ארכיון הקטגוריה: טיולים

3 ילדים ובייביסיטר

את הטיול הזה עשיתי בתחילת יולי, בשבוע הראשון של החופש הגדול.
הילדים אומנם היו במסגרות, אבל אני הרגשתי צורך עז לצאת לחופש יחד איתם.
בחודשים שקדמו לטיול הזה עבדתי מאוד קשה, כמעט בלי הפסקה, ימים – שבועות – חודשים, וגם בימים שבהם טיילתי וגם ברגעים שבהם כביכול נחתי… זה לא באמת קרה, לא ב-100%
הראש שלי היה עסוק לפרקים בדברים אחרים, המחשבות הצטלבו ולא הייתה מנוחה אמיתית.
בטיול הזה – הצלחתי להשיב לעצמי את תחושת הנחת האמיתית, וזה נעים מאוד, ואני לא מתכוונת לתת לתחושה הזו לחמוק ממני שוב לעולם.

כמו בהרבה טיולים אחרים, גם הטיול הזה התחיל בכך שהכרזתי בקול רם בפני טל ״אני נוסעת עם הילדים לקמפינג בצפון, אני יודעת שאתה לא בקטע ושחם לך ושיתושים לך, אז יש לך פטור… אני אקח איתי את שירה הבייביסיטר – אמא שלה כבר אישרה״

הוא היה קצת בשוק.

ואז נסענו לקנות מלא דברים חדשים שמגדירים אותי נכון להיום כקמפרית השנה! מאורגנת בכל שנייה! ומוכנה ליציאה!
קנינו אוהל חדש – ואני מאוהבת בו ממש!
קנינו כירת גז חדשה – לא ברור איך הסתדרתי עד היום בלי אחת כזו….
קנינו ערסל חדש – והוא היה מדוייק ונעים במידה שקשה לתאר
קנינו גם קצת פנסים לילדים ומפוח חשמלי שמתחבר לאוטו ועוד קצת שטויות של מטיילים

בשבת בצהריים טל העמיס את הכל על האוטו, שירה הגיעה, אני השארתי את כל הבגדים היפים שלי והסטייל הרגיל בבית… בערימת כביסה אחת גדולה שהמתינה לי…. עליתי על מדי הקמפינג שלי שכוללים בעיקר טישרטס גזורות מכנסי טריקו קצרים וסנדלי ש-ו-ר-ש… וככה נדחסנו לאוטו אני, שלושת ילדי ושירה הבייביסיטר.
היינו סך הכל 5 ימים בצפון הארץ, את האוהל שלנו הקמנו בחורשת טל של רשות הטבע והגנים – ובכל יום יצאנו וחרשנו יעד אחר בצפון.
הקמפינג היה מושלם, היו לנו תנאים מצויינים ולא היה עמוס מידי.

העברתי את הטיול הזה בלי טלפון בכלל… בנסיעה הלוך הוא כבה ומאז לא הדלקתי אותו, הייתי בחופש אמיתי.
את כל התמונות – שירה צילמה – אז לשמחתי הרבה גם אני מופיעה ברובן.

אז מה עשינו 5 ימים בצפון?

יום ראשון לטיול
ביום ההגעה בעיקר התמקמנו ובדקנו את הסביבה החדשה, החלק האהוב עלי בהתמקמות הוא: פתיחת האוהל, פריסת המחצלת, ותליית חבל הכביסה, אחרי שלוש הפעולות האלה – אני מרגישה בבית. על פני חורשת טל עברתי פעמים רבות בטיולים שלנו לצפון – אבל מעולם לא נכנסתי לחורשה, תמיד סקרן אותי להכנס לראות מה יש שם.
חניון הלילה מסודר מאוד וכולל שרותים , מקלחות, השכרת מקררים וחניות מסודרות ממש בסמוך להקמת האוהלים.
ניתן לשכור במקום גם בונגלוסים למי שפחות אוהב אוהלים.
בחניון הלילה עוברות תעלות מים מקסימות וישנם מפלים קטנים וצוננים שבהם הילדים מאוד אוהבים לשחק.

