הפסגות עוד מושלגות מהחורף ואילו העצים כבר מלאי פרחים צבעוניים לרוב ורודים או סגולים שזה לכשעצמו מחזה מרהיב! מבחינת מחירים האביב עדיין נחשב off season, בחרנו לשכור רכב ולעבור בין מוטלים ופארקי לינה משפחתיים אחת לכמה ימים, מבחינתנו טיול כזה עם קרוואן היה יכול להיות חלום מושלם אם רק היו לנו ילדים רגועים ושקטים שלא דורשים מרחבים גדולים – במיוחד בימים גשומים.  בדקנו כל הזמן דרך המקומיים ודרך ה-DOC מה כדאי לנו לעשות בכל מקום, ולאן שווה לנו להמשיך את הטיול. ( DOC היא הרשות לשימור הטבע הניו זילנדית, קיים אתר מקיף ומצויין שבו אפשר לראות את כל מסלולי הטיול היומיים והארוכים יותר בכל רחבי האיים, עם התמקדות לאיזור שבו טיילנו בכל שלב) 

כמה דברים שהקלו מאוד על הטיול שלנו:

  1. יצאנו מהארץ עם תיקים לא גדולים במיוחד וכאלה שאפשר תמיד לסחוב על הגב ולא על גלגלים, הרכב ששכרנו היה מרווח מאוד מבחינת מקום אחסון בבגאז׳.
  2. הבאנו מהארץ וגם התארגנו בימים הראשונים על ציוד פיקניק מצויין שליווה אותנו לאורך כל הטיול (טרמוס לתה חם, כוסות נירוסטה לשתייה חמה, קופסאות אוכל רב פעמיות שתמיד היו עמוסות פירות ועוגיות ועוד)
  3. כבר בשבוע הראשון קנינו לילדים אופניים וקסדות ברשת הניו זילנדית – The warehouse אותם קשרנו על גג הרכב במשך כל הטיול
  4. כבר בלילה הראשון עשינו מנוי לרשת הפארקים המשפחתיים – Top 10 Holiday Parks
  5. בכל מקום מרכזי שביקרנו בו בדקנו איפה נמצא סניף של Salvation Army רשת חנויות יד שנייה קהילתית שפרוסה על פני כל המדינה, בחנויות האלה השלמנו תמורת דולר בודד מעיל שנקרע, קנינו סרטי DVD לילדים לימים הגשומים שבהם נשארנו בבקתות ובמקומות הלינה, אפילו מוכרים בחנויות האלה ציוד טיולים מעולה.
  6. בכל עיירה ששהינו בה במהלך ימי שבת או ראשון, בדקנו איזה שווקי חקלאים מתקיימים והלכו לבקר בהם, מעבר לסחורה המצויינת והאוכל הנהדר – זו חוויה מדהימה לבקר בין המקומיים בשוק מקומי שמיועד להם ולא לתיירים. הטובים ביותר שביקרנו בהם התקיימו בקרייסצרץ׳, רוטורואה, ואיבקרגיל שבדרום האי הדרומי.
  7. בכל מקום לינה שהיינו בו תמיד הייתה עמדת ברושורים ומפות מקומיות, זה מאוד עוזר לתכנן את ימי הטיול בורה ספונטנית ולא מתאמצת.
  8. ברוב הימים בישלנו לעצמנו ארוחת בוקר וערב, את ארוחות הצהריים לרוב אכלנו במסעדות פשוטות וזולות לאורך הטיול ובדרך. עשינו קניות מסודרות בסופרים מקומיים אחת ליומיים שלושה וזה היה מעולה.
  9. בזמן הטיול עקבנו אחרי תגיות אינסטגרם של מטיילים רבים בניו זילנד, יכולנו ממש לראות איך המקומות שאנחנו מכננים להגיע אליהם נראים ואיפה בדיוק הם נמצאים

הטיול שלנו התחיל באי הצפוני, לו הקדשנו רק 12 ימים.

