ארכיון הקטגוריה: מטיילים בארץ

ספונטניות מדברית

ביום שישי בשעה 10:00 בבוקר כבר הייתה לי תוכנית שלמה לסופ״ש, טל יצא לנסיעת עבודה באמסטרדם ולי היו תוכניות לא שאפתניות במיוחד לסופ״ש עם הילדים:
ארוחת צהריים בבית,
קפיצה עם הילדים לספלאש במתחם שרונים,
שנ״ץ של כולנו,
ארוחת ערב עם כל האחים שלי אצל אמא

רגיל כזה

בשעה 10:05 – התוכניות כבר השתנו לגמרי בזכות שיחת טלפון עם הצעה מפתיעה מחברה טובה
״רוצה להיות ספונטנית ולהצטרף אלי עם הילדים לסופ״ש במדבר?״
הנסיעה הספונטנית הזאת הייתה הרבה יותר מטובה עבורי, זה לא קורה לי הרבה שמישהו מתכנן עבורי את הטיול או את הסופ״ש – זו בדרך כלל אני זו שמתכננת.
קפצתי על ההזדמנות להיות רגע ״תיירת״ בתוך הטיול של עצמי, ונתתי לגיל להוביל אותי לאן שרק רצתה.
והיא כך מסתבר – רצתה שנדרים עד לעזוז, ונלון בחאן בארותיים.
לא שאלתי הרבה שאלות, היא ציינה שהיא הייתה שם כבר מספר פעמים בעבר, שזה כולל ארוחות, ושצריך להביא שמיכות ומצעים. בשני משפטים קבענו שאים טעם להביא הרבה דברים, שנארוז קצת חטיפים, פירות, ירקות ונשנושים.
בשעה 14:30 כבר הייתי עם הילדים באוטו – נסיעה של שעתיים וחצי דרומה על פי הוויז. אני אוהבת לבקר במדבר, יוצא לי לטייל בו לפחות פעם בשנה.
זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את השם ״עזוז״ בהקשר של מקום שאפשר ללון ולטייל בו.
גיל הסבירה לי שזה על הגבול המצרי ״אבל אין לך מה לדאוג, הכל שקט שם!״
אני חייבת להודות שהמקום שהגעתי אליו אחרי שעתיים וחצי של נסיעה, הצליח להפתיע אותי.  חאן בארותיים נמצא מספר דקות נסיעה מהכביש הראשי של ניצנה, בשביל שמאפשר רק נסיעה איטית, מתחילים להתרגל לקצב האיטי של החיים בחאן.
הסופ״ש שבו ביקרנו בחאן – נפל בדיוק בין החגים, בין ראש השנה לכיפור, זה היה לטובתנו, החאן היה כמעט ריק לגמרי.
חוץ מאיתנו היו עוד 2 משפחות וחבורה של כ-15 גברים שנסעו למדבר לקצת זמן שקט מהאישה והילדים…. אבל קיבלו בתדהמה מוחלטת 2 שכנות עם 6 ילדים רעשניים קטנים, בתמורה אנחנו קיבלנו מהם את אות ״אמהות השנה״.  בחאן ישנו בבקתה בסיסית עם מזרונים ופינות ישיבה וערסלים בלי סוף, חיכתה לנו מדורה שבערה כל הזמן ועליה קומקומי תה חמים מסביב לשעון.
בשעה 19:00 התכנסנו יחד עם אורחי החאן במתחם האוהל המרכזי, על כריות ישיבה ושולחנות נמוכים הוגשה לנו ארוחת שישי עשירה, משביעה, טעימה מאוד וברוחב לב מצד המארחים.
כמו שקורה לי בדרך כלל בטיולים האלה… הייתי הראשונה שהתרסקה יחד עם הילדים ונרדמה בלילה.  בבוקר, התעוררנו לאוויר מדברי חדש, יצאנו למדורה, שתינו תה חם והעברנו את שעות הבוקר הראשונות בארוחת בוקר מעולה, משחקים, שיחות, שוטטויות, רכיבה על אופניים בחאן ורכיבת גמלים עם הילדים.
לא משהו מיוחד, לא משהו מתוכנן, לא משהו עם חוקים קבועים מראש – פשוט זמן מדבר.  בשעות הצהריים המאוחרות של שבת התחלנו להתקפל, קפצנו למסעדה במושב עזוז ואכלנו קצת לפני הנסיעה הארוכה שעוד הייתה לפנינו. זה תמיד מפתיע אותי שביישובים כל כך מרוחקים, עם כמות תושבים קטנטנה – יש מקום נחמד לשבת בו ולהנות מאוכל שמישהו מכין באהבה גדולה. קצת אחרי האוכל – הילדים רצו והסתובבו חופשי במרחבים שיש ליישוב הקטן להציע, מהר מאוד הם מצאו את גן השעשועים ובילו עוד כחצי שעה. משם נכנסנו כולנו לרכבים – והתחלנו להתקדם לכיוון ״הבייתה״. עכשיו נתחיל לתכנן את הטיול הבא.

מחירים:
הלינה בחאן עבורי + 2 ילדים, כולל ארוחת ערב וארוחת בוקר (ילדים מתחת לגיל 3 פטורים מתשלום) – 685 שקלים
רכיבת גמלים בחאן – 40 שקלים לילד // 60 שקלים למבוגר

לגננות שלום, תום ולני לא יגיעו לגן השבוע.


במוצאי שבת שלחתי הודעות לגננות של הבנים והודעתי שהשבוע הם לא יגיעו ללימודים כי הם יוצאים לטיול בן 5 ימים.
את הטיול הזה תכננתי בראש בצורה מאוד שטחית במשך מספר ימים, אבל ההחלטה לצאת לטיול נפלה באופן סופי ומוחלט ביום שבת בבוקר.
מהר מהר נכנסתי לבוקינג, סגרתי 4 מקומות לינה – וזהו… אין דרך חזרה!
בצהרי יום שבת הודעתי לילדים שמחר אנחנו יוצאים לטיול – וביום ראשון כבר היינו מועמסים לרכב מלא ציוד, בגדים, משחקים ופינוקים – בדרך לצפון.

בטיולים האחרונים שלנו יש לי מערכת יחסים קצת מורכבת עם המצלמה, נכון יותר לכתוב – עם הטלפון.
מצד אחד חשוב לי לתעד אותם ולצלם אותם, שיהיו להם תמונות שיספרו את סיפור ילדותם.
מצד שני – אני שונאת את המכשיר הזה.

בשביל לא להציק ולא להשתעבד לצילום, אני בכוונה לא מביאה מצלמה אמיתית, הטלפון במצב סוללתי סביר רוב הזמן וכך יוצא שמתי שאני רוצה – אני שולפת אותו למצלמת.
יש לי חוק, אני אף פעם לא אומרת להם לעמוד לתמונה.
זה תמיד ״על הדרך״ ב-99% מהזמן אני עושה את זה באופן שהם בכלל לא רואים או שמים לב.
אחד הילדים שלי לא אוהב שמצלמים אותו, אז מהירות השליפה ודיוק התמונה חשובים מאוד – במיוחד איתו.
אני אוהבת לצלם אותם באופן שיראה את המקום בצורה הטובה והרחבה ביותר – ואותם קצת יותר בקטן, זו תמונה יותר מדוייקת בעיני – ההקשר של המקום הגדול ביחס אליהם.

