ארכיון הקטגוריה: מטיילים בארץ

3 ילדים ובייביסיטר

את הטיול הזה עשיתי בתחילת יולי, בשבוע הראשון של החופש הגדול.
הילדים אומנם היו במסגרות, אבל אני הרגשתי צורך עז לצאת לחופש יחד איתם.
בחודשים שקדמו לטיול הזה עבדתי מאוד קשה, כמעט בלי הפסקה, ימים – שבועות – חודשים, וגם בימים שבהם טיילתי וגם ברגעים שבהם כביכול נחתי… זה לא באמת קרה, לא ב-100%
הראש שלי היה עסוק לפרקים בדברים אחרים, המחשבות הצטלבו ולא הייתה מנוחה אמיתית.
בטיול הזה – הצלחתי להשיב לעצמי את תחושת הנחת האמיתית, וזה נעים מאוד, ואני לא מתכוונת לתת לתחושה הזו לחמוק ממני שוב לעולם.

כמו בהרבה טיולים אחרים, גם הטיול הזה התחיל בכך שהכרזתי בקול רם בפני טל ״אני נוסעת עם הילדים לקמפינג בצפון, אני יודעת שאתה לא בקטע ושחם לך ושיתושים לך, אז יש לך פטור… אני אקח איתי את שירה הבייביסיטר – אמא שלה כבר אישרה״

הוא היה קצת בשוק.

ואז נסענו לקנות מלא דברים חדשים שמגדירים אותי נכון להיום כקמפרית השנה! מאורגנת בכל שנייה! ומוכנה ליציאה!
קנינו אוהל חדש – ואני מאוהבת בו ממש!
קנינו כירת גז חדשה – לא ברור איך הסתדרתי עד היום בלי אחת כזו….
קנינו ערסל חדש – והוא היה מדוייק ונעים במידה שקשה לתאר
קנינו גם קצת פנסים לילדים ומפוח חשמלי שמתחבר לאוטו ועוד קצת שטויות של מטיילים

בשבת בצהריים טל העמיס את הכל על האוטו, שירה הגיעה, אני השארתי את כל הבגדים היפים שלי והסטייל הרגיל בבית… בערימת כביסה אחת גדולה שהמתינה לי…. עליתי על מדי הקמפינג שלי שכוללים בעיקר טישרטס גזורות מכנסי טריקו קצרים וסנדלי ש-ו-ר-ש… וככה נדחסנו לאוטו אני, שלושת ילדי ושירה הבייביסיטר.
היינו סך הכל 5 ימים בצפון הארץ, את האוהל שלנו הקמנו בחורשת טל של רשות הטבע והגנים – ובכל יום יצאנו וחרשנו יעד אחר בצפון.
הקמפינג היה מושלם, היו לנו תנאים מצויינים ולא היה עמוס מידי.

העברתי את הטיול הזה בלי טלפון בכלל… בנסיעה הלוך הוא כבה ומאז לא הדלקתי אותו, הייתי בחופש אמיתי.
את כל התמונות – שירה צילמה – אז לשמחתי הרבה גם אני מופיעה ברובן.

אז מה עשינו 5 ימים בצפון?

יום ראשון לטיול
ביום ההגעה בעיקר התמקמנו ובדקנו את הסביבה החדשה, החלק האהוב עלי בהתמקמות הוא: פתיחת האוהל, פריסת המחצלת, ותליית חבל הכביסה, אחרי שלוש הפעולות האלה – אני מרגישה בבית. על פני חורשת טל עברתי פעמים רבות בטיולים שלנו לצפון – אבל מעולם לא נכנסתי לחורשה, תמיד סקרן אותי להכנס לראות מה יש שם.
חניון הלילה מסודר מאוד וכולל שרותים , מקלחות, השכרת מקררים וחניות מסודרות ממש בסמוך להקמת האוהלים.
ניתן לשכור במקום גם בונגלוסים למי שפחות אוהב אוהלים.
בחניון הלילה עוברות תעלות מים מקסימות וישנם מפלים קטנים וצוננים שבהם הילדים מאוד אוהבים לשחק.