החלק הצפוני של האי הצפוני:
נסיעה של 3 שעות צפונה מאוקלנד הובילה אותנו לחבל ארץ הצפוני ביותר של ניו זילנד – The north land
בחלק הזה של האי הצפוני, שהוא גם המרוחק ביותר מבחינת התושבים, אפשר לבקר בחופים מבודדים, לשבת על שפת אגמי מים מתוקים גדולים, ולטייל בין עצי קאורי עצומים בני אלפי שנים.
מקום לינה מומלץ בחום רב – Kauri coast  – שכרנו שם בקתה מדהימה במרחק 10 צעדים מנהר גדול ויפה, במקום ישנה מדשאה ענקית, טרמפולינות לילדים, אומגה והמון המון שקט בלב יער. המקום מתאים גם לחנייה של קרוואנים.
העיירה הקרובה ביותר למקום הלינה היא דרגוויל שנמצאת כרבע שעת נסיעה, מומלץ להצטייד בה במצרכים ומזון לקראת שהות במקום מרוחק יותר.
מקומות מומלצים לטיולים באיזור:
Kai Iwi Lakes אגמי מים מתוקים, מקום מקסים לפיקניק משפחתי.
Waipoua Forest – יער עצי קאורי ענקיים בני אלפי שנים, מסלול טיול מעגלי של כ-2.5 ק״מ, שבילים מסודרים, מתאים מאוד לילדים צעירים. 

חצי האי קורמנדל
כבישים פתלתלים הנושקים למי האוקיינוס המלוחים, לצד הרים ועצים נישאים – כל אלו היו חלק מהטיול שלנו בימים הבאים.
האיזור מלא בבקתות לינה וחניוני קראוונים על החופים עצמם, בעיירות המרכזיות שלאורך הכביש הראשי תוכלו למצוא המון מסעדות וחנויות וגם לא מעט תיירים.

מקום הלינה שלנו לימים הקרובים היה בקתה בסיסית ביותר מרחק מטרים ספורים מהאוקיינוס בפארק מטיילים שנקרא Long Bay Motor Camp – המקום מתאים גם לחנייה של קרוואנים.
שווה לבקר ברכבת שמטפסת במעלה ההרים – Driving Creek ולחצות את היער דרך כביש מספר 25 שהוא לחלוטין אחד הכבישים המרשימים והיפים בכל ניו זילנד. 

מקום הלינה הבא שלנו היה בעיירה היחסית גדולה – Whitianga במקום בנקרא Peninsula motel  

שם גם ביקרנו בפארק החוויות המשפחתי שנקרא Fun Zone שכולל אטרקציות רבות לילדים ומבוגרים החל מירי כדורי צבע, טיול ברכב שטח מיוחד במעלה ההרים ובתוך הנחלים (מומלץ בחום!) ואפילו מסלול טרקטורונים לילדים.

רוטורואה
רוטורואה היא עיר גדולה למדי ששוכנת סביב אגם גדול, בעקבות פעילות טרמית באדמת המקום, יש בעיר מספר מוקדים שבהם אפשר לראות ביצות חמות, פעילות טרמית תת קרקעית ואפילו התפרצות של גייזרים.
המקום הטוב ביותר לצפות בכל אלו הוא האתר המפורסם והמתוייר להפליא ״כפר המאורים״.
זהו כפר מאורי מסורתי שהביקור בו גם מלמד על היסטוריית הילידים של האיים וגם מאפשר לצפות בתופעות הטרמיות הממש מעניינות של האיזור. בכל מקום לינה שתבקרו – תוכלו לבקש כרטיס הנחה משפחתי לכפר המאורי שיזכה אתכם בין 5%-10% הנחה בכניסה.

מקום לינה מומלץ ברוטורואה (מתאים גם לקרוואנים) – Waiteti Trout Stream Holiday Park באתר יש יחידות משפחתיות להשכרה במחירים מצויינים, יש נהר שעובר ממש במקום עצמו עם ברווזים חמודים ומסלול הליכה של 5 דקות עד לאגם רוטורואה הענק והיפה. 

אגם טאפו
מרחק שעת נסיעה דרומה מרוטורואה נמצאת העיירה טאפו השוכנת על גדת אגם טאפו שהוא הגדול ביותר באי הצפוני.
גם באיזור הזה תוכלו להנות מפארקי מים חמים לכל המשפחה או אפילו סתם משכירת אופניים ורכיבה משפחתית לצידו של האגם.
ברחוב Tamamutu בעיר תוכלו למצוא מספר חנויות ספורט אשר משכירות אופניים, כולל אופני ילדים או עגלות נגררות לילדים צעירים. אנחנו שכרנו אופניים מהחנות הזו והיינו מאוד מרוצים.
מפלי Huka נמצאים 10 דקות נסיעה מחוץ לעיירה והם מהווים מוקד עניין משמעותי באיזור.
דקת הליכה מחניון הרכבים תוביל אתכם למפל מים עצום בגובה כ-11 מטרים ונקודת תצפית קרובה למידי, במקום ישנו מסלול הליכה מעגלי קצר של כחצי שעה, מסלול נהדר למשפחות.