נקודה שחשוב לכתוב עליה – זבל…
אני לא יודעת למה ואני לא יודעת מי, אבל הרבה אנשים מרשים לעצמם להגיע לטבע ולהשאיר אותו מלא בשאריות ופסולת, פקחים של רשות הטבע והגנים מציבים פחים בנקודות רבות ובכל זאת… בקבוקי קולה, פחיות של משקאות אנרגיה ושקיות חטיפים – צפות להן בתעלות המים ובנחלים.
כל ערב וכל בוקר עשינו סיירת ניקיון, תום ולני קיבלו שקיות ריקות והתבקשו לאסוף מהסביבה שלנו זבל ולכלוך (למרות שהכל לא היה שלנו…) – גם אני אספתי, עשיתי זאת ברצון, החורשה הייתה הבית שלי ל-5 ימים והרגשתי מחוייבות כלפיה, רציתי להיות טובה עבורה ושהיא תהיה טובה עבורי.
בבקשה תנקו אחריכם כשאתם בטבע, ובבקשה תנקו גם אחרי אחרים – זה לא ביג דיל.

יום שני לטיול
את הבוקר העברנו בחורשת טל עצמה, במקום מדשאות רחבות ידיים, תעלות מים ובריכת מים קרירה שמקורה מאחד הנחלים הזורמים.
כשהתחילו להתחמם הטמפרטורות – אספתי את כל הילדים ונסענו לפארק קנדה שנמצא 10 דקות נסיעה מחורשת טל.

הפארק נמצא במטולה ולא הייתי בו מאז תחילת שנות התשעים!
ההחלקה על הקרח עדיין מככבת – אבל אליה התווספו עוד המון אטרקציות שוות.
תום ולני בחרנו להכנס למתחם הטרמפולינות של המקום, ולסרט קצר בקולנוע הרב מימדי של המקום, הרעיון הוא שהצופה מרגיש חלק מהסרט באמצעות משקפי תלת מימד, כיסא תנועתי ואפקטים שונים (רוח, מים וכדומה) כששניהם יצאו מהסרט היה לי ברור שהם עברו חוויה מיוחדת.
דבר נוסף שעשינו בפארק קנדה היה – באולינג, זו הייתה הפעם הראשונה של שניהם בבאולינג ולני הוכיח שהוא אלוף הבאולינג הבלתי מעורער – 3 סטרייקים בגיל 4… זה הישג מרשים!
היתרון בפארק קנדה הוא שניתן לבחור לאלו אטרקציות להכנס ובהתאם לכך לשלם רק על מה שרוצים, החסרון הוא… שזה יכול לצאת מאוד יקר למשפחה שלמה ולכן שווה לבדוק אם יש קופונים באתרים השונים.
אחרי פארק קנדה התיישבנו לאכול גלידה בגלידת גולדה בגן הצפוני שנמצא דקת נסיעה מחורשת טל, ולאחר מכן נסענו לקריית שמונה לעשות קצת קניות של אוכל ומצרכים הכרחיים, בקריית שמונה מצאתי את פלאפל אליהו – הילדים שלי מאוד אוהבים פלאפל, ישבנו שם לארוחת צהריים מאוחרת המקום מומלץ מאוד!! התחלנו את התארגנויות הערב הרגילות שכוללות מקלחות, הכנת ארוחת ערב, משחקים בתעלות המים וניסיונות להרדם 5 אנשים באוהל.

יום שלישי לטיול
ביום השלישי נסענו לשמורת הטבע של נחל דן, מצויידת במנשא, תיק גב גדול וכובע – אספתי את כל הילדים והחלטנו לעשות את המסלול הארוך.
שמורת דן היא שמורה שבה ניתן לטייל ממש בסמוך לנחל דן – אבל חל איסור להכנס למים, פרט לבריכת השכשוך שנמצאת בסוף המסלול.
המסלול היה נעים מאוד ולא קשה בכלל, רובו עובר במקומות מוצלים.
בסיום המסלול – המשכנו לתל דן, אתר ארכיאולוגי מרשים מאוד שחושף את העיר העתיקה דן, הילדים מאוד נהנו לרוץ בין השרידים ולדמיין מה היה כל מקום.
אחרי הטיול בשמורה, התיישבנו לאכול פיצה במסעדת הקוקיה בכניסה לקיבוץ דפנה – מומלץ בחום!
את שעות הצהריים העברנו בלב ליבו של קיבוץ דפנה, על המדשאות – מול הנחל שעובר בקיבוץ.