נקודה שחשוב לכתוב עליה – זבל…
אני לא יודעת למה ואני לא יודעת מי, אבל הרבה אנשים מרשים לעצמם להגיע לטבע ולהשאיר אותו מלא בשאריות ופסולת, פקחים של רשות הטבע והגנים מציבים פחים בנקודות רבות ובכל זאת… בקבוקי קולה, פחיות של משקאות אנרגיה ושקיות חטיפים – צפות להן בתעלות המים ובנחלים.
כל ערב וכל בוקר עשינו סיירת ניקיון, תום ולני קיבלו שקיות ריקות והתבקשו לאסוף מהסביבה שלנו זבל ולכלוך (למרות שהכל לא היה שלנו…) – גם אני אספתי, עשיתי זאת ברצון, החורשה הייתה הבית שלי ל-5 ימים והרגשתי מחוייבות כלפיה, רציתי להיות טובה עבורה ושהיא תהיה טובה עבורי.
בבקשה תנקו אחריכם כשאתם בטבע, ובבקשה תנקו גם אחרי אחרים – זה לא ביג דיל.

יום שני לטיול
את הבוקר העברנו בחורשת טל עצמה, במקום מדשאות רחבות ידיים, תעלות מים ובריכת מים קרירה שמקורה מאחד הנחלים הזורמים.
כשהתחילו להתחמם הטמפרטורות – אספתי את כל הילדים ונסענו לפארק קנדה שנמצא 10 דקות נסיעה מחורשת טל.

הפארק נמצא במטולה ולא הייתי בו מאז תחילת שנות התשעים!
ההחלקה על הקרח עדיין מככבת – אבל אליה התווספו עוד המון אטרקציות שוות.
תום ולני בחרנו להכנס למתחם הטרמפולינות של המקום, ולסרט קצר בקולנוע הרב מימדי של המקום, הרעיון הוא שהצופה מרגיש חלק מהסרט באמצעות משקפי תלת מימד, כיסא תנועתי ואפקטים שונים (רוח, מים וכדומה) כששניהם יצאו מהסרט היה לי ברור שהם עברו חוויה מיוחדת.
דבר נוסף שעשינו בפארק קנדה היה – באולינג, זו הייתה הפעם הראשונה של שניהם בבאולינג ולני הוכיח שהוא אלוף הבאולינג הבלתי מעורער – 3 סטרייקים בגיל 4… זה הישג מרשים!
היתרון בפארק קנדה הוא שניתן לבחור לאלו אטרקציות להכנס ובהתאם לכך לשלם רק על מה שרוצים, החסרון הוא… שזה יכול לצאת מאוד יקר למשפחה שלמה ולכן שווה לבדוק אם יש קופונים באתרים השונים.
אחרי פארק קנדה התיישבנו לאכול גלידה בגלידת גולדה בגן הצפוני שנמצא דקת נסיעה מחורשת טל, ולאחר מכן נסענו לקריית שמונה לעשות קצת קניות של אוכל ומצרכים הכרחיים, בקריית שמונה מצאתי את פלאפל אליהו – הילדים שלי מאוד אוהבים פלאפל, ישבנו שם לארוחת צהריים מאוחרת המקום מומלץ מאוד!! התחלנו את התארגנויות הערב הרגילות שכוללות מקלחות, הכנת ארוחת ערב, משחקים בתעלות המים וניסיונות להרדם 5 אנשים באוהל.