בטאפו ישנו 2 לילות במקום המצויין הזה: Chelmswood Motel Taupo שכולל גם בריכה מחוממת שהילדים (ואני) ממש אהבו. 

המעבר בין האיים
המעבר לאי הדרומי הוא מרגש במיוחד, המקומיים מדברים על האי הדרומי כעל אי פראי ואפילו בראשיתי בחלק מאיזוריו, ממליצים לנו להגיע אליו ולהתמסר למרחבים העצומים שבו.
וכשהם מדברים וממליצים… אני נזכרת ומחייכת, מנסה להשחיל מילה, לספר שכבר ביקרתי בו, שכבר טיילתי בו שבועות וחודשים שלמים לפני עשור וחצי.
אני נזכרת במה שהיה אז ומשתוקקת לקראת מה שצפוי עוד מעט, ויחד עם כל המשפחה, אני עולה למעבורת בדרך לאי הבא.

המעבורת בין האיים אורכת כ-4 שעות, את הכרטיס למעבורת חשוב לקנות כמה ימים לפני ההפלגה, יש 2 חברות שעושות קווי הפלגה בין האיים, הנה לינק לאתר שמרכז את כל הזמנים וקווי ההפלגות. אם אתם חברי מועדון של אחת מרשתות המלונות, הפארקים או הקרוואנים רוב הסיכויים שיש לכם אפשרות לרכוש כרטיסים בהנחה מסויימת, אנחנו לא מימשנו את ההטבה הזו כי גילנו שצריך להזמין כרטיסים מוזלים המון זמן מראש, והטיול שלנו היה טיול יותר ספונטני. דבר נוסף שחשוב במעבר בין האיים – אסור להעביר כלי רכב שכורים בין האיים… אתם חייבים להשאיר את הרכב השכור שלכם בחניון הנמל (אם אין עמדה של חברת השכרת הרכב, פשוט מסרו את המפתחות לנציג של חברות המעבורת בצ׳ק אין והודיעו טלפונית לחברת השכרת הרכב שעשיתם זאת – הם כבר יאספו את המפתחות ואת הרכבף זה מקובל ונהוג מאוד). המעברות יוצאת מהעיר וולינגטון שבאי הצפוני ועוגנת בפיקטון שבאי הדרומי, אנחנו הזמנו בהפלגה חדר משפחתי עם שירותים, מקלחת ומיטות – זה היה מושלם ממש! בספינות יש חדרי משחקים לילדים, הקרנות של סרטי קולנוע, מזנון עשיר ונוף 4 כיווני אוויר לאוקיינוס האדיר. 

פיקטון
אחת העיירות הכי יפות בניו זילנד, אני בטח אחזור ואכתוב את זה שוב ושוב לאורך הכתבה, אבל הפעם – נסו לקחת אותי קצת יותר ברצינות.
בתים בנויים על גבעות ירוקות, צדפים ענקיים וקונכניות ססגוניות מעטרים את החופים. וסירות, הרבה סירות בשלל צבעים וגדלים – זה כלי תחבורה אמיתי פה והמקומיים נעים איתן ממקום למקום.
מסלול הליכה מומלץ שעולה על הגבעות בין החופים ומשקיף על האוקיינוס, מתאים לילדים צעירים או פעוטות ותינוקות במנשא בלבד  – Bobs bay