למי שלא מכיר ויודע, בשנה שעברה חייתי ללא טלפון במשך 6 חודשים, ממש ממש בלי טלפון.
הלכתי לכל המסיבות חנוכה בגנים ללא טלפון, לכל הטיולים ללא טלפון, פשוט לא היה לי מכשיר.
הוא התקלקל – ואני בחרתי שלא לתקן אותו.
וכך הסתובבתי בעולם במשך 6 חודשים שלמים בלי מצלמה, בלי ווצאפ, בלי כלום.
ובאופן מוזר – פתאום אני חושבת על זה… לא חסרות לי בכלל תמונות מהתקופה הזו, אני זוכרת אותה כתקופה מצויינת וטובה, כתקופה רגועה וחסרת קפיצות מחשבתיות, תקופה הרבה פחות תזזיתית.
יכול להיות שאחליט להניח שוב את המצלמה ואת הטלפון בצד בקרוב.

ההחלטה לצאת לטיול באמצע שבוע נבעה מהסיבה שרציתי טיול ארוך, מעמיק, טיול שיהיו בו גם הרבה רגעים שבהם אפשר לשוטט וללכת לאיבוד בין המרחבים הגדולים של הגליל העליון ורמת הגולן, טיול שבו מרכיב הזמן הוא כמעט ולא משמעותי.
בליל שבת, אני וטל צפינו בסרט המרגש והמעורר השראה
Into the wild
סרט שמתאר את סיפור חייו של כריסטופר מקנדלס, בחור אמריקאי צעיר שזונח את חיי החברה והחומרנות ומעביר את ימיו בנדודים, טיולים, מפגשים אקראיים עם אנשים שונים ולבסוף מגיע לערבות הפראיות של אלסקה ובוחר בבדידות מוחלטת.
כמה משפטים שנאמרו בסרט הרגישו כאילו נאמרו מעמקי נשמתי, מעומק ליבי, אחד מהם (בניסוח חופשי ולא מדוייק) הוא:
נפשו של האדם נבנית בזמן חוויות חדשות, בזמן טיולים, ובזמן טבע – צאו לחוות חוויות חדשות.
אז יצאנו לחוות חוויות חדשות, בעיקר בטבע.

יום ראשון לטיול:
העצירה הראשונה שלנו בטיול הייתה לפארק הקופים ביודפת, זו הייתה הפעם הראשונה שלנו במקום המקסים הזה.
יער הקופים מלא חיות שמסתובבות חופשי בין המבקרים, וישנו מתחם קופי סנאי מתוקים וחביבים.
הילדים נהנו להאכיל את הקופים, ניב הייתה מוקסמת מהם.
מחוץ לפארק הקופים ישנו מתחם עם מספר חנויות בוטיק מלאות אופי, ברובם תמצאו תוצרת גלילית מקומית של חקלאים, מחלבות ואפילו מעצבים מקומיים.
 אחרי הביקור בפארק הקופים, טיילנו קצת עם הרכב במושב יודפת – עד שהגענו לשדה רחב ויפה, מלא פרחים – החלטנו לעצור ולעשות בו פיקניק קטן.
מיודפת נסענו ישירות ללינת הלילה שלנו בצפת.שכרנו דירה באיזור העיר העתיקה, ממש על הטיילת, לא הייתי בצפת מאז שהייתי ילדה – הביקור בעיר היה מאוד מיוחד.

יום שני לטיול:
בבוקר הטיול השני לני חגג יום הולדת 5!!
התחלנו את הבוקר במשאלת ליבו של לני שהייתה מאוד קלה למילוי:
״אני רוצה שתשימי לנו פרק של נילס והאווזים במחשב שלך״
אחרי פרק של נילס, התארגנות וארוחת בוקר קלה – יצאנו לשוטט ולטייל בעיר העתיקה של צפת.
עברנו דרך גלריות, בתי כנסת ישנים, ישיבות של אברכים, טיפסנו וירדנו במעלי המדרגות הצפתיות העתיקות ואני הסתקרנתי מהנופים הרחבים של בגליל ומהאנשים שחיים באיזור העיר העתיקה.
מצפת נסענו לטיול יומי בנחל עמוד, כשהגעתי לחניון של רשות הטבע והגנים – נזכרתי שכבר היינו במסלול הזה לפני כמה שנים ושהוא היה לא פשוט, בכל זאת החלטתי לעשות אותו יחד עם הילדים.
כבר בירידה למסלול הייתה לנו תחושה שאנחנו לבד במסלול, ואכן היינו רוב הזמן לבד.
בילדים הרגישו בנוח לפשוט בגדים ולהכנס למים הצוננים ולאחר מכן להמשיך את המסלול יחפים.
מסלול נחל עמוד מומלץ בחום למשפחות בעלות תאבון בריא לטבע וכושר טוב, עבור תינוקות נדרש מנשא.
הירידה לנחל היא ירידה של כמה מאות מטרים על צלע ההר וכמו כן העלייה בדרך חזרה.
אחרי נחל עמוד כיוונו את הוויז ליעד השינה הבא שלנו – הכנרת.
בדרך עצרנו בעין הכחולה – בריכת מים טבעית שנמצאת בפאתי בכפר ג׳יש חלב בגליל העליון.
המקום הזה באמת היה מיוחד מאוד, לא היה לי מושג מה אנחנו הולכים לראות בו, נכנסנו לכפר ג׳יש חלב וממש בכניסה לכפר שאלתי שני בחורים צעירים היכן נמצאת הבריכת מים הטבעית, הם היו אדיבים והציעו ללוות אותנו לשם עם הטרקטורון שלהם – פשוט נסעתי אחריהם עד שהגענו לראש הכפר על ההר, ומשם עוד כמה דקות הליכה.
בדרך לבריכת המים עבר רועה צאן מבוגר עם בערך 100 עיזים וכמה כלבים, בין ההרים ראינו סוסים חופשיים ואפילו סייח קטן – התקרבנו לבריכת המים ברגל ובאמת שהייתה הרגשה של חופש אמיתי, כאילו כלום לא בוער עכשיו.
בערב הגענו ללינת הלילה שלנו בכנרת, התמקמנו בכפר הנופש ״אחוזת הואלו״ בחדר צמוד קרקע, קרוב לגן שעשועים קטן, במרחק מעולה מטבריה ומשאר הקיבוצים שסמוכים לצומת צמח בכנרת. בכפר הנופש פגשנו את טל ויצאנו לארוחה חגיגית בטבריה לכבוד היום הולדת של לני.

