ארכיון תגיות: טבע

2 אמהות – 6 ילדים

עוד לפני שהתחתנו, היינו בטיפול זוגי… ניסינו לגשר על כמה פערים…
אני זוכרת שבאחת הפגישות העלתי פער שמצד אחד היה נראה לי מטופש – אבל מצד שני היה לי חשוב ומהותי:
״הוא לא אוהב לטייל… בכלל… ואני ממש אוהבת… – אז מה יהיה כשיהיו לנו ילדים?? מילא עכשיו – אני מוכנה לחיות עם זה שלא יוצאים מהבית לשום טיול בשבת, אבל כשיהיו לנו ילדים – זה יהיה ממש קשה עבורי״
מנחם המטפל התבונן בי בעיניים נבונות של גיל 70 ואמר לי ״אבישג, את כל כך צעירה, יהיה בסדר, את כבר תראי שהכל יסתדר״

והוא צדק.

באמת הכל הסתדר, אני מטיילת עם הילדים המון! לא תמיד טל מצטרף, לא תמיד הוא יכול – אבל אני עקשנית.. ואני אוהבת לטייל – אני אוהבת לצאת לטבע ולמרחבים ולחוות את עצמי ואת הילדים שלי הרחק מהחיים הרגילים, ולשמחתי גם הילדים שלי אוהבים את כל אלו.
בשנה האחרונה החלטתי להפסיק לחלום על טיולים משפחתיים, והפכתי את החלום לתרבות אמיתית שהיא חלק בלתי נפרד מחיי – ״תרבות של מטיילים״, חיה סביב הטיול הבא ותוך כדי התכנון שלו.

היו לנו 9 טיולים גדולים השנה, כל אחד מהם היה לפחות 3 ימים מחוץ לבית, חלקם היו אפילו 5-6 ימים שלמים בדרכים.
בחלקם היינו רק אני ושלושת ילדי,
לחלקם טל הצטרף,
בכולם היה כיף גדול עבור כל המטיילים.

אז בסופ״ש הזה – הצטרפה אלי לראשונה (לקמפינג ספונטני בגליל העליון) חברה טובה. ויחד היינו:
2 אמהות
מינוס 2 בעלים
+ 6 ילדים קטנים
2 רכבים, 2 אוהלים, מחצלת אחת ומוצץ.

אז מה עשינו ביומיים האלה?

במקור תכננו ללון בפארק ירדן שסמוך לקצרין ולצומת עמיעד, בפועל הגענו לפארק בשעת צהריים חמה ולא מצאנו מקום שהוא גם מוצל וגם מאפשר קרבה טובה לרכב, הפארק עצמו מקסים – יש בו פינות חמד רבות של נחלים זורמים, מדשאות, מתקני שעשועים לילדים, מתנפחים עם מים, אבובים על הירדן וכמה בריכות מסודרות קרירות, מאוד רצינו להשאר בפארק אבל הפעם זה לא התאים, אז נשארנו לפיקניק קטן והמשכנו צפונה לכיוון חורשת טל.

בחורשת טל פתחנו את האוהלים שלנו וסידרנו אחלה של פינה, אחרי שהתמקמנו – נסענו כ-2 דקות נסיעה לפלגים הקסומים של נחל דן, אל הפלגים ניתן להגיע דרך הכביש עפר שמתחיל ממש בסמוך לחנות הדגים של ״דגי דפנה״.
טיילנו בפלגים , הגענו לכל מיני בריכות מסתור וזרמים משגעים, מסוג המקומות שפשוט כיף לגלות במהלך טיול ספונטני.

להאכיל 6 ילדים בגילאים 8 עד שנה, היה מאתגר ובכל זאת אני ומיכל הגשנו לכל המכרסמים שלנו ארוחת ערב עשירה – שהתבשלה בתנאי קמפינג טובים.
יש לי טריק אוכל מגניב, תמיד כשאני מרימה מנגל – אני דואגת להכין תפוחי אדמה עטופים ולזרוק פנימה כמות גדולה יותר ממה שצפוי שיוכלו הסועדים, כשהתפוחים מוכנים אנחנו אוכלים אותם בארוחה, ומה שנותר נשאר על הגחלים וממתין לארוחה הבאה (בדרך כלל ארוחת בוקר) זה טריק מצויין שעובד כל פעם ומגוון את האוכל נהדר.