מקום לינה מצויין בפיקטון – Picton top 10 holiday park  

אייבל טזמן
החבל הצפוני ביותר של האי הדרומי, הדרך אליו רצופה בכרמים, מאות קילומטרים של גפנים שהופכים ליינות משובחים ומגיעים לכל מקום בעולם.
אחת לכמה עשרות קילומטרים אנחנו מבחינים בשילוט שמרמז על חווה מקומית, כזו שמרוחקת משכנותיה עשרות קילומטרים נוספים.
זוהי ניו זילנד שזכרתי, ארוכה ומתמשכת, מדהימה ומבודדת, אנחנו נוסעים ונוסעים ומתחילים להבין את השוני בין האיים – המרחבים פה פשוט עצומים, ובין עיר לעיר יכולות לעבור שעות נסיעה דרך טבע שומם מאנשים ורכבים.
העיירה המתוקה Takaka מהווה בית לקהילה הולכת וגדלה של אמנים ואנשים שמחפשים אורח חיים אלטרנטיבי, שווה לבקר ברחוב הראשי של העיירה, להנות משוקולד איכותי בחנות הקטנטנה Choco Loco, לבקר בחנויות התכשיטים ובגדי היד שנייה, לשאול את המקומיים איך מגיעים לגינה הקהילתית ולחוות את הקסם שבגידול משותף של אוכל אורגני איכותי ומזין.
מסלולי הליכה מומלצים באיזור:
Te Waikoropupū Springs – מקום קדוש לילידי האיים, המאורים. במקום מסלול מסודר ומתאים לילדים סביב מעיין נובע של מים צלולים טבעיים, אסור לגעת המים.
מסלול הליכה נוסף שמתאים לכל המשפחה הוא Wainui Falls – מסלול של כשעתיים הלוך חזור אל מפל עצום ויפה, מידי פעם יש עליות אך הן לא קשות במיוחד, פעוטות ותינוקות חייבים מנשא.

מדרימים לקרחונים 
לארץ הקרחונים לקח לנו כמה ימים להגיע, בימים האלה היינו בעיקר בדרכים, מנסים להגיע ליעד הבא.
הנסיעות בניו זילנד הן לרוב ארוכות, אין דרך להמנע מהן וחייבים להתמסר אליהן.
זה אומר שהנסיעות הן חלק מהעניין, וצריך לדעת להנות גם מהן, לעצור מידי פעם לחלץ עצמות, להעריך עצים עצומים שרואים בדרך ואין שום סיכוי לראות דומים להם בשום מקום אחר בעולם.
אז עצרנו בווספורט ששם יש קולוניית כלבי ים מפורסמת, וביקרנו גם בפונקייקי ששם ישנם סלעים בני אלפי שנים שנחצבו על ידי גלי האוקיינוס בצורה של ערימות פנקייקים, אבל בתכלס היה יותר מעניין פשוט לאכול פנקייקים טעימים בחנות המבקרים שמול האתר.

פרנץ׳ ג׳וזף הוא הצפוני יותר מבין 2 הקרחונים המפורסמים של האיזור, אנחנו יוצאים לבקר אותו מקרוב ובדרך נהנים ממפלים טבעיים יפייפים ועוד מאות מטיילים, הדרך אליו היא הליכה קלה יחסית, פעוטות ותינוקות זקוקים למנשא, סביב הקרחונים התפתחה תעשיית הליקופטרים וטיולי קרחונים מבוססת וענפה והנוכחות שלהם בשמיים מעדיפה שהיא גם מצליחה! לנו כמשפחה זה פחות התאים ופחות קסם, אבל אם מזדמן לכם לעשות טיסת הליקופטר מעל הקרחון – זו בטוח חוויה מדהימה, ברחוב הראשי של העיירה ישנן המון סוכנויות שדרכן אפשר לקבוע אטרקציות מהסוג הזה, המחיר שלהן הוא לרוב מהיקרים שתשלמו בטיול.
הקרחונים בניו זילנד נסוגים באופן קבוע כבר כמה עשורים, התחממות האקלים העולמי היא הגורם העיקרי להצטמצמות הקרחונים, אני פה בשביל לראות אותם שוב, כי אולי עוד בחיי – הם כבר לגמרי יעלמו.
אחרי ביקור בקרחון הקפוא תוכלו להתחמם בבריכות החמות של העיירה, כל בריכה בטמפרטורה שונה החל מ-36 מעלות ועד 40, המקום מתאים גם לילדים צעירים.
15 דקות נסיעה לעיירה הסמוכה, OKARITO, תוכלו להנות משייט קייקים בלגונה יפייפיה ולא עמוקה במיוחד, מומלץ בחום, את האתר מתפעלים זוג עם ילדים – חביבים ביותר! בסיום המסלול, בעל המקום יחכה לכם ויאסוף אתכם חזרה לנקודת ההתחלה לכוס תה חמימה, לא משנה כמה רטובים תהיו. 