יום רביעי לטיול
ביום הרביעי חיפשנו לנו נקודה קצת יותר שקטה, וכך הגענו לנקודה סודית שניתן להגיע אליה רק מתוך שאר יישוב.
בילינו את הבוקר על גדת הבניאס, העברנו שם שעות יפות ונעימות של שקט, צחוק, טבע וחופש.
אחרי שהחום ירד קצת, לקחתי את הילדים ונסענו לנחל חרמון שנמצא גם הוא דקות ספורות של נסיעה משם.
המסלול של נחל חרמון הוא מסלול מתגמל מאוד! אומנם לא ניתן להגיע למים והולכים רק לצידם – אבל המסלול משגע ומתוחזק להפליא.
מעל איתני הנחל עובר גשר עץ רחב וארוך שההליכה בו היא חוויה מדהימה, בסיום המסלול מגיעים לנקודת פלא יפה של מפלים ובריכת מים צלולה בגוון טורקיז.
הילדים רצו לאורך רוב רובו של המסלול והיה פשוט כיף!

ביום החמישי – התקפלנו חזרה הבייתה כי שירה הייתה חייבת לחזור למופעי סוף השנה שלה בבית הספר, אם זה היה תלוי בנו…. היינו נשארים עוד!

-הפוסט הבא שלי יהיה אודות הטיול שעשינו ברמת הגולן בפסח השנה, אני חייבת לתעד אותו!-

באופן בלתי מתוכנן, הפודקאסט שלי ושל טל מאור זינגרמן מהבלוג האהוב 9instyle עלה לאוויר – מוזמנות לשמוע אותי ולא רק לדמיין איך אני נשמעת, הפודקאסט הוקלט יום אחרי שחזרנו מהטיול  קליק להאזנה

רק אמא ותום

הטיול שלי ושל תום באילת היה הברקה מתבקשת, קל לי מאוד לכתוב את הפוסט הזה – אני רוויה ברגשות חיוביים – אני פשוט מאושרת.
הקשר שלי ושל תום הוא קשר שקשה להסביר אותו במילים, הוא הרי הפך אותי לאמא בראשונה, הוא הילד הראשון שקרא לי ״אמא״ – וככה אנחנו שלובים זה בזו כבר 5 וחצי שנים.
לפני 10 ימים בערך הסתכלתי עליו והרגשתי קושי גדול, הילד הזה שאני כל כך אוהבת וכל כך מחוברת אליו – הלך לי קצת לאיבוד.

לא הצלחתי למצוא את העצמי שרציתי להיות איתו – ולא הצלחתי למצוא אותו שאני יודעת שהוא יכול להיות איתי.
השנה האחרונה הייתה שונה בחייו – יש לו אחות תינוקת בבית שהוא אוהב מאוד, אבל התינוקת הזו גם דורשת את אמא כל הזמן.
יש לו את לני שגדל לצידו ומתבגר יחד איתו.
ואין לו זמן לבד איתי, לא זמן שנראה לי מספקי לפחות.

הילד היפה והאהוב שלי קצת הלך לי לאיבוד – ואני הלכתי לו לאיבוד – ובתוך השגרה האינטנסיבית של החיים – אני שמתי את זה בצד… יום ועוד יום… ועוד יום… ועוד יום…
וברגע שהבנתי את זה – הייתה לי מחשבה ממש מפחידה.
הבנתי שבקלות מידי – מערכת היחסים שלי עם האהוב היקר הזה שלי… יכולה להתקבע ולהיות כזו.
להיות כזו שבה אנחנו רבים לא מעט, להיות כזו שבה אני מעירה לו המון, להיות כזו שבה אני יודעת שהוא מדהים – אבל לא חווה את זה באופן שמפוצץ לי את הלב.