ביום שבת בבוקר, אחרי שאכלנו את תפוחי האדמה שנותרו מארוחת שישי + שקשוקה וסלט, עברנו מחניון הלילה של חורשת טל – לחורשה עצמה.
בחורשה יש תעלות מים נהדרות ובריכת שחייה גדולה צוננת במיוחד, אני והילדים שלי בילינו בחורשה הזו 3 שבועות קודם ולכן אז כבר הכרנו את המקום מצויין, עבור מיכל וילדיה – זו הייתה הכרות ראשונה, הם התאהבו במקום בדיוק כפי שאנחנו התאהבנו.

בדרך הבייתה עצרנו בצוק מנרה שנמצא ממש בכניסה לקריית שמונה, במקום יש מגוון גדול של פעילויות לכל המשפחה – החל מרכבל, טרמפולינות, מגלשות הרים מגניבות ועוד שלל פעילויות.
כל ילד בחר את מה שהוא רצה לעשות ומשם המשכנו את הנסיעה הבייתה.

נקודה שאני אוהבת לעצור בה היא מתחם הקניות של צומת אלונים, הסניף של מקדונלדס אהוב עלינו במיוחד שם – פשוט כי יש בו ג׳ימבורי גאוני לילדים, ממש בתוך הסניף!
בכל נסיעה שלנו לצפון – אנחנו עוצרים שם ונותנים לילדים לשחק שם בזמן ההמתנה לאוכל וכמובן שגם אחרי.

כמה מילים על קמפינג בגליל העליון:
אני ומיכל עברנו בין כמה אתרי קמפינג שונים עד שהחלטנו להתמקם בחורשת טל, אני הרי הייתי שם עם הילדים 3 שבועות קודם לכן… באמת שרציתי לגוון – אבל…. החורשה מציעה מתקנים מצויינים, מרחבים, נחלים זורמים, מפלים קטנים הרבה חופש – והמחיר של הלינה הוא הזול ביותר באיזור, אל מול תמורה מעולה למחיר.
בזמן שמקומות אחרים ביקשו לגבות 60-90 שקלים לאדם ללילה בקמפינג – כולל תינוקת בת שנה, בחורשת טל משלמים רק החל מגיל 5, בנוסף יש לנו את המנוי של רשות הטבע והגנים ״מטמון״,
כך יצא שעבור לילה באוהל לי ולשלושת ילדי – שילמתי רק 48 שקלים.
מיכל שילמה 124 שקלים בלבד עבור לינה שלה + 3 ילדים.
שווה ביותר!

 

6 ימים בדרכים

את הטיול הזה ערכנו בחלקו השני של חופש פסח, יש לי מין חוק כזה בבית… אם הילדים בחופש יותר מ-3 ימים ברצף, אין שום סיכוי שתמצאו אותי איתם בבית.
בחלקו הראשון של חופש פסח התמקמנו בכפר הנופש עין גב, מיד אחרי ליל הסדר – קיפלתי את הילדים שוב לאוטו ויצאנו לנדוד ולחפש הרפתקאות בהרים ובדרכים.
את מקומות הלינה של הטיול הזה סגרתי המון זמן מראש, חוץ מהלילה הראשון שבכלל לא היה מתוכנן כחלק מהטיול והיה החלטה של רגע, האטרקציות לעומת זאת היו די ספונטניות וכללו בעיקר טיולי שבילים ונחלים.

אז מה עשינו בחלוק השני של חופש פסח 2017?

יום ראשון לטיול
יצאנו לטיול ביום שלאחר ליל הסדר, בשעה יחסית מאוחרת, את הלילה הראשון העברנו אני והילדים בפארק ירדן, הגעתי לשם בגלל תמונה ספונטנית שחברה העלתה לאינסטגרם והייתי ספונטנית כמו התמונה שלה.
פתחנו שם אוהל על גדת אחת הבריכות והעברנו שם לילה מלא ברוחות סוערות.