מקום לינה מומלץ בעיירה פרנץ׳ ג׳וזף – Franz Josef TOP 10 Holiday Park
חצי שעת נסיעה דרומה תוביל אתכם לעיירה פוקס שהיא שער הכניסה לקרחון המפורסם הבא, העיירה קטנה יותר מפרנץ ג׳וזף ויש בה חנות אחת בלבד שמוכרת מצרכי מזון לצד מברגות… ושעות פעילות מצומצמות יחסית.
מעבר לביקור המתבקש בקרחון, מומלץ מאוד לצאת למסלול ההליכה המעגלי סביב Lake mathison שהוא האגם מראה (אגם כה שקט עד שנוצר אפקט מראה במיימי האגם) המפורסם ביותר בניו זילנד ואת רוב התמונות שראיתם מניו זילנד… כמעט בוודאות צילמו דווקא בו, לטיול הזה יצאתי לבד… אחרי כמה שבועות של טיול משפחתי – פתאום התחשק לי להשכים קום מוקדם בבוקר ולצאת לפני שכולם מתעוררים וזה בדיוק מה שעשיתי, הטיול היה מדהים!!! לבד עם תיק על הגב ומצלמה – יצאתי ברבע לשש בבוקר מהבקתה שלנו, מצד אחד קרחון פוקס, למרגלותיו מאות כבשים שרק התעוררו, מעליהן ציפורים פרוותיות מצייצות ציוצים ראשונים של בוקר ואני הולכת על מסלול ניו זילנדי מושלם סביב אגם שקט ויפה – פשוט להתמוגג.

מקום לינה מומלץ בעיירה פוקס (במתחם עצמו יש שביל תולעים זוהרות חינמי לגמרי שבו תוכלו להלך בלילה ולצפות באלפי תולעים זוהרות חמודות! אפשר לבקש פנס מהקבלה או להביא אחד משלכם) – Fox Glacier TOP 10 Holiday Park & Motels

וואנקה
העיירה הזו היא חלום בתוך חלום, אי אפשר להגיע אליה סתם כך, היא דורשת מאמץ גדול, טיסה מישראל ואז מעבורת מהאי הצפוני ואז עוד נסיעה ארוכה – אבל היא כל כך שווה את הטרחה!

עיירה קטנה של שפת אגם ענק, משקיפה אל ההרים שבעונה הזו עוד כוסו בשמיכת שלגים, בעלת מרחבים ענקיים של כרי דשא ירוקים, סירות קטנות שצפות על אדוות הגלים.
בוואנקה ישנו במקום אירוח הכי מפנק ויוקרתי בכל הטיול שלנו בניו זילנד, היינו כבר ממש באמצע הטיול ופשוט רצינו להתפנק! מרחק 2 דקות ממרכז העיירה, שדת הליכה מהעץ המפורסם שצומח באגם, מצאנו את מקום הלינה המושלם הזה ולא זזנו ממנו למשך 3 לילות:

Wanaka Homestead Lodge & Cottages

הבעלים של המקום נתנו לנו אופניים לרכיבה ללא תשלום וזה היה היום הכי טוב שהיה לנו בטיול, רכבנו כל המשפחה לאורך האגם היפה, אני וניב המשכנו לעבר חופים מרוחקים יותר בזמן הבנים עצרו לנוח, ערכנו פיקניקים על גדת האגם, שיחקנו שוב ושוב בגן השעשועים שבפתחה של העיר, צפינו בסרט בקולנוע האלטרנטיבי המפורסם של בעיר ״סינימה פרדיסו״, ביקרנו במוזיאון התעתועים המפורסם pazzeling world והתאהבנו באוכל הודי במסעדת bombay palace הנהדרת.
מבין כל המקומות שביקרנו בהם בוואנקה, חוות הלוונדר היא המפתיעה והמומלצת ביותר. על עשרות דונמים, מגדלת משפחה אחת סוגים שונים של לוונדר ומפיקה מהם מוצרים טבעיים אורגנים שונים – החל מסבונים ועד שמנים אתריים. במקום תוכלו להנות גם מבית תה נעים ומיוחד. ביקור חובה!

קווינסטאון וגלורנקי
עיירת האקסטרים של ניו זילנד, זה המקום לשקול לקפוץ בו בנג׳י או לצנוח ממטוס, אנחנו בחרנו באופציה המשפחתית הסולידית – עלייה למזחלות ההר באמצעות הגונדולה (הרכבל המקומי) וכרטיסייה של כמה סיבובים במזחלות ההר לנו המבוגרים יחד עם הילדים.
זה היה מהנה מאוד!
הרחוב הראשי של העיר הוא שוקק ונעים, מלא במסעדות מצויינות, וחנויות שוות, כולל חנויות יד שנייה מעולות של בגדים – המלצה על גלידרייה מצויינת – פטגונייה, גם גלידה מעולה וגם נוף מרהיב לאגם ולסירות היפות.
בעיר ישנם גם גנים בוטניים מפורסמים ממש בהמשך הטיילת, לאורכו של האגם.