יום שלישי לטיול
ביום השלישי נסענו לשמורת הטבע של נחל דן, מצויידת במנשא, תיק גב גדול וכובע – אספתי את כל הילדים והחלטנו לעשות את המסלול הארוך.
שמורת דן היא שמורה שבה ניתן לטייל ממש בסמוך לנחל דן – אבל חל איסור להכנס למים, פרט לבריכת השכשוך שנמצאת בסוף המסלול.
המסלול היה נעים מאוד ולא קשה בכלל, רובו עובר במקומות מוצלים.
בסיום המסלול – המשכנו לתל דן, אתר ארכיאולוגי מרשים מאוד שחושף את העיר העתיקה דן, הילדים מאוד נהנו לרוץ בין השרידים ולדמיין מה היה כל מקום.
אחרי הטיול בשמורה, התיישבנו לאכול פיצה במסעדת הקוקיה בכניסה לקיבוץ דפנה – מומלץ בחום!
את שעות הצהריים העברנו בלב ליבו של קיבוץ דפנה, על המדשאות – מול הנחל שעובר בקיבוץ.

יום רביעי לטיול
ביום הרביעי חיפשנו לנו נקודה קצת יותר שקטה, וכך הגענו לנקודה סודית שניתן להגיע אליה רק מתוך שאר יישוב.
בילינו את הבוקר על גדת הבניאס, העברנו שם שעות יפות ונעימות של שקט, צחוק, טבע וחופש.
אחרי שהחום ירד קצת, לקחתי את הילדים ונסענו לנחל חרמון שנמצא גם הוא דקות ספורות של נסיעה משם.
המסלול של נחל חרמון הוא מסלול מתגמל מאוד! אומנם לא ניתן להגיע למים והולכים רק לצידם – אבל המסלול משגע ומתוחזק להפליא.
מעל איתני הנחל עובר גשר עץ רחב וארוך שההליכה בו היא חוויה מדהימה, בסיום המסלול מגיעים לנקודת פלא יפה של מפלים ובריכת מים צלולה בגוון טורקיז.
הילדים רצו לאורך רוב רובו של המסלול והיה פשוט כיף!

ביום החמישי – התקפלנו חזרה הבייתה כי שירה הייתה חייבת לחזור למופעי סוף השנה שלה בבית הספר, אם זה היה תלוי בנו…. היינו נשארים עוד!

-הפוסט הבא שלי יהיה אודות הטיול שעשינו ברמת הגולן בפסח השנה, אני חייבת לתעד אותו!-

באופן בלתי מתוכנן, הפודקאסט שלי ושל טל מאור זינגרמן מהבלוג האהוב 9instyle עלה לאוויר – מוזמנות לשמוע אותי ולא רק לדמיין איך אני נשמעת, הפודקאסט הוקלט יום אחרי שחזרנו מהטיול  קליק להאזנה

הטיול הראשון שלנו – ״מאדם שחולם על חופש לאדם שמייצר חופש״

את הבלוג הזה פתחתי במטרה לשמור ולתעד דברים שאני בטוח ארצה לזכור עוד הרבה זמן, את הטיול הראשון הגדול שעשיתי עם הילדים יהיה לי קשה לשכוח – אבל בכל זאת – כדאי שהוא יהיה כתוב איפשהו.

הטיול הזה שעשיתי עם תום ולני במהלך חופשת פסח 2016 – הוא נקודת ציון מרכזית בחיי.
בוקר אחד שמעתי פרסומת ברדיו שמציינת שמוזיאון חיל האוויר בחצרים מזמין את הקהל הרחב להגיע ולראות את כל המטוסים הישנים של החיל, כמי ששירתה 5 דקות ממוזיאון חיל האויר, היה לי ברור שהילדים שלי שהיו אז בני ארבע וחצי ושלוש וקצת- יהנו ממש!

הייתי אז בתחילת החודש התשיעי, ניב כבר הייתה לגמרי מוכנה – ונותר רק לחכות שתצא… אבל מאוד קשה לשבת בבית ולחכות כשיש עוד 2 קטנטנים … אז פשוט התקשרתי לטל באמצע יום ראשון והודעתי לו שמחר- יום שני, אקום מוקדם עם הילדים ואקח אותם למוזיאון חיל האוויר.

