ארכיון הקטגוריה: לחיות לצידה של גינה

התקופה האחרונה

בתקופה האחרונה אנחנו גרים בבית חדש, כשהגענו לבחון את האפשרות לשכור אותו – טל נכנס מיד פנימה ועבר על החללים והחדרים השונים, ואילו אני – נמשכתי ישר לגינה ולמרחבים שיש לה להציע.
שנינו אישרנו את הבית.
הוא מבפנים ואני מבחוץ.
״נוכל לסדר פה חדר לילדים, ויש גם מקום לאורחים״ הוא אמר
״אוכל להקים פה גינת ירקות ענקית, יש פה הרבה עבודה, אבל אני לגמרי מוכנה!״
עשרה ימים אחרי שעברנו כבר הספקתי לעדר, לעקור ולגרף חלק מהדשא הסבוך שהקיף את הבית, מיקמתי את הגינה שלנו מתחת לעץ הרימון – כיוון דרום.לאט לאט שתלנו ועישבנו והתחלנו להשקות.
הילדים אוהבים את הגינה ואני נותנת להם להיות שותפים מלאים, הם משקים מתי שהם רוצים ועוזרים לי לשתול שתילים חדשים.
הם עוזרים לי לאסוף זרעים ולשמר אותם לעונות הבאות, הם עוזרים לי בהדליות של העגבניות.
לפעמים אני מסתכלת מבעד לחלון הגדול בסלון ורואה את לני משקה בצינור הצהוב, את ניב מסתובבת בין הצמחים השונים – מחפשת חיפושיות וזחלים, לפעמים אני רואה ראש חום קטן מבצבץ מבין מצמחים הגבוהים – זה תום, הוא מסייר ועוקב וחוקר במוחו הצעיר את ליבם של הצמחים.  בסוף החורף, אבא של טל הגיע ליומיים מאומצי עבודה כשבסיומם הוא הצליח להקים לנו חממה.
מילאנו אותה אדמה טובה לשתילה ושתלנו בה עגבניות ומלפפונים, פלפלים ותותים.
החממה הפכה להיות החדר האהוב עלינו בבית, בעיקר בשלהי ימי החורף – היא הייתה עמוסה במלפפונים ותותים.  למדתי לזהות מחזורי חיים שלמים בגינה והחממה, לפעמים אני מוצאת בחממה תות לא בשל ויודעת שעד הערב הוא יאדים לגמרי. אני ממתינה ולא ממהרת. נגשת כל שעתיים ושוב בודקת.ואז כשהרגע מושלם, אני מציעה לאחד הבנים לבקר בחממה.
ואז אני שומעת צעקות רמות של שמחה: ״אמא יש פה תות בשל לגמרי!!! בואי תראי אמא!! בואי״ בתחילת האביב הגינה כולה פרחה, היא הניבה לנו כל כך הרבה ירקות ועלים טריים וצבעים של פרחים יפים.
ליטל, חברתי הטובה, שהיא גם הצלמת שליוותה אותי במכופתרות – הצטרפה אלינו מידי פעם יחד עם הבן הקטן שלה וצילמה פה ושם קצת תמונות.  בתחילת האביב עץ התות שאליו אנחנו מגיעים בכל עונה התחיל לפרוח ולהבשיל פירות מתוקים, הלכנו לבקר אותו, ליטל ואני, 2 אמהות עם 4 ילדים קטנים.
כמו בכל שנה – גם השנה – סיפרתי לילדים שהעץ הוא נדיב, שהעץ אוהב ילדים.
אנחנו יודעים שהוא אוהב ילדים כי הוא מצמיח את הענפים שלו גם כלפי מעלה עבור הציפורים, וגם כלפי מטה עבור הילדים הצעירים.  הוא שולח זרועות ארוכות מלאות בפירות מתוקים – במיוחד לילדים הקטנים, שיהיה להם קל לקטוף בעצמם, שיוכלו לאכול בשמחה.
אני מלמדת אותם שמהעץ הזה רבים נהנים, שהוא לא רק שלנו, שאפשר ורצוי לאכול אבל גם חשוב להשאיר לאנשים אחרים שיבואו.
וכך במשך בערך שבועיים – באמצע האביב, כמו בכל שנה קודמת… אנחנו מידי יום מבקרים אותו, קוטפים, אוכלים ואומרים לו תודה.  בתחילת הקיץ סבא אלי בנה לנו לול תרנגולות, הבאנו 8 תרנגולות, חלקן מטילות וחלקן צעירות – ועברנו איתן תהליך של הסתגלות לביתן החדש.
אחרי שבועיים בהם הן שהו בלול ללא אפשרות יציאה, שיחררנו אותן בפעם הראשונה, זה היה קצת מפחיד.  חששנו שהן יברחו או יעלמו או יטרפו… אבל למדנו שהן מאוד חכמות וכבר רואות עצמן כלהקה.
כבר חודש שלם שהן חופשיות לגמרי בחצר שלנו, בלילה הן נכנסות לבד ללול, וביום הן יוצאות לבד ומשוטטות בגינה. הן חיות לצידה של הגינה ומקיפות אותנו באהבה רבה.
נכון… זה מקשה על מציאת הביצים, ואנחנו תמיד מחפשים ומוצאים ביצים במקומות של שגרתיים – אבל אצלנו בגינה הן באמת בחופש אמיתי.
הן מתרוצצות לכל עבר וקופצות על עצים, הן מתחפרות בחול ומנקרות לנו קצת בירקות הגינה.  לפני בערך 4 שנים אני וליטל יצאנו להרפתקאה בהולנד, נסענו לצלם שם את קטלוג הקיץ של מכופתרות – אני זוכרת כמה התרגשתי מהנופים היפים והירוקים של מדינת המישור הזו, אני זוכרת כמה הסתקרנתי מהגינות והבתים הפרטיים.
כמעט בכל מקום שהתארחנו בו הייתה גינה או חממה, בעלי הבית – עסקו בגידולים של פרחים וירקות ופירות, זה היה כמו פלא בשבילי, לא האמנתי שהתחביב הזה שייך לאומה שלמה, שוחחתי על זה הרבה עם המקומיים, למדתי להכיר מציאות ואורח חיים אחר ממה שהיה מוכר לי בארץ.
אני זוכרת שהצטלמתי בחממה באחד הבתים שהתארחנו בו, אני זוכרת שתוך כדי הצילומים בדקתי את ההנבטות ואת העציצים השונים, ניסיתי לזהות צמחים – זה היה לוקיישן מצויין לצילומים.  היום – לשמחתי הרבה, אלו חלקים גדולים ממני ומהחיים.
הדלועים שכל כך התלהבתי מהם שם בהולנד הרחוקה, הפכו להיות חלק משגרת חיי – הם גדלים אצלי בגינה, ואני קוטפת אותם מהאדמה, ומייבשת את הזרעים שלהם ואפילו שומרת לעונה הבאה.אני זוכרת שכבר בטיול הקצר הזה שארך בערך 4 ימים, חזרתי לאמרתי לליטלוש שלי ״הלוואי ויום אחד אצליח לחיות אורח חיים הולנדי שכזה, לעבוד במינונים נכונים יותר, לצאת יותר אל הטבע, לטייל, לגדל״
והיא – חברתי הטובה, חייכה ועודדה ולמרות שזה היה נראה כל כך רחוק ממנה אז, אני שמחה שצמצמתי את הפער – ופתאום זה הפך להיות כאן ועכשיו.
לפעמים אני וליטלוש יושבות בגינה ומדברות על התקופה ההיא שחווינו ביחד, את כל הצילומים, את כל הימים, את כל הדגמים – אנחנו כבר שנים עובדות יחד, ומידי פעם אנחנו נזכרות בהולנד ומחדדות אחת לשנייה שזו הייתה נקודה משמעותית בחיינו, שהיא הייתה אבן דרך חשובה עבור שתינו. הפוסט הזה מאפשר לי להסתכל על מה שפעם ראיתי ולא היה לי מושג איך בכלל אפשר ליישם – ולנסות לגלגל בראשי איך בעצם הצלחתי לצמצם את הפער הזה. הפוסט הזה מאפשר לי להגיד תודה כנה ואוהבת לחברה יקרה שחקוקה לי בנשמה, שבזכותה יש לי כל כך הרבה זכרונות יפים של עצמי בתקופות שונות של החיים, חברה שרק מול עדשת מצלמתה אני לא מסתתרת, ולא מרגישה חשופה, חברה שהיא בדיוק כמוני – רק פי אלף יותר טובה!!  ליטלוש שלי.