מקום לינה מומלץ בקווינסטון – Queenstown Top 10 Holiday Park
כשעה נסיעה לכיוון צפון, תוכלו לבקר בעיירה היפה גלנורקי, שהיא שווה את הנסיעה ואת הלינה במקום. מעבר למזח היפה שמקרב אתכם לאגם ולהרים הנישאים, יש בעיירה הקטנה הזו בתי קפה קטנטנים חמודים, מסעדות חביבות ומעטות ומספר חנויות שממש כיף לבקר בהן וכל היופי הזה בעיירה פצפונת עם מדשאה ענקית, אגם עצום ונוף בלתי נשכח להרים. בגלנורקי מקומות הלינה מאוד  מוגבלים ולכן מומלץ להזמין מספר ימים מראש מחוץ לעונה – או הרבה זמן מראש אם אתם מטיילים בעונה. מהעיירה הזו יוצא אחד הטרקים המפורסמים של ניו זילנד ולכן מקומות הלינה נתפסים מהר. 

טה אנו – התולעים הזוהרות.
בעיירה טה אנו בילינו כמה ימים, התארחנו בבקתה משפחתית ענקית ומאובזרת – Te Anau Top 10 Holiday Park and Motels דרך חברה מקומית בשם realjourneys, יצאנו לשייט באגם טה אנו עד שהגענו לאי קטנטן, באי נכנסו למערה עם מפלים פנימיים שוצפים, בתוך המערה עלינו על גשרים, טיפסנו במדרגות עד שהגענו לחלל חשוך לגמרי. באמצעות סירה קטנה – צפינו במרכז המערה, באלפי תולעים זוהרות שנראו כמו כוכבים נוצצים בשמיים.
בניו זילנד יש מספר מקומות דומים, שווה לבדוק טלפונית במעמד קניית הכרטיסים, האם הפעילות מתאימה גם לילדים צעירים, לא בכל מקום זה מתאים.

מילפורד סאונד
הדרך בין טה אנו למילפורד סאונד אורכת שעתיים וחצי אבל המקומיים ממליצים לאפשר לה כ-4 שעות.
הדרך כולה מלאה בפינות חמד ומסלולים קצרצרים של 5-10 דקות הליכה מהחניון אל עבר מפלים ענקיים או אגמים יפייפים, מכל מקום לינה שממנו תצאו לדרך תוכלו לבקש מפה מסודרת עם כל הנקודות עצירה לאורך הדרך ופשוט לעצור על פי השלטים המסודרים שמלווים את כל המדינה המצויינת למטייל הזו.

מילפורד סאונד הוא מפרץ מבודד מתוך האי אל עבר האוקיינוס הגדול, המפרץ מלא בבעלי חיים ועופות, בשייט שאליו קנינו כרטיסים במקום(יש 5 חברות שמוכרות כרטיסים, בחלק מהחברות יש בספינה אפשרות לקנות ארוחת צהריים מגוונת וטובה שזה יתרון גדול כי חוץ מזה… אין שום אפשרות אוכל במקום) אנחנו ראינו דולפינים, כלבי ים ופינגווין קטן. כותליו של המפרץ הם הרים עצומים ומפלים שוצפים. אפשר לקנות כרטיסים גם דרך האתר הרשמי הזה.
רוב האנשים מאפשרים לביקור באיזור יום 1 בלבד, אנחנו אפשרנו יומיים על ידי כך שישנו במקום מומלץ מאוד שנקרא knobs flats ושייך לרשות הטבע המקומית, המקום נמצא ממש באמצע שום מקום אי שם בדרך למילפורד סאונד, המקום מבודד מאוד ולכן אם אתם מתכננים ללון בו חובה להביא אוכל מבעוד מועד כי אין שם איפה לקנות, כמרחק 15 דקות הליכה מהבקתות לתוך מעבה היער ישנו מפל עצום ויפה – אנחנו ביקרנו בו פעמיים מרוב שאהבנו אותו.
שם ראיתי את הזוהר הדרומי כשכולם כבר נרדמו, שם ראיתי 3 כוכבים נופלים בטווח של רבע שעה, שם האזנתי כל הבוקר לציוצה של ציפור ביישנית שהסתתרה בין ענפי העצים ושרה במיוחד בשבילי. 