יום שלישי לטיול:
הו כנרת כנרת, אני כל כך אוהבת!
אחרי ארוחת בוקר טובה בכפר הנופש שהתארחנו בו, עם נוף משגע לכנרת היפה, נסענו לראות את הכנרת מקרוב, להגיד לה שלום ולהרגיש אותה בין כפות הידיים.  לאחר מכן נסענו לגן החיות בקיבוץ בית זרע, הזמנו כרטיסים דרך אתר קופונופש וביקרנו את החיות ואת הקופים במקום.
המלצתי על המקום הזה כבר בעבר, וגם הפעם נהננו מאוד להיות שם. בדרך לאצבע הגליל עצרנו בכנסיית הבכורה של פטרוס, הילדים קיבלו הסבר על כך שבישראל יש מגוון של דתות ואנשים, שיש מגוון של מסגדים, כנסיות ובתי כנסת – נכנסנו לכנסייה עצמה והיה מרשים מאוד לראות את רצפת הפסיפס בת כמה אלפי שנים שמעטרת את הכנסייה.
בלילה, אחרי ארוחה טובה במסעדת פוקצה במתחם גן הצפון, הגענו ללינת הלילה שלנו במושב שאר יישוב שנמצא כ-10 דקות נסיעה צפונית לקריית שמונה.
לנו ביחידות האירוח של משק קרולנדר, שעליהם אני ממליצה בחום רב! גם בגלל המחיר וגם בגלל הדיוק והאיכות של היחידות – המטבחים מאובזרים מעולה, המיטות נוחות מאוד, הכל נקי ונעים.
כיף גדול!

יום רביעי לטיול:
בוקר טוב שאר יישוב! יש מקומות בארץ בהם אני מרגישה בבית, זו תחושה שנבנית לאט לאט בעקבות ריבוי טיולים באיזור.
פתאום אני מכירה ויודעת איפה הצרכנייה המקומית, איפה גן המשחקים, ואפילו היכן למצוא את הגישה הישירה והסודית לנחל שעובר בסמוך ליישוב.
בשאר יישוב אני מרגישה בבית.
פתחנו את הבוקר בארוחת בוקר טובה ומשם המשכנו לחורשת הנופלים לזכרם את חללי אסון המסוקים, באופן שיתאים לילדים – הסברתי להם את מהות המקום.
המים במקום היו נעימים, ושוב היינו לבד – הכל לרשותנו – מגרש משחקים אחד גדול באמצע הטבע.
 משם המשכנו לכיוון החרמון, הבטחתי לילדים שנגיע לחרמון – ובאוטו סחבתי במשך כל הימים האלה סלסלה מלאה בבגדי הגשם והשלג שלהם כך שהביקור היה הכרחי.
בדרך לחרמון עצרנו וסיירנו במצודת נמרוד היפה, כל כך הרבה פעמים חלפנו על פניה בטיולים הקודמים שלנו ומעולם לא עצרנו לטייל בה.
הפעם עצרנו – הסתובבנו וחקרנו את כל המבנים והשרידים, דמיינו איך הפרשים היו מגיעים ואיך השומרים היו מכריזים ואפילו איך היו מכוונים דרך הגומחות הקטנות את החצים והקשתות.
 הנסיעה ממוצדת נמרוד לאתר החרמון היא יחסית מהירה, הגענו לאתר ביום רביעי בצהריים, היו הרבה אנשים באתר – אבל לשמחתי הרבה יכולנו להחנות את הרכב ממש בכניסה לאתר ולא בחניונים הנמוכים יותר.
הילדים הולבשו בבגדים המתאימים, קיבלו מזחלות שלג ונהנו משעה של גלישות וזחילות וסחיבות של אמא בשלג.
 אחרי שעה בחרמון, התחלנו את הנסיעה שלנו לכיוון לינת הלילה הבאה שלנו ברמת הגולן.
בדרך ללינת הלילה שלנו נסענו לראות את בריכת רם היפה, מקום חובה למבקרים באיזור.
כשהגענו לרמה, אחרי כל פיתולי ההרים – נסענו וחלפנו על פני זרימות יפות ומרשימות של סוף החורף, אי אפשר היה שלא לעצור באחת הזרימות ולהתרגש ממנה מקרוב.
עצרנו ליד מחנה קלע – עשינו פיקניק קצר והמשכנו לקיבוץ אורטל.

יום חמישי ואחרון לטיול:
את הבוקר החמישי התחלנו בארוחת בוקר מצויינת בחדר האוכל של הקיבוץ, משם המשכנו לפינת החי של הקיבוץ שפתוחה באופן חופשי וללא עלות לאורחי הלינה הקיבוצית.
הפינת חי מאוד מגוונת ומלאת פעילויות לילדים: גיגיות להפרחת בועות סבון, מיני גולף בסיסי, המון ערסלים ופינות ישיבה ועוד, אני ותום שיחקנו דומינו – הוא ניצח אותי פעמיים…
במהלך הטיול קיבלתי מספר המלצות ממקומיים שונים לבקר בבריכת המשושים שליד מושב חד נס עם הילדים, ביום האחרון – ממש לפני שחוזרים הבייתה – החלטתי לקבל את ההמלצה ולעשות את המסלול.
גם הפעם המסלול היה לרשותנו בלבד, לא ידעתי למה לצפות כי זו הייתה הפעם הראשונה שלי במסלול הזה.
המסלול הוא ברמת קושי בינונית, הירידה והטיפוס לאחר מכן – אינם קלים, אבל העובדה היא שתום ולני עשו אותו ללא קושי בכלל.
אני נאלצתי לשאת את ניב במנשא בשני הכיוונים, זה לא היה קל – אבל גם לא הייתי מגדירה את החוויה כקשה מידי.
ובעיקר… הירידה והעלייה – בהחלט שווים את החוויה שבריכת המשושים נותנת בכזו נדיבות.
מפל קטן, בריכה גדולה, סלעים מחורצים בצורות מהפנטות ושקט… הרבה מאוד שקט… אבל אולי זה בגלל שהיינו שם עם עוד מספר מטיילים בודדים שחיכו לנו למטה בבריכה.

כשחזרנו הבייתה, פיזרנו 3 מזכרות שהבאנו מרמת הגולן בגינה שלנו: 3 בולי עץ גדולים שישמשו אותנו כמושבים בגינה, ועוד 3 גדולים יותר שפיזרתי בבית במקומות שונים. ואפילו חיכו לנו הפתעות: פרחים חדשים פרחו לנו על אדן החלון, ו-6 מלפפונים הבשילו באופן מושלם בחממה. זה היה טיול מיוחד, מלא חוויות, מלא נופים, מלא שקט ומרחבים, מלא וממלא את רגעי החיים הפשוטים והטובים.

סיכום מקומות לינה מאתר בוקינג + מחירים שניתנו לזוג+2

לילה ראשון – דירה בצפת 396 שקלים ללא ארוחת בוקר
לילה שני – אירוח בכפר הנופש אחוזת אוהלו בכנרת – 586 שקלים כולל ארוחת בוקר
לילה שלישי – אירוח ביחידות הנופש של משק קרולנדר – 370 שקלים ללא ארוחת בוקר, מומלץ בחום! קיבלו ממני 10 בדירוג בבוקינג (משפחות עם פעוטות, בקשו יחידה שלא קרובה לכביש)
לילה רביעי – אירוח ביחידות הנופש הקיבוצי של קיבוץ אורטל – 583 שקלים כולל אורחת בוקר

הוצאות נוספות על אוכל במהלך הטיול + דלק + כניסות למקומות + כל השאר (לא כולל ארוחת יום הולדת ללני במסעדה) – 740 שקלים ל-5 ימים.