החיים לצידה של גינה

הגינה שלנו תחגוג בקרוב שנה.
כל מי שהתבונן בי מהצד היה בטוח שזה ״טירוף חולף חדש של אבישג״ ש… ״עוד שנייה ימאס לך והכל יתייבש וכלום לא יצמח״ אז בינתיים אני שמחה לבשר שעברתי עם הגינה שלי 2 עונות מלאות ואני משתוקקת לכל העונות הבאות שלנו יחד.


לטפח גינה זה אומר לחפש כל יום את השמש,
זה אומר להתאהב בכל פיסת אדמה שחשופה לקרני השמש ולהבין את הפוטנציאל הגלום בה,
זה אומר לקום בבוקר ולרוץ לראות מה גדל בלילה ואיזה מזיק חדש העיז בחוצפתו להתיישב לי על החסה.
לטפח גינה זה אומר להתחנן לדבורים שיגיעו לעשות האבקה כמו שצריך ולהתרגש מכל פרפר שמוצא את הגינה שלי מספיק נעימה עבורו בשביל לנוח.
לטפח גינה זה אומר לשמור זרעים, לאסוף אותם בצנצנות קטנות ובשקיות נייר ולכתוב שמות מוזרים ותאריכים
״25.5 מלא זרעים של הפרח האדום היפה״
״12.6 מלא מלא מלא זרעים מהשיח הורוד שקניתי במשתלה בצומת״
״1.7 – מלא זרעים של רקפות!!!!״
לגדל גינה זה אומר לקרוא לילדים כל בוקר, להגיש להם אפונה ולומר בשמחה שאין לה תחליף ״קחו משהו טעים מהטבע, זה בלי ריסוס בכלל״