קייטלינס
את חבל הארץ הדרומי של האי הדרומי אפשר לחצות דרך הכביש המהיר בנסיעה של כמה שעות, ואפשר לבחור ב-Off Roads ולאפשר לנסיעה כמה ימים.
אנחנו בחרנו בדרכים הצדדיות, האיטיות, אלו שאיפשרו לנו להתעכב במבט על עצים פראיים שגדלים על פי כיוונה של הרוח. ״הכבישים הטובים ביותר הם אלו המחברים שום מקום עם מקום נידח לא פחות״ כתב מחבר הספר ״זן ואמנות אחזקת האופנוע״ – ואלו בדיוק הכבישים של הקייטלינס!
אחרי 4 שבועות של טיול משפחתי, כולנו חשבנו שכבר ראינו הכל… אבל בקייטלינס ראינו דברים בפעם הראשונה. ראינו שיפולי גבעות למרחקים של עשרות קילומטרים בגוונים מרובים של ירוק.
ראינו כבשים וטלאים בני יומם רצים בין השדות.
ראינו את האוקיינוס שר שירי ערש לעצים ענקיים שנשטפו אל בחוף.
ראינו שמיים כחולים ועננים שפשוט אין להם סוף.
הכביש הראשי של הקייטלינס שופע שלטים למסלולי הליכה קצרים, באיזור ישנם כ-9 מפלים מפורסמים שנמצאים די קרובים אחד לשני. ישנה מפה מצויינת שתוכלו לקחת מכל מקום לינה או כל בית קפה בדרך שדרכה יהיה קל למצוא את כל פינות החמד של האיזור הזה.
אנחנו ביקרנו במפל המרשים ביותר – Purakaunui Falls.
בחוף Nugget point אם אתם ברי מזל, תוכלו לצפות בפינגוונים (התצפית מתאפשרת מתוך ביתן מיוחד בלבד על מנת לא להפריע לפעילות הטבעית של הפינגוונים, הביאו איתם בגדים חמים ומשקפת) 

מקום לינה מומלץ באמצע הקייטלינס – Catlins Gateway Motels ממש מול מקום הלינה הזה ישנה משפחה שמוכרת דבש מצויין, אחד הטובים שקנינו בניו זילנד! ובהמשך הרחוב יש מספר בתי קפה חביבים ביותר וחנות צרכנייה מגוונת וטובה.

מוריקי
זהו אנחנו מתחילים להרגיש את סוף הטיול, ובכל זאת החוויות החדשות והמראות החדשים עדיין מצליחים להפתיע אותנו.
מוריקי היא עיירה בנמצאת בין דונידין לקרייסצארץ׳, כמשפחה שנמנעת מטיולים בערים גדולות, מוריקי, עיירה קטנטנה על גבעה ירוקה אשר משקיפה על האוקיינוס הייתה נהדרת עבורנו.
כ-10 דקות נסיעה מהעיירה לכיוון צפון, תוכלו להגיע ולצפות בתופעת טבע המיוחדת Moeraki Boulders שהם סלעיים עגולים ענקיים שנמצאים על החוף.
החופים באיזור הזה מלאים בצדפות שחורות ענקיות שיכולות לשמש כצלחות בינוניות… ואצות עצומות.

מקום לינה מומלץ באיזור – אחד הטובים ביותר ששהינו בו בניו זילנד מבחינת מרווח, ציוד ונוף ישיר לאוקיינוס: Moeraki Haven Motel , בעיירה הקטנטנה והציורית הזו יש פאב מצויין בשם Moeraki Tavern שבו מוגשות ארוחות צהריים וערב, ומרחק נסיעה של 15 דקות משם תוכלו להגיע למגדלור ולשמורה שבה יש פינגווינים וכלבי ים (ראינו את שניהם ממרחק נגיעה!) המקום נקרא Katiki Point

אקרואה
עיירת הסיום של הטיול שלנו, רגע לפני שאנחנו נפרדים מהאיזור הזה של כדור הארץ ומתחילים לטפס חזרה לקו המשווה ומשם עוד ועוד צפונה ומערבה לכיוון המזרח התיכון.
אקרואה היא עיירת מפרץ קטנה ויפה, מלאת תיירים, מסעדות, חנויות מצויינות, קולנוע קטן וחביב ובעיקר חן ניו זילנדי מקומי טיפוסי.
במקום הזה תוכלו לצאת לאטרקציות כמו שחייה עם דולפינים, לצאת לתצפיות פינגווינים וכלבי ים, לנסות את מזלכם ואולי לראות לוויתן באחד מהטיולים המאורגנים, אנחנו לא עשינו את כל אלו – אבל במכל מקום תוכלו לקבל מידע אודותיהם.
אנחנו פשוט התענגנו על הימים האחרונים שלנו בניו זילנד, הילדים שוב ניסו לדוג (ואפילו הצליחו), נעצרנו ונגענו בכל פרח פורח כי אין כאלו בדיוק בארץ, רכבנו הרבה על אופניים, ובסוף שוב ושוב הרמנו את הראש והסתכלנו על מאות העננים הלבנים בשמיים.