מהכרמל ועד מדבר יהודה

מזמן לא ארזתי את הילדים וטיילתי, הטיול האחרון שלנו היה בסוכות.
זה היה טיול ארוך, בתנאים מאתגרים במיוחד:
אני
לבד
עם שלושה ילדים
אוהל
וכמעט כל לילה – נוסעים לשמורה או אתר קמפינג חדש
אולי בגלל זה לקח לי 3 חודשים לסכם את כל זה?

הר הכרמל:
את כל הטיולים והגיחות שלי לכרמל, תמיד עשיתי בצורה חפוזה, חצי יום פה – רבע יום שם, בסוכות החלטתי לעלות על ההר ולא לרדת ממנו למשך 3 ימים לפחות.
וכך במשך 3 ימים, נסענו טיילנו וחקרנו את סביבת ההר – ויש לו כל כך הרבה להציע!
בשני הלילות שלנו בכרמל, שהינו באתר של רשות הטבע והגנים שנקרא ״משמר הכרמל״ (האתר פתוח למטיילים רק בסוכות ובפסח) – האתר צופה על נופים מרהיבים, מהצד המערבי ניתן לראות את חוף עתלית שנפרש מבין יערות הכרמל ויפים.
הכרמל בירך אותנו בחצבים רבים ופרחים נהדרים של סוף הקיץ.
ביום השני שלנו על ההר ביקרנו בחי-בר של רשות הטבע והגנים וראינו חיות בר שהכרמל הוא ביתן האישי.
נהננו מארוחה טובה בעוספייה וטיול קצר בשוק המרכזי של דליית אל-כרמל.
ביום השלישי שלנו נפרדנו מההר ונסענו לגשרים התלויים בנשר.
למי שלא מכיר – אחרי הליכה של כ-10 דקות מהחניון בפארק נשר, נגיעים ל-2 גשרים ענקיים אשר תלויים מעל ואדי מיוער, החוויה על הגשר היא כיפית ועוצמתית לילדים במיוחד! 

תל ערד:
אחרי 3 ימים בכרמל, התחלנו להדרים – בדרך לתל ערד עצרנו בתל אביב להגיד שלום לאבא שלא האמין שאחרי 3 ימים בלבד האוטו יכול להיות כל כך מאובק ומבולגן….
נו טוב…
לחניון הלילה של רשות הטבע והגנים בתל ערד, הגענו בשעת ערב מוקדמת כשכל האורחים האחרים, וגם אנחנו (יותר נכון.. אני)  היינו עסוקים בפריקות של הרכב ופתיחת אוהלים. ״את לבד פה עם שלושתם??!״ שאל אותי אבא ותיק יותר ממני.
זו שעה נהדרת, שעת ערביים בחניון לילה.
לראות מקום מתמלא אנשים, ילדים מתרוצצים, צבעים שונים של אוהלים נפתחים.
את שני הלילות הבאים העברנו בחדר צוות בחניון הלילה, החדר כלל מטבחון קטן, מקלחת ושירותים, מרפסת נעימה וחדר לינה מרווח לכולנו כולל מצעים שמיכות וכריות.
הלינה בחניון מומלצת מאוד! זה אחד החניונים הנעימים והאינטימיים ששהיתי בהם.
זו הייתה הפעם הראשונה שלי שממש טיילתי בעיר ערד והאמת היא שמאוד נהננו.
במהלך חול המועד סוכות התקיים בעיר ערד ארוע ״בתים פתוחים״ של אמנים מקומיים רבים.
בקופת חניון הלילה קיבלנו את כל הפרטים, את המפה – ומשם התחלנו לסמן מה מתאים לנו ומה מעניין אותנו.
תום ולני נהנו בסדנת שוקולד מצויינת אצל שוקולטרית מקומית שבחצר ביתה יש גם אוסף נדיר של אלפי ציפורים ותוכים שונים.
ביקרנו גם אצל קרמיקאית מקסימה והילדים הכינו מוביילים קטנים של חרוזים וחמסות ואפילו הגענו לפסל מקומי שאת גינת ביתו מקשטים עשרות פסלי מתכת (לרוב ממוחזרת) של בעלי חיים עצומים שונים.
עוד נקודת חן מקדימה שגילינו בערד – פארק שעשועים ענק שנמצא ממש במרכז המסחרי ״צים סנטר״ – בילינו בו כל יום לפחות שעתיים. 

העיר העתיקה ממשית – ליד דימונה:
המשכנו את הטיול שלנו והגענו ליד הבא שלנו – חניון הלילה של רשות הטבע והגנים ״ממשית״.
בחול המועד סוכות ובחול המועד פסח (שווה לבדוק כמובן) מתקיים בממשית יריד עשיר ומגוון שמדמה את הפעילות בעיר העתיקה, למה שהיה בה לפני אלפי שנים.
פרקנו את הציוד שלנו בטוקול (אוהל אתיופי) שבו העברנו את הלילה, ועלינו ברגל לפסטיבל.
שרידי העיר הנבטית שבכל זמן אחר של השנה כנראה נראים כמו עוד אתר ארכיאולוגי רגיל, הולבשו בגדים חגיגיים במיוחד!
דוכנים שונים, סדנאות, צלילים, ריחות ובדים – כל אלו התמזגו להם יחד בחווית היריד הנהדרת הזו.
תום ולני השתתפו בסדנת הכנת חץ וקשת ולאחר מכן הלכנו להאזין לנגנים אוריינטלים משובחים שניגנו במקום.
חניון הלילה ״ממשית״ אגב, מומלץ מאוד! 

עין הבשור:
את הלילה השישי שלנו העברנו בחניון הלילה ״עין הבשור״ של רשות והטבע והגנים.
היה זה ערב שישי והחניון היה מלא באופן שהיה מורגש.
מכל החניוני לילה ששהיתי בהם עד היום, דווקא החניון הספציפי הזה הפחות מומלץ בעיני, הלינה לא ממש נותנת אווירה אותנטית של טבע ומרחבים, ודווקא ללינה הזו – טל הצטרף אלינו.
למחרת בבוקר טיילנו בפארק עצמו – אפילו היו קצת מים.