יום שני לטיול
את כל הבוקר של יומו השני של הטיול העברנו בפארק ירדן, הילדים שלי עוד קטנים והייתי ללא טל – אז לא יכולתי לעשות איתם אבובים – אבל משפחות רבות עשו וזה נראה כמו כיף גדול!
בפארק ירדן אפשר להנות מבריכות נעימות, ספסלי ישיבה בתוך הימים, גני שעשועים נחמדים לילדים ומתקנים שונים – אתר הקמפינג מאוד נוח ונעים.
בשעות הצהריים נסענו לכיוון היעד המתוכנן הראשון שלנו – ״דרך התנ״ך את הטבע״ אשר נמצא במכמנים.
אל המקום הזה הגעתי דרך המלצה, כשראיתי את התמונות של המקום – היה לי ברור שהוא בדיוק בשבילי! הלינה במקום מתאפשרת בחאן, באוהלי קמפינג אישיים או בסוכות שיש במקום, כמובן שבחרתי בסוכה.
הנסיעה למקום היא חוויה בפני עצמה, מכמנים נמצא על הר – ממש מעל כרמיאל – הנוף שנשגב מהמקום הוא פשוט חלומי, כל האווירה במקום היא כזו שמאפשרת לזמן להמתח קצת יותר ולהאט את עצמו – המארחים שלנו היו מקסימים, וכל מתקני המקום היו מושלמים!
בין הסוכות השונות ישנם מטבחי שטח מאובזרים והמון פינות ישיבה מסודרות, ערסלים תלויים, ספסלים שניתן להזיז ממקום למקום והמון המון מקומות לעשות מדורות.
בלילה כשהחושך ירד האוויר היה קריר ונעים ואנחנו ישבנו לנו סביב מדורה – תחילה מחוץ לסוכה ולאחר מכן הדלקנו את האח הבוערת בתוך הסוכה שלנו.
המקום הזה הוא מיוחד מעבר לכל מה שאוכל לכתוב עליו.
בלילה השני שלנו שם – טל הצטרף!!

ימים שלישי ורביעי לטיול
את היום השלישי שלנו התחלנו בטיול בנחל צלמון, על פי המלצה חמה של מטיילים אחרים, מסלול ההליכה בדרך לנחל היה קליל מאוד והילדים נהנו מאוד.
חודש אפריל הוא חודש נפלא לטיולים בחוץ – עוד לא ממש חם מידי והכל פורח ויפה.
נחל צלמון לא אכזב, הוא היה מלא במים קרירים ונעימים, הירידה אליו מתגמלת מאוד.


מנחל צלמון המשכנו לעצירת הלילה הבאה שלנו – יער האיילים באודם, במעלה רמת הגולן.
אני אוהבת את רמת הגולן, אני אוהבת את האופן בו הישובים שם פזורים על פני שטחים עצומים, אני אוהבת את הכבישים הצרים, את הסלעים הגדוליםף את המרחבים!
ביער האיילים הזמנתי לנו בקתת בונגלוס ל-2 לילות, הזמנתי אותה 5 חודשים מראש כי ידעתי שהביקוש לבקתות האלו בפסח הוא גבוה.
את שני הלילות הבאים העברנו ביער האיילים כשסביבנו עוד עשרות משפחות – חלקן בקמפינג וחלקן בבונגלוסים.
יער האיילים הוא מקום מושלם למשפחות עם ילדים צעירים, במתחם שלל אטרקציות לילדים החל ממסלול מכשולים אתגרי, פינת ליטוף גדולה, סוסי פוני, איילים, קרטינג מכוניות פדלים, מתנפחים, פינת ג׳ימבורי לתינוקות ועוד ועוד ועוד, אפשר בכיף להעביר שם יומיים מבלי לצאת מהמתחם בכלל.
בימים האלה ששהינו שם יצאנו לאכול ארוחות במסעדות שנמצאות בכפרים הדרוזים מסעדה ומג׳דל שמס, נהננו מאירוח רחב לב ואוכל מעולה.

יום חמישי לטיול
ביום החמישי היינו אמורים לשוב הבייתה אבל הילדים לא ממש רצו וגם אני לא, אז לשמחתנו הרבה טל זרם, והבת דודה האהובה שלי איילה – הסכימה לקבל אותנו מלאי כביסה וחוויות ללילה בבית שלה בכפר ורדים.
בדרך מאודם לכפר ורדים, עצרנו בנחל שניר, זה היה בדיוק בערב חג שני והמסלול לא היה עמוס במיוחד.
המסלול של נחל שניר נמצא בגליל העליון ולדעתי הוא המסלול היפה ביותר והטוב ביותר באיזור!
המסלול מתאים לילדים צעירים, חלק ממנו עובר במים ממש, ההליכה במסלול מאוד נעימה וקלה – זוכים לראות מפלים יפייפים ובעיקר שצף יפה של מים קרירים וטובים.