לילד הזה הרי יש אמא אחת, והיא אני, וכל החיים כשהוא יספר משהו על אמא שלו, או יזכר בעצמו בלב, הוא יראה את דמותי שלי, את החוויה שלו ממני, את מי שהייתי עבורו ומה שאני למענו או לא למענו, והתפקיד הזה ״אמא״ הוא גדוש וגדול ויש רק מישהי אחת שיכולה למלא אותו עבור הילד היפה הזה… וזו אך ורק אני. אמא שלו.

אז עצרתי הכל, ולקחתי אותו לצד, וירדתי על הברכיים והושטתי לו ידיים והודעתי לו:
״תום, אני ממש מתגעגעת אליך, למרות שאתה פה לידי, אז החלטתי שאני ואתה – ורק אני ואתה – ניסע יחד לטיול ונעשה כיף חיים, אני אעשה לך חופש ומהגן ואני אודיע לכל מי שצריך… שאני ואתה פשוט נוסעים״

זה היה מדהים לגלות, שמאותו רגע – הכל השתנה. הציפייה שלו ושלי גרמה לשנינו להיות מחוברים ומרוגשים.

בלילה שלפני הטיול כיוונתי לנו שעון מעורר:
״תום, מחר השעון יצלצל ממש מוקדם, עוד כשיהיה חושך בחוץ, אתה תהיה חייב לקום מוקדם, להתארגן מהר בכדי שנוכל להגיע בזמן למטוס, טוב תום?״
״טוב אמא, אני הולך לישון ואני אקום ממש מהר!״
והוא באמת קם ממש מהר, למעשה הוא פשוט קפץ מהמיטה והתחיל לרוץ בכל הבית עד שסיים להתארגן לבד.

ובשעה 6:00 כבר היינו באוטו, ובשעה 8:00 כבר במטוס.

״אמא, זה מטוס אמיתי!! אני כל כך מתרגש אמא!!״

ובהמראה ביקשתי ממנו שיחזיק לי את היד חזק חזק
״אמא, מה את מפחדת? אבל את כבר גדולה!״
וכשהמטוס המריא הוא תפס לי את היד והיה מאושר
״וואו אמא!! את הרגשת את זה!! וואו אמא אני מפחד!!!!״
ואני הודעתי לו שכל זמן שאני לידו, אני אשמור עליו תמיד.

היה לנו טיול מדהים, אני אכתוב בסיום הפוסט את הפרטים הטכניים של איפה היינו ומה עשינו, אני חושבת שהביחד המבודד הזה היה נהדר.
אני זכיתי בו – והוא זכה בי.

זכיתי לראות את הילד שלי מאושר ושמח, זכיתי להתפנות אליו, היינו יחד המון וזה לא היה משביע אפילו – זה היה בדיוק במידה.
הייתי קשובה למה הוא רוצה לעשות, התייעצתי איתו ושאלתי אותו מה מתחשק לו לעשות.
הסכמתי שהוא ישתה פאנטה…

היה לי לא קל להשאיר את ניב לילה בלעדי, שנה שלמה אנחנו ישנות חבוקות זו בזו, היה לי קשה להשאיר את לני קצת מקנא – אבל זה היה שווה את זה, כל שנייה, וכל מאית שנייה שלי ושל תום יחד – הייתה שווה את הכל. המערכת יחסים שלנו לנצח תהיה שונה בזכות הטיול הזה ובזכות מה שלמדנו שמותר ורצוי שנעשה מידי פעם כשאנחנו קצת הולכים לאיבוד.

ביום השני לטיול שלנו, היינו במצפה התת ימי, ממש בכניסה למצפה יש חנות תכשיטים, אמרתי לתום שמתחשק לי טבעת חדשה ושאני ממש אשמח אם הוא יעזור לי לבחור אחת.
הוא רץ בין הזגוגיות ורכן ובחן והתרגש ממש
״אמא בואי תראה יש לפה פנינים! אולי זה יהיה לך יפה?״
״אמא, יש פה אבן ירוקה יפה!! בואי לראות״
״אמא – מצאתי לך טבעת – הנה זה לב, כמו שאת אוהבת, ויש בו 3 אבנים, זה אני לני וניב, תמדדי אותה אמא״
היא הייתה מושלמת ומתאימה – אפילו לא שאלתי מה המחיר שלה – הוא בחר לי טבעת והיא כל כך מדוייקת – והיא כל כך נכונה – והיא עלי לעולמים.