חניון לילה מצדה – מערב:
הנסיעה מעין הבשור למצדה מערב אורכת כשעתיים וחצי, אולי קצת פחות.
ממרחבים דרומיים ונופים נגביים, התחלנו לקבל את עוצמתו של מדבר יהודה הלבן והבוהק.
הנסיעה הייתה דרך העיר ערד, ובדרך לחניון עצרנו בחוות הנוקדים היפה.
סימנתי לעצמי לחזור לחוות הספציפית הזו לשהות ארוכה ממש בקרוב.
בחניון הלילה של מצדה מערב שוב שכרנו חדר צוות, אחרי כל כך הרבה ימים באוהלים – להתפנק שוב במיטה נקייה ו-4 קירות, זה בהחלט משהו שנחמד לעשות.
טל נפרד מאיתנו לשלום בשעת ערב מוקדמת ואני והילדים התחלנו את שגרת הערב שלנו בטיולים שכוללת:
סידור חלל השינה, ארוחת ערב, מקלחות, משחקים, כיבוי אורות וצלילה ישירה לחלומות.
אני כל כך אוהבת את הרגעים האלה של סוף היום, וגם את אלו של הבוקר החדש.
את הבוקר שלנו במצדה התחלנו ב-6:30, בשעה 7:00 ניב כבר הייתה מונחת במנשא, אני תום ולני התחלנו לצעוד לכיוון מצדה.
למי שלא מכיר – העלייה למצדה מחניון הלילה היא הליכה של כחצי שעה עד שעה – שרוב הזמן מטפסים במעלה ההר.
הזריחה החמימה על מדבר יהודה, הייתה כל כך יפה!
התבוננו בנופים הנפרשים וחיפשנו עצים – לא מצאנו אפילו אחד, מידי פעם ראינו צמח בר מדברי מבצבץ ולמדנו שכנראה שיש לו שורשים ממש עמוקים שחודרים פנימה לאדמה ומצליחים לשתות קצת מים.
הראתי לתום ולני שרוב הצמחים נמצאים דווקא בוואדיות הקטנות, הסברתי להם שמי השטפונות של גשמי החורף נותנים לצמחים האלה קצת יותר מים במבקומות אחרים במדבר – ובגלל זה הם צומחים דווקא שם.
סיירנו במצדה בשעת בוקר מוקדמת והילדים שמעו ממני את סיפור מצדה באופן שמותאם לגילם, ביקרנו ברכבל, צפינו על ים המלח היפה והבטחנו לו שנבוא לבקר אותו ממש בקרוב. עמוק לתוך מכתש רמון:
מי שעוקב אחרי יודע שמצפה רמון הוא אחד המקומות האהובים עלי בארץ, ולא רק בגלל שיש שם ״גן יער״ מצויין לילדים.
אני מוצאת את עצמי מגיעה למצפה ומטיילת במכתש לפחות פעמיים בשנה, בחוות האלפקות יש כבר כמה אלפקות ולמות שמתחילות לירוק כשאני חונה את הרכב בחנייה מרוב התרגשות.
הפעם בחרתי לקחת את חבורת הילדים שלי ללינה בחניון בארותיים שנמצא עמוק עמוק בתוך המכתש עצמו.
בדרך שבין מצדה למכתב רמון – עצרנו באגם ירוחם שנמצא בדיוק באמצע.
אני כל כך אוהבת את האגם הזה ואת הפארק והיער הקטן שצמוד אליו, זו פנינה דרומית מקסימה!! לפני שהתמקמנו במכתש, עצרתי בחנות האהובה עלי במצפה רמון, ״פארן״ שמייצרת קוסמטיקה טבעית, לרוב אורגנית, סופר איכותית וטובה לעור.
בחרנו לנו המון סבונים חדשים ועוד הרבה פינוקים – והמשכנו למכתש.
סימון קטן על הכביש מורה לכיוון דרך כורכר, וכך במשך 40 דקות בערך, נסעתי בשביל כורכר – עמוק פנימה לתוך ליבו הצבעוני והפועם של המכתש.
לפרקים לא הבנתי לאן בדיוק אני לוקחת את השלישייה שלי… אבל כל רכב שעבר מולי (זה קרה מעט) וכל שלט קטן שהורה לי להמשיך, עודדו אותי שאני בכיוון לחוויה מרתקת.
ואכן כך היה.
חניון בארותיים הוא אחד המנצחים במדד חניוני הלילה האישי שלי, הוא מנותק ומרוחק, הוא פראי ויפה, הוא כמו גרגר אבק קטן בנוף ובטבע והעוצמתי – והוא סופר נוח למטיילים, זה אומר שיש בו שירותים ומקלחות נוחות, חנות נהדרת, מגוון אפשרויות לינה והמון תעסוקה לילדים (זה אומר הרבה גבעות והרים שעליהם מטפסים)
והדבר הכי מרגש… את הצעדים הראשונים שלה – ניב התחילה לעשות על גבעה קטנה בלב ליבו של המכתש.
בלילה כשהאורות כבו ואורחי החניון החלו לנמנם, שלחתי את תום ולני לחנות בחניון: מצויידים בשטר של 50 שקלים, הם קיבלו הוראה לקנות 2 פנסים וגם לבקש קבלה.
הייתי אמא כל כך גאה! שמעתי אותם מתאמים בדרך לחנות מי יגיד מה ומי יגיש את הכסף, שמעתי אותם מחכים יפה בתור, התמוגגתי כשהם רצו אלי ואמרו שהמוכר אמר שיש 2 סוגים של פנסים וש״אמא תגיד מה היא רוצה״.
הם עשו את זה כל כך יפה – הם קנו בפעם הראשונה.
מצויידים בשני פנסים טובים לקחתי את הילדים שלי ועליתי איתם על הר, התעטפנו בשקי שינה וצפינו בכוכבים
חניון בארותיים נחשב לאתר תצפית כוכבים מרשים מאוד בעל שם עולמי.
ביום שלמחרת לא פספסנו ביקור בחי בר שבמצפה רמון, באתר החולות הצבעוניים שבכביש 40 ובחוות האלפקות.

הנה סיימתי לסכם – ופתאום בא לי שוב לטייל.

טיול סובב כנרת – לפני שנה בדיוק

אני חושבת שתמיד רציתי להביא ילדים, רק בשביל שיהיה מי שיטייל איתי מתי שמתחשק לי, לפני שנה בדיוק – כשניב חגגה חודשיים, התחשק לי לטייל 6 ימים בכנרת והסביבה.
אני נשואה לאהוב ליבי שלא סובל טיולים, בטח לא בטבע…. אז לא ניסיתי לשכנע אותו… פשוט אמרתי ״ממי, הילדים יהיו בחופש, לא מתאים לי להיות איתם בבית, אני מתכננת לנו טיול סובב כנרת – אם תרצה אתה מוזמן להצטרף״
הפעם הוא בחר להצטרף, תנאי הכרחי מבחינתו ״מזגן בכל מקום!״
יצאנו לטיול:
אבא, אמא, תום (עוד מעט 5), לני (שלוש וחצי) וניב הקטנה!

אז מה עשינו שם שישה ימים?

יום ראשון
את היום הראשון לטיול התחלנו בגני חוגה, שם ישנו ביירוטים (אוהלים ממוזגים)
האוהלים ממוקמים ממש במתחם הגן, באוהלים ישנם רק מזרונים, מזגן ומקרר.
חובה להביא מצעים, שמיכות וכריות מהבית.
אפשר להבעיר אש בכל שטחי הגן, כך שהכנת אוכל היא פשוטה ונוחה.
במקום יש בריכות מים מסודרות ונעימות, בריכת ילדים מוצלת מצויינת ואפילו מתנפחים לילדים.
היה כיף!