אני זוכרת שהוא שאל איך בדיוק אני אסתדר עם 2 ילדים קטנים, נסיעה כל כך ארוכה, ועוד בחום הזה… התשובה שלי הייתה
״אתה צודק, באמת יהיה לי קשה לעשות את הנסיעה הזו הלוך חזור באותו היום – אני פשוט אזמין לנו חדר בבאר שבע ואשן שם לילה אחד, נצא לטיול קצר של יומיים״
התוכנית שלי בראש הייתה ליומיים בלבד, בפועל טיילנו טיול ספונטני לגמרי שארך 6 ימים שלמים ועבר במקומות נהדרים מהנגב ועד אילת.

יום 1
בבוקר הטיול, ארזנו סלסלת פיקניק קטנה, שקית איקאה עם בגדי החלפה, משחק לכל ילד, קצת כלי רחצה – וזהו בערך.
אני זוכרת שכבר בעצירה הראשונה בדרך לבאר שבע, כשעשינו את הפיקניק הראשון שלנו – התקשרתי לטל ואמרתי לו
״תקשיב… אנחנו כנראה לא נחזור מחר, כיף לי איתם ממש, ובא לי טיול ספונטני, אני אשן הלילה בבאר שבע ואחפש מקום לינה גם למחר״
וכך החלה תחושת החופש האמיתית שלי – והיא הייתה טהורה ויפה, אני ידעתי שזה יהיה טיול של כמה ימים, לא ידעתי איפה נישן ואיפה בדיוק נטייל, אבל ידעתי שיהיה לנו כיף וחוויתי ואכן כך היה.

במוזיאון חיל האוויר הילדים ממש נהנו, רצו בין המטוסים, עלו על חלקם ואפילו ראו טיסות אקרובטיקות באוויר.

אחרי המוזיאון נסענו לעצירת הלילה הראשונה שלנו – מלון בוטיק ״טרומפלדור בעתיקה״, המלון מורכב ממספר מצומצם של חדרים צמודי קרקע שבמרכזם פטיו פנימי אינטימי ונעים.
אחד הדברים הראשונים שעשיתי כשהתמקמנו בחדר – היה לחפש את מקום הלינה שלנו ללילה הבא, ואת האטרקציות הבאות ששווה לנו להגיע אליהם.
לחפש לילה פנוי במהלך חול המועד פסח – זה אתגר לא פשוט, אין היצע חדרים פנויים גדול והמחירים בשמיים, ובכל זאת במהלך כל הטיול הצלחתי למצוא לנו מקומות לינה שאפשרו את המשך הטיול, זה היה אדיר.

יום 2
ביום שלמחרת נסענו למוזיאון הילדים בבאר שבע – לונדע, המקום מורכב מכמה קומות וחדרים כשבכל חדר יש מוצגים ומשחקים טכנולוגים שונים לילדים, בכל חדר יש גם דגש גדול על הנושא הלימודי והחוויתי, היינו שם 5 שעות שלמות והיה מצויין, הילדים נהנו מאוד וגם אני.

המשכנו לעצירת הלילה הבאה שלנו, אירוח בבקתות עץ בקיבוץ כרמים.
קיבוץ כרמים נמצא ממש 10 דקות נסיעה מבאר שבע, הבקתה שקיבלנו הייתה מאוד נוחה ומרווחת, לפני שהגענו לבקתה עשינו קצת קניות לארוחת הערב, יצאנו לטיול קצר בקיבוץ, לני קיבל עקיצה של דבורה…. ערכנו פקניק של שעת ערביים במרחבים שמול הבקתה ופשוט נהננו מהשקט הקיבוצי (אחרי שלני נרגע)
קצת אחרי שהילדים נרדמו – טל בא לבקר אותנו, או יותר נכון לבדוק מה קורה עם הילדים והאישה ההריונית המשוגעת שלו.