יום שישי לטיול
היום השישי לטיול היה חייב להיות האחרון שלנו כי היום שלמחרת הוא כבר יום רגיל בגנים.
ניצלנו את היום האחרון לטיול במבצר יחיעם בקיבוץ יחיעם ונסיעה לנקרות שבראש הנקרה.
במבצר יחיעם בילינו כשעה וחצי, הילדים התרוצצו בין השרידים – עלו וטיפסו במעלה המדרגות, יצאו מכל מיני פתחים ונקיקים ובעיקר התרשמו וניסו לדמיין מה היה שם לפני כל כך הרבה שנים.


בראש הנקרה לא הייתי המון שנים, לפחות 18 אם לא יותר – הטבע הפראי של הנקרות לא השתנה – אבל העיניים המתבוננות והלב המתרגש שלי, השתנו לא מעט.
התרגשתי מאוד להיות שם.
זכרתי חלקים בודדים ועמומים מהביקור האחרון שלי שם, הייתי אז עם אבא שלי ואני זוכרת אותו מהלך בין הנקרות וצופה על המים המתנפצים.
אבא שלי נפטר מאז – ראש הנקרה מעלה בי זכרונות יפים שלו, זכרונות יפים איתו, זכרונות יפים בזכותו.

זה היה טיול משפחתי כיפי, הצלחתי לעייף את הילדים טוב טוב בכל יום מחדש, אבל למלא את עצמי ואותם ברגעים יפים אין-ספור.

3 ילדים ובייביסיטר

את הטיול הזה עשיתי בתחילת יולי, בשבוע הראשון של החופש הגדול.
הילדים אומנם היו במסגרות, אבל אני הרגשתי צורך עז לצאת לחופש יחד איתם.
בחודשים שקדמו לטיול הזה עבדתי מאוד קשה, כמעט בלי הפסקה, ימים – שבועות – חודשים, וגם בימים שבהם טיילתי וגם ברגעים שבהם כביכול נחתי… זה לא באמת קרה, לא ב-100%
הראש שלי היה עסוק לפרקים בדברים אחרים, המחשבות הצטלבו ולא הייתה מנוחה אמיתית.
בטיול הזה – הצלחתי להשיב לעצמי את תחושת הנחת האמיתית, וזה נעים מאוד, ואני לא מתכוונת לתת לתחושה הזו לחמוק ממני שוב לעולם.

כמו בהרבה טיולים אחרים, גם הטיול הזה התחיל בכך שהכרזתי בקול רם בפני טל ״אני נוסעת עם הילדים לקמפינג בצפון, אני יודעת שאתה לא בקטע ושחם לך ושיתושים לך, אז יש לך פטור… אני אקח איתי את שירה הבייביסיטר – אמא שלה כבר אישרה״

הוא היה קצת בשוק.

ואז נסענו לקנות מלא דברים חדשים שמגדירים אותי נכון להיום כקמפרית השנה! מאורגנת בכל שנייה! ומוכנה ליציאה!
קנינו אוהל חדש – ואני מאוהבת בו ממש!
קנינו כירת גז חדשה – לא ברור איך הסתדרתי עד היום בלי אחת כזו….
קנינו ערסל חדש – והוא היה מדוייק ונעים במידה שקשה לתאר
קנינו גם קצת פנסים לילדים ומפוח חשמלי שמתחבר לאוטו ועוד קצת שטויות של מטיילים

בשבת בצהריים טל העמיס את הכל על האוטו, שירה הגיעה, אני השארתי את כל הבגדים היפים שלי והסטייל הרגיל בבית… בערימת כביסה אחת גדולה שהמתינה לי…. עליתי על מדי הקמפינג שלי שכוללים בעיקר טישרטס גזורות מכנסי טריקו קצרים וסנדלי ש-ו-ר-ש… וככה נדחסנו לאוטו אני, שלושת ילדי ושירה הבייביסיטר.
היינו סך הכל 5 ימים בצפון הארץ, את האוהל שלנו הקמנו בחורשת טל של רשות הטבע והגנים – ובכל יום יצאנו וחרשנו יעד אחר בצפון.
הקמפינג היה מושלם, היו לנו תנאים מצויינים ולא היה עמוס מידי.