יום שני ושלישי לטיול
המשכנו את הנסיעה עד לחוף גולן, ההגעה לאיזור הכנרת עוררה בי התרגשות גדולה! ישנו ב״אוליב על המים״.
בקתות העץ של ״אוליב על מים״ ממוקמות ממש בסמוך ללונה גל ו-5 דקות הליכה מקו המים, הבקתות מתאימות ל-6 אנשים ויש למעשה 3 חללי שינה, חדר מרכזי, חדר זוגי, וגלרייה.
הבקתות מצויידות ומאובזרות כולל שמיכות וכריות, מטבח מלא שכולל מיקרו, קומקום חשמלי ומקרר, אם כי – לא מדובר בצימר או משהו בסגנון – הרמה בסיסית יותר מצימר – אבל בהחלט מספקת!
בימים האלה ביקרנו בלונה גל פעם אחת ובכנרת פעמים רבות.
חוף גולן אינו מוצל כלל! ולכן מומלץ להגיע לאיזור המים בשעות הבוקר המוקדמות (עד 11:00) ומשעות הערב המאוחרות (החל מ-18:00) בשעות הצהריים פשוט חם מידי ועם ילדים זה הופך לקושי בלתי נסבל.
מידי בוקר מגיעות לחוף אטרקציות שונות (אבובים, קייקים וכדומה) – ניתן להרשם במקום לאטרקציות.
חוף גולן ממוקם 10 דקות נסיעה מקיבוץ עין גב, שם נהננו מארוחת דגים במסעדת הדגים של הקיבוץ.
בקיבוץ יש גם נמל דייגים נחמד שממנו ניתן להצטרף לסירות דייג אמיתיות (לא עשינו את זה כי זה 4 שעות…. וזה קצת כבד לילדים קטנים ותינוקת)


יום רביעי לטיול 
אחרי 3 ימים של חוף, בישולים וכביסות, עשינו הפוגה קצרה וטיפסנו (עם האוטו….) לחוות ורד הגליל אשר משקיפה על הכנרת.
החווה מהממת ביופיה, מטופחת ומושקעת! נהננו מחדר משפחתי מפנק וארוחת בוקר נפלאה במקום.
לכל חדר ישנה גינה שמשקיפה לכנרת, ערסלים ושולחנות פיקניק.
בבוקר עשינו לילדים סיבוב רכיבה על סוסים, הם ממש נהנו!


יום חמישי לטיול

יום ספונטני לגמרי, בפועל היינו אמורים לשוב הבייתה, הטיול היה כה מהנה, שהחלטנו להשאר יום נוסף בסביבה היפה הזו, שכרנו קרוון של חברת ״קרוון העמק״ בחניון ירדן כנרת ובכך בעצם חזרנו לכנרת!!! הגענו בשעת צהריים לחניון ירדן כנרת, שם חיכה לנו קרוון ממוזג ומפנק שמתאים ל-6 מבוגרים.
מחוץ לקרוון פתחו עבורנו הצללה ושולחן אוכל + כסאות + תאורה.
אני חייבת לציין שהיה חשש גדול מהלילה הזה, מעולם לא ישנתי בקרוון שכזה ולא כל כך ידעתי למה לצפות, החוויה הייתה מושלמת! הקרוון מאובזר מאוד, חוץ משמיכות היה לנו הכל (חיבור לחשמל, צינור מים צמוד לקרוון – מה שעזר מאוד עם הכביסות ושטיםת הכלים)
הקרוון ממוקם על גדת הירדן, ממש 4 מטרים מהגדה, זה היה תענוג גדול.
החניון נמצא ממש על שפך הירדן והכנרת, כך שניתן להנות גם מהנהר וגם מהאגם.
בחניון יש מינימרקט שמקל מאוד (גלידות, ארטיקים, שתייה קרה, פחמים וכדומה), שירותים ומקלחות נקיים ומטופלים טוב (עד כמה שניתן) יש השכרת מקררים וכמובן שיש שטח קמפינג אוהלים רחב.
ממליצה בחום על החניון הזה.


מבחינת התארגנות לטיול – יצאנו ל-6 ימים מלאים מחוץ לבית כך שלקחנו המון דברים.
הדברים שהוכיחו את עצמם כסופר מועילים הם:
*כבל מאריך + מפצל
*כירה חשמלית
*סירים בגדלים שונים + מחבת
*חבל כביסה באורך 5 מטרים + ערכת כביסה (אבקה ומרכך)
*סבון כלים וסקוטצ׳
*נר בכלי זכוכית (לזמנים שהילדים נרדמים ולנו בא לשבת בחוץ בכיף לאור נר)
*ערכת עזרה ראשונה (תום קיבל עקיצה של נמלת אש….)
*גיגית! גיגית! גיגית! עשינו בה הרבה דברים: כביסה, כלים, נשיאת חפצים לחוף, עריסה מאולתרת עשרות פעמים ביום, בריכה מאולתרת לתינוקת בת חודשיים.
מבחינת אוכל – את רוב הארוחות שלנו הכנו לבד, מידי יום וחצי-יומיים נכנסנו לסופר אלונית בצומת צמח והצטיידנו בחומרי גלם לארוחות שלנו (בוקר, צהריים וערב), הייתה לנו צידנית ובכל מקום ששהינו בו היה מקרר.
הכירה החשמלית הייתה מאוד שימושית!
הגיגים בעקבות הטיול:
*לא הורדתי את בגד הים במשך 6 ימים וטוב לי!
*בני אדם מתלהבים מתינוקת בת חודשיים שטובלת בכנרת, אחרת אין הסבר ל-1000 הזרים שביקשו לצלם אותנו.
*נהיו לי תלתלים מהרוח!
*היום הראשון קשה, ביום האחרון לא רוצים לחזור הבייתה!
*אנחנו 10 שנים יחד ואף פעם לא עשינו כלים יחד… עד שהגענו לכנרת ושם על החצץ, ישבנו יחד ועשינו כלים.
*אם כבר לקום בגלל הילדים בשבת ב-6:00 בבוקר, אז לפחות שזה יהיה בכנרת ונרוץ לטבילה כבר ב-6:15.
*אם היו אומרים לי לא הייתי מאמינה, אבל בהחלט ניתן לצאת עם תינוקת בת חודשיים שיונקת הנקה מלאה (אוכלת קצת ענבים וטילונים מידי פעם….) לטיול שכזה! היא הייתה נהדרת, ״שגרה״ זה נפלא לילד ראשון… ילד שלישי כבר חייב לעמוד בקצב…

מילים שכתבתי במהלך הטיול:

בלב שלי אני יודעת שיש דברים שלא בטוח שאוכל להעניק להם, יכול להיות שלא אוכל לעזור להם להוציא רישיון, או לקנות אוטו ראשון, יכול להיות שלא אוכל לעזור להם בהשכלה גבוהה או בדירה, אבל את הזמן שלי ואת ההרפתקאות איתי אני מגישה להם על מגש של כסף, הם יוכלו לעשות מאמץ כשיגדלו ולרכוש השכלה תוך כדי עבודה אם צריך, הם יעבדו קשה ויקנו עבור עצמם דירה אם לא תהיה ידי משגת לסייע, אבל הם לא יוכלו אף פעם לחזור לילדות ולטייל יחד כילדים וכאחים, הם לא יוכלו להכיר את ארץ ישראל בעיניים תמימות בעתיד – את הדברים האלה רק אני יכולה להעניק להם ולכן אני מתעקשת, ולכן אני אורזת ולכן אני נסחבת ולכן אני נשרפת בשמש היוקדת.