״מחר אתם חוזרים הבייתה נכון?״
״לא… סגרתי לנו מקום לינה במצפה רמון, אנחנו ממשיכים בטיול….״
״אבישג – את רצינית? אבל אין לכם אפילו בגדים כבר…״
״לא נורא, אני אקנה מחר קצת קשקושים, הכל טוב, אנחנו ממש נהנים, יותר קל פה מאשר בבית״

וזה מה שקרה באמת,
אחרי יומיים באיזור באר שבע, אני והילדים המשכנו דרומה למצפה רמון.
טל היה חייב לשוב לעבודה, אבל אנחנו עוד לא היינו מוכנים לסיים את הטיול שלנו.

יום 3
כשהגענו למצפה רמון לקחתי את התום ולני לחוות האלפקות, זו לא הייתה הפעם הראשונה שלהם שם – אבל אני מאמינה שכל הגעה שלהם לחווה – מאפשרת חוויה קצת אחרת.
היתרון בהגעה לחוות האלפקות במהלך חול המועד פסח הוא הגזיזה. פעם בשנה, בדיוק בפסח, כל הלאמות והאלפקות בחווה עוברות גזיזה, אחת לשעה ניתן להגיע לסוכה המרכזית במקום ולראות את התהליך – זו חוויה מרתקת עבור הילדים.

אחרי חוות האלפקות התמקמנו באכסניית אנ״א שהייתה עצירת הלילה שלנו, האכסנייה מאוד בסיסית – החיסרון מבחינתי היה שאין שם חדרים צמודי קרקע ולהיות עם תום ולני בחדר סגור בלי מדשאה צמודה… זה אתגר לא קטן, מכיוון שלא יכולנו להכין אוכל בחדר פשוט הלכנו לאכול ארוחת ערב במסעדת צוקים.
הנוף מהמסעדה הוא מעורר השראה, כל המכתש נגלה מהחלונות וזה מחזה מרהיב, במיוחד בשעות ערביים.

יום 4
ביום שלמחרת הלכנו לבקר בחי-רמון של רשות הטבע והגנים, במקום תום ולני ראו חיות מדבריות מקומיות החל מכל מיני זוחלים, צבים, שפני סלעים ואפילו עופות דורסים.
אחרי שהודעתי לטל שאנחנו ממשיכים לאילת…. נסענו לכיוון החולות הצבעוניים.

החולות הצבעוניים נמצאים במורד המצפה, במקום חולות טבעיים בגוונים רבים, כשאנחנו היינו שם – מי שטפונות יצרו מעין אגם קטן וזה היה פשוט מהפנט.
הילדים אספו באמצעות כפיות חולות בגוונים שונים בבקבוקי זכוכית של סודה – אחרי הטיול הם הביאו את הבקבוקים האלה לגנים והשוויצו בפני הגננות והחברים ושיתפו חוויות.

ימים 5-6
אז אחרי 3 לילות של טיול דרכים ספונטני, היה לי ברור שאני לא חוזרת הבייתה, תחושת ההרפתקנות השתלטה עלי והילדים סך הכל נהנו… אז החלטתי להמשיך לאילת, זו הייתה הזדמנות מצויינת לבקר את סבתא לאה ובעלה שימי, ואת סבא אלי שגר גם הוא באילת, וכמובן את דודה שרית.
כולם התרגשו מאוד לגלות שאנחנו מגיעים, ההגעה שלנו הייתה בדיוק בערב חג שני של פסח – ובהתרעה קצרה כל המשפחה האילתית שלנו התארגנה ממש מהר בכדי לארח אותנו ולפנק אותנו.
בתזמון מעולה, בדיוק כשהגענו לאילת – טל נחת בעיר והצטרף אלינו להמשך המסע, הילדים מאוד התרגשו לראות אותו וזה היה כיף גדול.