העברתי את הטיול הזה בלי טלפון בכלל… בנסיעה הלוך הוא כבה ומאז לא הדלקתי אותו, הייתי בחופש אמיתי.
את כל התמונות – שירה צילמה – אז לשמחתי הרבה גם אני מופיעה ברובן.

אז מה עשינו 5 ימים בצפון?

יום ראשון לטיול
ביום ההגעה בעיקר התמקמנו ובדקנו את הסביבה החדשה, החלק האהוב עלי בהתמקמות הוא: פתיחת האוהל, פריסת המחצלת, ותליית חבל הכביסה, אחרי שלוש הפעולות האלה – אני מרגישה בבית. על פני חורשת טל עברתי פעמים רבות בטיולים שלנו לצפון – אבל מעולם לא נכנסתי לחורשה, תמיד סקרן אותי להכנס לראות מה יש שם.
חניון הלילה מסודר מאוד וכולל שרותים , מקלחות, השכרת מקררים וחניות מסודרות ממש בסמוך להקמת האוהלים.
ניתן לשכור במקום גם בונגלוסים למי שפחות אוהב אוהלים.
בחניון הלילה עוברות תעלות מים מקסימות וישנם מפלים קטנים וצוננים שבהם הילדים מאוד אוהבים לשחק.

נקודה שחשוב לכתוב עליה – זבל…
אני לא יודעת למה ואני לא יודעת מי, אבל הרבה אנשים מרשים לעצמם להגיע לטבע ולהשאיר אותו מלא בשאריות ופסולת, פקחים של רשות הטבע והגנים מציבים פחים בנקודות רבות ובכל זאת… בקבוקי קולה, פחיות של משקאות אנרגיה ושקיות חטיפים – צפות להן בתעלות המים ובנחלים.
כל ערב וכל בוקר עשינו סיירת ניקיון, תום ולני קיבלו שקיות ריקות והתבקשו לאסוף מהסביבה שלנו זבל ולכלוך (למרות שהכל לא היה שלנו…) – גם אני אספתי, עשיתי זאת ברצון, החורשה הייתה הבית שלי ל-5 ימים והרגשתי מחוייבות כלפיה, רציתי להיות טובה עבורה ושהיא תהיה טובה עבורי.
בבקשה תנקו אחריכם כשאתם בטבע, ובבקשה תנקו גם אחרי אחרים – זה לא ביג דיל.

יום שני לטיול
את הבוקר העברנו בחורשת טל עצמה, במקום מדשאות רחבות ידיים, תעלות מים ובריכת מים קרירה שמקורה מאחד הנחלים הזורמים.
כשהתחילו להתחמם הטמפרטורות – אספתי את כל הילדים ונסענו לפארק קנדה שנמצא 10 דקות נסיעה מחורשת טל.

הפארק נמצא במטולה ולא הייתי בו מאז תחילת שנות התשעים!
ההחלקה על הקרח עדיין מככבת – אבל אליה התווספו עוד המון אטרקציות שוות.
תום ולני בחרנו להכנס למתחם הטרמפולינות של המקום, ולסרט קצר בקולנוע הרב מימדי של המקום, הרעיון הוא שהצופה מרגיש חלק מהסרט באמצעות משקפי תלת מימד, כיסא תנועתי ואפקטים שונים (רוח, מים וכדומה) כששניהם יצאו מהסרט היה לי ברור שהם עברו חוויה מיוחדת.
דבר נוסף שעשינו בפארק קנדה היה – באולינג, זו הייתה הפעם הראשונה של שניהם בבאולינג ולני הוכיח שהוא אלוף הבאולינג הבלתי מעורער – 3 סטרייקים בגיל 4… זה הישג מרשים!
היתרון בפארק קנדה הוא שניתן לבחור לאלו אטרקציות להכנס ובהתאם לכך לשלם רק על מה שרוצים, החסרון הוא… שזה יכול לצאת מאוד יקר למשפחה שלמה ולכן שווה לבדוק אם יש קופונים באתרים השונים.
אחרי פארק קנדה התיישבנו לאכול גלידה בגלידת גולדה בגן הצפוני שנמצא דקת נסיעה מחורשת טל, ולאחר מכן נסענו לקריית שמונה לעשות קצת קניות של אוכל ומצרכים הכרחיים, בקריית שמונה מצאתי את פלאפל אליהו – הילדים שלי מאוד אוהבים פלאפל, ישבנו שם לארוחת צהריים מאוחרת המקום מומלץ מאוד!! התחלנו את התארגנויות הערב הרגילות שכוללות מקלחות, הכנת ארוחת ערב, משחקים בתעלות המים וניסיונות להרדם 5 אנשים באוהל.