אני ותום התארחנו במלון אורכידאה שאני מאוד מאוד אוהבת וחושבת שהוא מצויין עבור משפחות עם ילדים – המלון בנוי מבקתות בסגנון תאילנדי, עם טוקטוקים שמסיעים את האורחים בין הבקתות לכל איזור אחר במלון (חדר אוכל, בריכה וכו) – בתקופה הזו של השנה, המחירים מצויינים – לילה 1 בחדר מרווח שפונה אל הים עלה לנו בסך הכל 480 שקלים וזה עוד כולל ארוחת בוקר.

הגענו לאילת בטיסת בוקר מוקדמת, הצטיידנו רק בתיק גב 1 (בכל זאת… כולה יומיים… אין מה להשתגע עם ציוד מיותר)  – מהשדה תעופה נסענו ישירות לריף הדולפינים שם בילינו 5 שעות שלמות בהתבוננות בדולפינים, ארוחת בוקר טעימה ושחייה בים.

בערב אכלנו ארוחת ערב במסעדה בטיילת, ולאחר מכן טיילנו בטיילת של אילת, תום היה מהופנט לכל מתקני הלונה פארק שיש ברחבי הטיילת.

ביום השני ביקרנו במצפה התת ימי, צפינו בהאכלת כרישים וצבי ים, עשינו שייט בקורל 2000 – ספינה שהיא קצת כמו צוללת עם חלונות שמאפשרים לראות את השוניות והאלמוגים.

כמובן שבין לבין היינו המון בבריכה, בדוכני ארטיקים וגלידות, תום אפילו עשה קעקוע של נמר (ששרד עד עכשיו!) והסתפר!

היה מושלם.

פסח 2017 – הטיול שלנו לעין גב

אני אוהבת את הכנרת, אני אוהבת אותה מאוד, בכל נסיעה לצפון – כשהיא מזדמנת לי בראייה אל מחוץ לזגוגית החלון – אני מתרגשת.
אז ארזתי את הילדים ונסעתי לבקר אותה – לשהות וללון בה 5 ימים שלמים, על אחד החופים הכי שמורים והכי נעימים שהיא יכולה להציע – חוף עין גב בכפר הנופש של קיבוץ עין גב.

את הטיול הזה תכננתי כבר בנובמבר, האמת היא שמעולם לא נסעתי עם הילדים לטיול כל כך ארוך במקום אחד, מעולם לא הייתי איתם בבית מלון או כפר נופש שבוע ימים שלם, ועוד לבד בלי טל. שכרתי לנו יחידה משפחתית בקו ראשון למימיי הכנרת, ושם התמקמנו לנו ל-5 ימים. הנוף מהחלון היה בלתי מתפשר, המדשאות הירוקות הרחבות היו מצע מצויין לריצות ומשחקים, והשקט – השקט היה חלומי.

נסענו בשבוע החופש הראשון, רגע לפני שהמחירים מרקיעים שחקים – רגע לפני שהמני אנשים שוטפים את החופים – וזה היה נהדר!

בכל יום וחצי מצאתי את עצמי מצטיידת בכל הדרוש לי במרכז המסחרי מול חוף צמח.

זה היה טיול הרבה פחות אינטנסיבי משאר הטיולים שאני בדרך כלל עושה, את רוב הימים העברנו בכנרת עצמה, או על החוף, שיחקנו המון בחול – בנינו ארמונות, חפרנו תעלות, ניסינו לתפוס סרטנים ודגים (התכוונתי לשחרר וללמד את תום ולני שמקומם של החיות הוא בטבע – בבית שלהם), ניב זחלה על החוף הנעים, וסך הכל היה לנו ממש כיף לא לזוז הרבה.