באילת ביקרנו במצפה התת ימי – גם שם זו לא הייתה הפעם הראשונה של תום ולני במקום, מה שכן – זו הייתה הפעם הראשונה שראינו את האכלת הכרישים במקום על ידי צוללן, זה היה ממש מגניב.
בביקור הזה באילת הכרנו לראשונה את החוף של מוש, שהפך ברגע לאחד החופים האהובים עלי באילת.
ישנו בעיר 2 לילות מלאים ונהנו בעיקר מהמשפחה שלנו בעיר.
בדרך חזרה הבייתה עברנו דרך החי-בר של רשות הטבע והגנים הממוקם ביוטבתה, הכניסה לחי-בר היא עם הרכב ובמקום רואים חיות שונות, הילדים התלהבו בעיקר מהבנות יענה שהגיעו עד לחלון ונקשו עליו עם המקור.

משם המשכנו לחוות קרוקולוקו אשר ממוקמת בערבה ממש בסמוך למושב חצבה, את החווה הקימו 2 בני זוג שבינתיים הפכו למשפחה קצת יותר גדולה, בחווה הם מגדלים מאות של תנינים בגילאים שונים.
הביקור בחווה כולל סיור בין בריכות התנינים השונות, ועוד הרבה פרטים אודותיהם וצורת החיים שלהם.
יש גם בייבי תנינים קטנטנים, תום אפילו החזיק אחד.

זה היה טיול מיוחד – זה היה הטיול שהפך אותי מאדם שחולם על חופש לאדם שמייצר חופש.
שישה ימים בדרכים, רוב הזמן לבד עם 2 קטנטנים ועוד אחד בשלה בבטן.
זה היה הטיול שגרם לשינוי הגדול בחיי.

פסח 2017 – הטיול שלנו לעין גב

אני אוהבת את הכנרת, אני אוהבת אותה מאוד, בכל נסיעה לצפון – כשהיא מזדמנת לי בראייה אל מחוץ לזגוגית החלון – אני מתרגשת.
אז ארזתי את הילדים ונסעתי לבקר אותה – לשהות וללון בה 5 ימים שלמים, על אחד החופים הכי שמורים והכי נעימים שהיא יכולה להציע – חוף עין גב בכפר הנופש של קיבוץ עין גב.

את הטיול הזה תכננתי כבר בנובמבר, האמת היא שמעולם לא נסעתי עם הילדים לטיול כל כך ארוך במקום אחד, מעולם לא הייתי איתם בבית מלון או כפר נופש שבוע ימים שלם, ועוד לבד בלי טל. שכרתי לנו יחידה משפחתית בקו ראשון למימיי הכנרת, ושם התמקמנו לנו ל-5 ימים. הנוף מהחלון היה בלתי מתפשר, המדשאות הירוקות הרחבות היו מצע מצויין לריצות ומשחקים, והשקט – השקט היה חלומי.

נסענו בשבוע החופש הראשון, רגע לפני שהמחירים מרקיעים שחקים – רגע לפני שהמני אנשים שוטפים את החופים – וזה היה נהדר!

בכל יום וחצי מצאתי את עצמי מצטיידת בכל הדרוש לי במרכז המסחרי מול חוף צמח.

זה היה טיול הרבה פחות אינטנסיבי משאר הטיולים שאני בדרך כלל עושה, את רוב הימים העברנו בכנרת עצמה, או על החוף, שיחקנו המון בחול – בנינו ארמונות, חפרנו תעלות, ניסינו לתפוס סרטנים ודגים (התכוונתי לשחרר וללמד את תום ולני שמקומם של החיות הוא בטבע – בבית שלהם), ניב זחלה על החוף הנעים, וסך הכל היה לנו ממש כיף לא לזוז הרבה.