מקום לינה מומלץ שיש בו גם השכרת אופניים – Akaroa Waterfront Motels

סיום הטיול שלנו – קרייסצ׳רץ׳
זו הייתה נקודת ההתחלה וגם נקודת הסיום של הטיול שלנו, בה בילינו ממש מעט אבל בזמן המועט ששהינו בה מאוד נהנינו לבקר בפארק הילדים העצום והיפה במרכז העיר שנקרא על שם סופרת מפורסמת – Margaret Mahy Playground, בקרייסצ׳רץ ביקרנו בשוק האיכרים שמתקיים בכל סוף שבוע וזה היה אחד השיאים של הטיול שלנו.

הטיול הזה היה החלום הפרטי שלי, לא של ילדיי ולא של בעלי – אבל איכשהו הנחישות והשיח על הטיול הזה לאורך השנים הובילו אותי למקום שבו זה קרה והתאפשר! לשמחתי הרבה כל בני המשפחה צברו חוויות שילוו אותם לאורך כל החיים, חוויות משפחתיות במדינה רחוקה אי שם מתחת לקו המשווה. ומי יודע… אולי עוד 14 שנים – נשוב לשם לטיול שלישי… את ספר המדריך למטייל בניו זילנד של הוצאת הלונלי פלנט שקניתי בגיל 22 לפני הטיול הראשון שליווה אותי גם בטיול הזה, אני משאירה קרוב על מדף הספרים שלנו בבית – לכל מקרה שלא יהיה.

טיפים כלליים לטיול: (סדר אקראי)
1. כאשר מטיילים בעונות הביניים, אין צורך לקבוע את מקומות הלינה מראש, לרוב אתרי הלינה יהיו פנויים ואפילו תינתן הנחה.
2. הדולר הניו זילנדי שווה בערכו לכ-2.2 שקלים.
3. מסעדות, אטרקציות, קניית מצרכים, מקומות לינה ודלק – יהיו לרוב זולים יותר בכ-15%-30% מקנייה דומה בארץ.
4. לילה ממוצע של דירת 2 חדרי שינה מאובזרת (מתאימה למשפחה של 5 נפשות) יעלה כ-180 דולר ניו זילנדי.
5. ברוב המקומות בניו זילנד אין קליטה סלולרית, גם לא בכבישים המרכזיים, במקומות הלינה לרוב תהיה קליטה או אפשרות לקניית חבילת אנטרנט יומית.
6. לא משנה באיזו עונה אתם מטיילים, כדאי לארוז ביגוד עבור כל עונות השנה.
7. אזרחי ניו זילנד מקפידים על אורח חיים מקיים ומתחשב בסביבה, כדאי לאמץ, להתרגל ואפילו ״לעשות עלייה״ לאורח חיים הזה עם שובכם לארץ ולהמשיך לקיים אותו פה בישראל.
8. הנהיגה בניו זילנד היא בצד ההפוך ממה שנהוג בישראל.
9. בפייסבוק קיימות מספר קבוצות מטיילים ישראליות יעודיות לניו זילנד, מומלץ להצטרף לקבוצה כזו ולהתעדכן בשוטף בחוויות, המלצות ומזג אוויר מפי מטיילים אחרים.

כמה עולה התענוג הזה? הטיסות לניו זילנד מאוד משתנות במחיר שלהן בהתאם לחברת התעופה, כמות הקונקשנים והעונה, בגדול מחיר ממוצע הוא בסביבות ה-1,100 דולר אמריקאי, בנוסף לזה, משפחה שמטיילת כפי שאנחנו טיילנו עם רכב שכור (לא קרוואן) ולינה במקומות מרווחים – תשלם על כל יום טיול ממוצע (כולל לינה, אוכל, אטרקציות, דלק) עוד כ-1000 שקלים ליום טיול.