:כשיש לך גינה – פתאום קשה לעזוב את הבית, ישנן הוראות שחייבים להשאיר:
-אתה חייב להשקות כל יום, שים לך תזכורת – טוב לא משנה… אני אתקשר להזכיר לך
(ואציק בשאלות שבחיים לא תוכל לענות לי עליהן… כמו לדוגמה: החסה כבר הוציאה פרחים??)
-החצילים אוהבים הרבה מים, תן להם יותר מאחרים
-אם אתה רואה שהמלון מתפשט לכיוון הזה, זה אומר שהוא מחפש שמש, אל תזיז אותו, תן לו להתפשט טוב?
ואז כשחוזרים הבייתה… מבינים שהגינה המשיכה בשלה, והבשילה לנו עוד ועוד אוצרות טעימים
״ווואוווו!!!!!! תקלוט את האבטיח הזה!!!!!!! אמא׳לה!!! יש עוד 4!!!!״
״פפפשששש… איזה מלון צמח לנו פה!״


לפני שנה התחלתי לגדל גינה, לא היה לי מושג מאיפה מתחילים – אבל האמנתי שהטבע כבר יעשה את שלו.
אז קניתי זרעים ואדמה לשתילה והתחלתי להבניט כל מיני דברים שהתאימו לחורף
ולאט לאט העציצים הקטנים התמלאו בצמחים ואני במקביל הכנתי את האדמה עבורם.
עדרתי, חפרתי, דישנתי, עישבתי – הכנתי להם קרקע טובה,
והם בתמורה – ידעו להעריך וצמחו לי יפה.
היחסים התבססו ואני המשכתי לחזר… עטפתי את שתילי הרכים בשלל פרחים צבעוניים ויפים, שיהיה להם נעים בעיניים.
סביב החסות שתלתי פרחי לוע ארי, סביב הברוקולי אמנון ותמר.
בין השומר והמנגולד – פיזרתי עשרות של פקעות חורף: בעיקר כלניות ונוריות.
והגינה גדלה ופרחה.
ואפילו הגיע אליה צב, הוא נשאר רק יומיים, הוא התמקם לו בין הכרוב לצבעוניים.
בבוקר מבולבל אחד זרעתי חופן של זרעי גזר באחת הערוגות, שכחתי מהם לגמרי… כעבור חודשיים ראיתי עשב משונה…. נחושה כולי להוציא אותו מהשורש – שלפתי בהפתעה גמורה צרור גזרים כתומים גדולים.
זה היה מצחיק ממש – היו צעקות בכל הגינה ״מממהההה??? מה זה??? מי שתל פה גזרים??? אה זאת הייתי אני!!! אני בשוק!!״


בחורף הידיים, האדמה, השמש והמים גידלנו עבורנו:
כוסברה
פטרוזיליה
סלרי
שמיר
גזרים
תפוחי אדמה
ארבעה סוגים של חסות
דלעת יפנית
אפונת שלג
קייל
שומר
סלק
צנוניות
כרוביות
וכמובן ברוקולי
בחורף גיליתי שלכל צמח יש בסוף פרחים, גיליתי שהפרחים מתייבשים ואז יוצאים הזרעים.
למדתי שלכל צמח יש את השיטות שלו, את הזרעים שלו, את האופי שלו – זה עולם מרתק.


בקיץ טיפחנו באהבה גדולה:
סלרי
אבטיחים
מלונים
עגבניות
פלפלים
פלפלים חריפים
מלפפונים
חסות
תירסים
קישואים
חצילים
ועוד המון פרחים

לגדל גינה זה אומר להתלכלך ולגעת המון במים, לגדל גינה זה אומר הרבה חול מתחת לציפורניים.
לגדל גינה זה אומר לצאת בבוקר עם קערה ומספריים ולשוב הבייתה עם עלים רעננים מכל מיני סוגים שממתינים לחיתוך, מלח ושמן זית.
לגדל גינה זה אומר לעשות הדליות, ולמתוח חוטים, להעמיד במבוקים, לכתוב שלטים שהולכים ודוהים.
לגדל גינה זה אומר לאכול פירות טעימים בחו״ל ורק לחשוב איך אני מביאה את הזרעים והגרעינים לארץ – ומנביטה לי 5 עצי אפרסקים ממונטנגרו, למרות שאסור.
לגדל גינה זה אומר – לחכות בסבלנות לסייפן שנשתל כפקעת, אבל לוקח לו 5 חודשים להוציא פרח 1 יפה.
לגדל גינה נותן לי הרבה מרחב נשימה, הגינה מתפתחת וגדלה, היא עונתית – יש בה תהליך של בחירה, צמיחה, קמילה ופרידה.
ואחרי הפרידה – נשתלת לה גינה חדשה.
גינה לי אהובה.