הנה כמה המלצות שוות מהטיול הזה, מסעדת פרסקה – קיבוץ מסדה:

בערב הראשון שלנו בעין גב חיפשנו מה לאכול, זכרתי שפעם… אחת הלקוחות האהובות שלי כתבה לי שאם אהיה באיזור הכנרת – שווה לי לקפוץ למסעדת הפיצות הנפוליטאנית שלה ושל בעלה בקיבוץ מסדה.
ארזתי את שלושת הילדים ונסענו לשם בשעת ערב מוקדמת, מעבר לכך שזו אחת המסעדות הכי יפות שאי פעם הייתי בה, הפיצות היו משובחות! בהחלט הכי טעימות שאכלתי בחיים שלי.
המסעדה נמצאת ממש בתוך הקיבוץ, בסמוך למדשאה רחבת ידיים שבה הילדים יכלו להתרוצץ חופשי בזמן שהמתנו לפיצות שלנו.
אה – וגם הגלידה שהם עושים שם במקום – פשוט נהדרת!
לפרטים נוספים אודות המסעדה (מסעדת פרסקה) – לחצו פה

הנגרייה של סבא יוסי – קיבוץ עין גב:

שני פנסיונרים בקיבוץ עין, החליטו לבנות עולם שלם מעץ – עבור ילדי הקיבוץ, לשמחתנו הרבה המקום הזה פתוח גם למבקרים חיצוניים.
לפעמים אני מביאה את תום ולני למקומות מיוחדים ולוקח להם רגע לעכל את המקום, להבין את ליבו – כאן אני חייבת להודות, גם לי לקח רגע להבין את העושר הויזואלי והחומרי אליו נזרקתי.
״הנגרייה של סבא יוסי״ יושבת ממש על נמל עין גב, במבנה ישן – אשר מבחוץ לא מרמז במאום על פנים המקום ועל המתרחש בו.
ספינת פירטים ענקית פנויה עץ, תחתיה לוע הספינה מלאה צעצועים לילדים הצעירים יותר ולזוחלים שבינהם, מטבח עץ ענק, קרוסלה מסתובבת, גשרים ותורנים ועוד כמה דברים מגניבים שגרמו לילדים שלי לקפוץ ולרוץ ולקפוץ לכל עבר.
אחרי שסיימו לשחק – תום ולני בחרו לבנות צעצוע בסדנת הנגרייה.
בנגרייה קיימת סדנא מיוחדת לילדים, הילדים בוחרים קיט מתוך מבחר גדול ומשם הם מתחילים עם קצת עזרה של אנשים המקום, לצבוע ולבנות את מה שבחרו.
שניהם בחרו במשאיות – לא האמנתי… אבל הם אשכרה ישבו 45 דקות והכינו את המשאיות האלה כמעט לבד.

עלות כניסה למשחקייה – 25 שקלים לכל ילד החל מגיל שנתיים
עלות קיט לבנייה – החל מ-60 שקלים ועד 200

ג׳ונגל כיף – קיבוץ בית זרע:

10 דקות נסיעה מקיבוץ עין גב, נמצא הג׳ונגל כיף של קיבוץ בית זרע, האטרקציה המרכזית – יש שם קופים! מעבר לזה יש עוד המון חיות שמסתובבות חופשי וגם מלא מלא מלא נחשים באקווריומים בחדר נפרד.
יש גם מתנפחים ופינת משחקים נחמדה.

ביום האחרון של הטיול, טל הצטרף אלינו ונהנה גם הוא קצת מהכנרת!

2 הודעות לעוקבות:

  1. הרבה בנות שואלות אותי אם יש דרך להתעדכן בפוסטים, אז התשובה היא כן – פוסטים חדשים יעלו תמיד רק בימי ראשון.
  2. כשבוע לפני הטיול שלנו לפסח, טל מאור זינגרמן מהבלוג האהוב עלי 9instyle, אירחה אותי לשיחה על אמהות, טיולים וילדים, הייתה שיחה מרתקת! מוזמנת להאזין לה ממש פה.