2 אמהות – 6 ילדים

עוד לפני שהתחתנו, היינו בטיפול זוגי… ניסינו לגשר על כמה פערים…
אני זוכרת שבאחת הפגישות העלתי פער שמצד אחד היה נראה לי מטופש – אבל מצד שני היה לי חשוב ומהותי:
״הוא לא אוהב לטייל… בכלל… ואני ממש אוהבת… – אז מה יהיה כשיהיו לנו ילדים?? מילא עכשיו – אני מוכנה לחיות עם זה שלא יוצאים מהבית לשום טיול בשבת, אבל כשיהיו לנו ילדים – זה יהיה ממש קשה עבורי״
מנחם המטפל התבונן בי בעיניים נבונות של גיל 70 ואמר לי ״אבישג, את כל כך צעירה, יהיה בסדר, את כבר תראי שהכל יסתדר״

והוא צדק.

באמת הכל הסתדר, אני מטיילת עם הילדים המון! לא תמיד טל מצטרף, לא תמיד הוא יכול – אבל אני עקשנית.. ואני אוהבת לטייל – אני אוהבת לצאת לטבע ולמרחבים ולחוות את עצמי ואת הילדים שלי הרחק מהחיים הרגילים, ולשמחתי גם הילדים שלי אוהבים את כל אלו.
בשנה האחרונה החלטתי להפסיק לחלום על טיולים משפחתיים, והפכתי את החלום לתרבות אמיתית שהיא חלק בלתי נפרד מחיי – ״תרבות של מטיילים״, חיה סביב הטיול הבא ותוך כדי התכנון שלו.

היו לנו 9 טיולים גדולים השנה, כל אחד מהם היה לפחות 3 ימים מחוץ לבית, חלקם היו אפילו 5-6 ימים שלמים בדרכים.
בחלקם היינו רק אני ושלושת ילדי,
לחלקם טל הצטרף,
בכולם היה כיף גדול עבור כל המטיילים.

אז בסופ״ש הזה – הצטרפה אלי לראשונה (לקמפינג ספונטני בגליל העליון) חברה טובה. ויחד היינו:
2 אמהות
מינוס 2 בעלים
+ 6 ילדים קטנים
2 רכבים, 2 אוהלים, מחצלת אחת ומוצץ.

אז מה עשינו ביומיים האלה?

במקור תכננו ללון בפארק ירדן שסמוך לקצרין ולצומת עמיעד, בפועל הגענו לפארק בשעת צהריים חמה ולא מצאנו מקום שהוא גם מוצל וגם מאפשר קרבה טובה לרכב, הפארק עצמו מקסים – יש בו פינות חמד רבות של נחלים זורמים, מדשאות, מתקני שעשועים לילדים, מתנפחים עם מים, אבובים על הירדן וכמה בריכות מסודרות קרירות, מאוד רצינו להשאר בפארק אבל הפעם זה לא התאים, אז נשארנו לפיקניק קטן והמשכנו צפונה לכיוון חורשת טל.

בחורשת טל פתחנו את האוהלים שלנו וסידרנו אחלה של פינה, אחרי שהתמקמנו – נסענו כ-2 דקות נסיעה לפלגים הקסומים של נחל דן, אל הפלגים ניתן להגיע דרך הכביש עפר שמתחיל ממש בסמוך לחנות הדגים של ״דגי דפנה״.
טיילנו בפלגים , הגענו לכל מיני בריכות מסתור וזרמים משגעים, מסוג המקומות שפשוט כיף לגלות במהלך טיול ספונטני.

להאכיל 6 ילדים בגילאים 8 עד שנה, היה מאתגר ובכל זאת אני ומיכל הגשנו לכל המכרסמים שלנו ארוחת ערב עשירה – שהתבשלה בתנאי קמפינג טובים.
יש לי טריק אוכל מגניב, תמיד כשאני מרימה מנגל – אני דואגת להכין תפוחי אדמה עטופים ולזרוק פנימה כמות גדולה יותר ממה שצפוי שיוכלו הסועדים, כשהתפוחים מוכנים אנחנו אוכלים אותם בארוחה, ומה שנותר נשאר על הגחלים וממתין לארוחה הבאה (בדרך כלל ארוחת בוקר) זה טריק מצויין שעובד כל פעם ומגוון את האוכל נהדר.

ביום שבת בבוקר, אחרי שאכלנו את תפוחי האדמה שנותרו מארוחת שישי + שקשוקה וסלט, עברנו מחניון הלילה של חורשת טל – לחורשה עצמה.
בחורשה יש תעלות מים נהדרות ובריכת שחייה גדולה צוננת במיוחד, אני והילדים שלי בילינו בחורשה הזו 3 שבועות קודם ולכן אז כבר הכרנו את המקום מצויין, עבור מיכל וילדיה – זו הייתה הכרות ראשונה, הם התאהבו במקום בדיוק כפי שאנחנו התאהבנו.

בדרך הבייתה עצרנו בצוק מנרה שנמצא ממש בכניסה לקריית שמונה, במקום יש מגוון גדול של פעילויות לכל המשפחה – החל מרכבל, טרמפולינות, מגלשות הרים מגניבות ועוד שלל פעילויות.
כל ילד בחר את מה שהוא רצה לעשות ומשם המשכנו את הנסיעה הבייתה.

נקודה שאני אוהבת לעצור בה היא מתחם הקניות של צומת אלונים, הסניף של מקדונלדס אהוב עלינו במיוחד שם – פשוט כי יש בו ג׳ימבורי גאוני לילדים, ממש בתוך הסניף!
בכל נסיעה שלנו לצפון – אנחנו עוצרים שם ונותנים לילדים לשחק שם בזמן ההמתנה לאוכל וכמובן שגם אחרי.

כמה מילים על קמפינג בגליל העליון:
אני ומיכל עברנו בין כמה אתרי קמפינג שונים עד שהחלטנו להתמקם בחורשת טל, אני הרי הייתי שם עם הילדים 3 שבועות קודם לכן… באמת שרציתי לגוון – אבל…. החורשה מציעה מתקנים מצויינים, מרחבים, נחלים זורמים, מפלים קטנים הרבה חופש – והמחיר של הלינה הוא הזול ביותר באיזור, אל מול תמורה מעולה למחיר.
בזמן שמקומות אחרים ביקשו לגבות 60-90 שקלים לאדם ללילה בקמפינג – כולל תינוקת בת שנה, בחורשת טל משלמים רק החל מגיל 5, בנוסף יש לנו את המנוי של רשות הטבע והגנים ״מטמון״,
כך יצא שעבור לילה באוהל לי ולשלושת ילדי – שילמתי רק 48 שקלים.
מיכל שילמה 124 שקלים בלבד עבור לינה שלה + 3 ילדים.
שווה ביותר!

 

6 ימים בדרכים

את הטיול הזה ערכנו בחלקו השני של חופש פסח, יש לי מין חוק כזה בבית… אם הילדים בחופש יותר מ-3 ימים ברצף, אין שום סיכוי שתמצאו אותי איתם בבית.
בחלקו הראשון של חופש פסח התמקמנו בכפר הנופש עין גב, מיד אחרי ליל הסדר – קיפלתי את הילדים שוב לאוטו ויצאנו לנדוד ולחפש הרפתקאות בהרים ובדרכים.
את מקומות הלינה של הטיול הזה סגרתי המון זמן מראש, חוץ מהלילה הראשון שבכלל לא היה מתוכנן כחלק מהטיול והיה החלטה של רגע, האטרקציות לעומת זאת היו די ספונטניות וכללו בעיקר טיולי שבילים ונחלים.