הנה כמה המלצות שוות מהטיול הזה, מסעדת פרסקה – קיבוץ מסדה:

בערב הראשון שלנו בעין גב חיפשנו מה לאכול, זכרתי שפעם… אחת הלקוחות האהובות שלי כתבה לי שאם אהיה באיזור הכנרת – שווה לי לקפוץ למסעדת הפיצות הנפוליטאנית שלה ושל בעלה בקיבוץ מסדה.
ארזתי את שלושת הילדים ונסענו לשם בשעת ערב מוקדמת, מעבר לכך שזו אחת המסעדות הכי יפות שאי פעם הייתי בה, הפיצות היו משובחות! בהחלט הכי טעימות שאכלתי בחיים שלי.
המסעדה נמצאת ממש בתוך הקיבוץ, בסמוך למדשאה רחבת ידיים שבה הילדים יכלו להתרוצץ חופשי בזמן שהמתנו לפיצות שלנו.
אה – וגם הגלידה שהם עושים שם במקום – פשוט נהדרת!
לפרטים נוספים אודות המסעדה (מסעדת פרסקה) – לחצו פה

הנגרייה של סבא יוסי – קיבוץ עין גב:

שני פנסיונרים בקיבוץ עין, החליטו לבנות עולם שלם מעץ – עבור ילדי הקיבוץ, לשמחתנו הרבה המקום הזה פתוח גם למבקרים חיצוניים.
לפעמים אני מביאה את תום ולני למקומות מיוחדים ולוקח להם רגע לעכל את המקום, להבין את ליבו – כאן אני חייבת להודות, גם לי לקח רגע להבין את העושר הויזואלי והחומרי אליו נזרקתי.
״הנגרייה של סבא יוסי״ יושבת ממש על נמל עין גב, במבנה ישן – אשר מבחוץ לא מרמז במאום על פנים המקום ועל המתרחש בו.
ספינת פירטים ענקית פנויה עץ, תחתיה לוע הספינה מלאה צעצועים לילדים הצעירים יותר ולזוחלים שבינהם, מטבח עץ ענק, קרוסלה מסתובבת, גשרים ותורנים ועוד כמה דברים מגניבים שגרמו לילדים שלי לקפוץ ולרוץ ולקפוץ לכל עבר.
אחרי שסיימו לשחק – תום ולני בחרו לבנות צעצוע בסדנת הנגרייה.
בנגרייה קיימת סדנא מיוחדת לילדים, הילדים בוחרים קיט מתוך מבחר גדול ומשם הם מתחילים עם קצת עזרה של אנשים המקום, לצבוע ולבנות את מה שבחרו.
שניהם בחרו במשאיות – לא האמנתי… אבל הם אשכרה ישבו 45 דקות והכינו את המשאיות האלה כמעט לבד.

עלות כניסה למשחקייה – 25 שקלים לכל ילד החל מגיל שנתיים
עלות קיט לבנייה – החל מ-60 שקלים ועד 200

ג׳ונגל כיף – קיבוץ בית זרע:

10 דקות נסיעה מקיבוץ עין גב, נמצא הג׳ונגל כיף של קיבוץ בית זרע, האטרקציה המרכזית – יש שם קופים! מעבר לזה יש עוד המון חיות שמסתובבות חופשי וגם מלא מלא מלא נחשים באקווריומים בחדר נפרד.
יש גם מתנפחים ופינת משחקים נחמדה.

ביום האחרון של הטיול, טל הצטרף אלינו ונהנה גם הוא קצת מהכנרת!

2 הודעות לעוקבות:

  1. הרבה בנות שואלות אותי אם יש דרך להתעדכן בפוסטים, אז התשובה היא כן – פוסטים חדשים יעלו תמיד רק בימי ראשון.
  2. כשבוע לפני הטיול שלנו לפסח, טל מאור זינגרמן מהבלוג האהוב עלי 9instyle, אירחה אותי לשיחה על אמהות, טיולים וילדים, הייתה שיחה מרתקת! מוזמנת להאזין לה ממש פה.