אז מה עשינו בחלוק השני של חופש פסח 2017?

יום ראשון לטיול
יצאנו לטיול ביום שלאחר ליל הסדר, בשעה יחסית מאוחרת, את הלילה הראשון העברנו אני והילדים בפארק ירדן, הגעתי לשם בגלל תמונה ספונטנית שחברה העלתה לאינסטגרם והייתי ספונטנית כמו התמונה שלה.
פתחנו שם אוהל על גדת אחת הבריכות והעברנו שם לילה מלא ברוחות סוערות.

יום שני לטיול
את כל הבוקר של יומו השני של הטיול העברנו בפארק ירדן, הילדים שלי עוד קטנים והייתי ללא טל – אז לא יכולתי לעשות איתם אבובים – אבל משפחות רבות עשו וזה נראה כמו כיף גדול!
בפארק ירדן אפשר להנות מבריכות נעימות, ספסלי ישיבה בתוך הימים, גני שעשועים נחמדים לילדים ומתקנים שונים – אתר הקמפינג מאוד נוח ונעים.
בשעות הצהריים נסענו לכיוון היעד המתוכנן הראשון שלנו – ״דרך התנ״ך את הטבע״ אשר נמצא במכמנים.
אל המקום הזה הגעתי דרך המלצה, כשראיתי את התמונות של המקום – היה לי ברור שהוא בדיוק בשבילי! הלינה במקום מתאפשרת בחאן, באוהלי קמפינג אישיים או בסוכות שיש במקום, כמובן שבחרתי בסוכה.
הנסיעה למקום היא חוויה בפני עצמה, מכמנים נמצא על הר – ממש מעל כרמיאל – הנוף שנשגב מהמקום הוא פשוט חלומי, כל האווירה במקום היא כזו שמאפשרת לזמן להמתח קצת יותר ולהאט את עצמו – המארחים שלנו היו מקסימים, וכל מתקני המקום היו מושלמים!
בין הסוכות השונות ישנם מטבחי שטח מאובזרים והמון פינות ישיבה מסודרות, ערסלים תלויים, ספסלים שניתן להזיז ממקום למקום והמון המון מקומות לעשות מדורות.
בלילה כשהחושך ירד האוויר היה קריר ונעים ואנחנו ישבנו לנו סביב מדורה – תחילה מחוץ לסוכה ולאחר מכן הדלקנו את האח הבוערת בתוך הסוכה שלנו.
המקום הזה הוא מיוחד מעבר לכל מה שאוכל לכתוב עליו.
בלילה השני שלנו שם – טל הצטרף!!

ימים שלישי ורביעי לטיול
את היום השלישי שלנו התחלנו בטיול בנחל צלמון, על פי המלצה חמה של מטיילים אחרים, מסלול ההליכה בדרך לנחל היה קליל מאוד והילדים נהנו מאוד.
חודש אפריל הוא חודש נפלא לטיולים בחוץ – עוד לא ממש חם מידי והכל פורח ויפה.
נחל צלמון לא אכזב, הוא היה מלא במים קרירים ונעימים, הירידה אליו מתגמלת מאוד.


מנחל צלמון המשכנו לעצירת הלילה הבאה שלנו – יער האיילים באודם, במעלה רמת הגולן.
אני אוהבת את רמת הגולן, אני אוהבת את האופן בו הישובים שם פזורים על פני שטחים עצומים, אני אוהבת את הכבישים הצרים, את הסלעים הגדוליםף את המרחבים!
ביער האיילים הזמנתי לנו בקתת בונגלוס ל-2 לילות, הזמנתי אותה 5 חודשים מראש כי ידעתי שהביקוש לבקתות האלו בפסח הוא גבוה.
את שני הלילות הבאים העברנו ביער האיילים כשסביבנו עוד עשרות משפחות – חלקן בקמפינג וחלקן בבונגלוסים.
יער האיילים הוא מקום מושלם למשפחות עם ילדים צעירים, במתחם שלל אטרקציות לילדים החל ממסלול מכשולים אתגרי, פינת ליטוף גדולה, סוסי פוני, איילים, קרטינג מכוניות פדלים, מתנפחים, פינת ג׳ימבורי לתינוקות ועוד ועוד ועוד, אפשר בכיף להעביר שם יומיים מבלי לצאת מהמתחם בכלל.
בימים האלה ששהינו שם יצאנו לאכול ארוחות במסעדות שנמצאות בכפרים הדרוזים מסעדה ומג׳דל שמס, נהננו מאירוח רחב לב ואוכל מעולה.

יום חמישי לטיול
ביום החמישי היינו אמורים לשוב הבייתה אבל הילדים לא ממש רצו וגם אני לא, אז לשמחתנו הרבה טל זרם, והבת דודה האהובה שלי איילה – הסכימה לקבל אותנו מלאי כביסה וחוויות ללילה בבית שלה בכפר ורדים.
בדרך מאודם לכפר ורדים, עצרנו בנחל שניר, זה היה בדיוק בערב חג שני והמסלול לא היה עמוס במיוחד.
המסלול של נחל שניר נמצא בגליל העליון ולדעתי הוא המסלול היפה ביותר והטוב ביותר באיזור!
המסלול מתאים לילדים צעירים, חלק ממנו עובר במים ממש, ההליכה במסלול מאוד נעימה וקלה – זוכים לראות מפלים יפייפים ובעיקר שצף יפה של מים קרירים וטובים.

יום שישי לטיול
היום השישי לטיול היה חייב להיות האחרון שלנו כי היום שלמחרת הוא כבר יום רגיל בגנים.
ניצלנו את היום האחרון לטיול במבצר יחיעם בקיבוץ יחיעם ונסיעה לנקרות שבראש הנקרה.
במבצר יחיעם בילינו כשעה וחצי, הילדים התרוצצו בין השרידים – עלו וטיפסו במעלה המדרגות, יצאו מכל מיני פתחים ונקיקים ובעיקר התרשמו וניסו לדמיין מה היה שם לפני כל כך הרבה שנים.


בראש הנקרה לא הייתי המון שנים, לפחות 18 אם לא יותר – הטבע הפראי של הנקרות לא השתנה – אבל העיניים המתבוננות והלב המתרגש שלי, השתנו לא מעט.
התרגשתי מאוד להיות שם.
זכרתי חלקים בודדים ועמומים מהביקור האחרון שלי שם, הייתי אז עם אבא שלי ואני זוכרת אותו מהלך בין הנקרות וצופה על המים המתנפצים.
אבא שלי נפטר מאז – ראש הנקרה מעלה בי זכרונות יפים שלו, זכרונות יפים איתו, זכרונות יפים בזכותו.

זה היה טיול משפחתי כיפי, הצלחתי לעייף את הילדים טוב טוב בכל יום מחדש, אבל למלא את עצמי ואותם ברגעים יפים אין-ספור.