יום שלישי לטיול
ביום השלישי נסענו לשמורת הטבע של נחל דן, מצויידת במנשא, תיק גב גדול וכובע – אספתי את כל הילדים והחלטנו לעשות את המסלול הארוך.
שמורת דן היא שמורה שבה ניתן לטייל ממש בסמוך לנחל דן – אבל חל איסור להכנס למים, פרט לבריכת השכשוך שנמצאת בסוף המסלול.
המסלול היה נעים מאוד ולא קשה בכלל, רובו עובר במקומות מוצלים.
בסיום המסלול – המשכנו לתל דן, אתר ארכיאולוגי מרשים מאוד שחושף את העיר העתיקה דן, הילדים מאוד נהנו לרוץ בין השרידים ולדמיין מה היה כל מקום.
אחרי הטיול בשמורה, התיישבנו לאכול פיצה במסעדת הקוקיה בכניסה לקיבוץ דפנה – מומלץ בחום!
את שעות הצהריים העברנו בלב ליבו של קיבוץ דפנה, על המדשאות – מול הנחל שעובר בקיבוץ.

יום רביעי לטיול
ביום הרביעי חיפשנו לנו נקודה קצת יותר שקטה, וכך הגענו לנקודה סודית שניתן להגיע אליה רק מתוך שאר יישוב.
בילינו את הבוקר על גדת הבניאס, העברנו שם שעות יפות ונעימות של שקט, צחוק, טבע וחופש.
אחרי שהחום ירד קצת, לקחתי את הילדים ונסענו לנחל חרמון שנמצא גם הוא דקות ספורות של נסיעה משם.
המסלול של נחל חרמון הוא מסלול מתגמל מאוד! אומנם לא ניתן להגיע למים והולכים רק לצידם – אבל המסלול משגע ומתוחזק להפליא.
מעל איתני הנחל עובר גשר עץ רחב וארוך שההליכה בו היא חוויה מדהימה, בסיום המסלול מגיעים לנקודת פלא יפה של מפלים ובריכת מים צלולה בגוון טורקיז.
הילדים רצו לאורך רוב רובו של המסלול והיה פשוט כיף!

ביום החמישי – התקפלנו חזרה הבייתה כי שירה הייתה חייבת לחזור למופעי סוף השנה שלה בבית הספר, אם זה היה תלוי בנו…. היינו נשארים עוד!

-הפוסט הבא שלי יהיה אודות הטיול שעשינו ברמת הגולן בפסח השנה, אני חייבת לתעד אותו!-

באופן בלתי מתוכנן, הפודקאסט שלי ושל טל מאור זינגרמן מהבלוג האהוב 9instyle עלה לאוויר – מוזמנות לשמוע אותי ולא רק לדמיין איך אני נשמעת, הפודקאסט הוקלט יום אחרי שחזרנו מהטיול  קליק להאזנה

העונה האחרונה

השטח היפה הזו שמכוסה כעת בפריחת שדה מרשימה, הוא השטח שצמוד לבית של הורי.
גדלתי על השטח הזה, כילדה הוא היה גדול פי כמה וכמה, היינו משחקים בו, בנינו בו מחנות, היו פה עצי תפוזים – ואני אפילו זוכרת בו עשרות חצבים.
אבל ככל שהשנים עברו כך הוא הלך והצטמצם, השכונה התרחבה וכל בית שנבנה מחק חלק גדול מסויים בו.

זה השטח הפתוח האחרון בשכונה, הוא עוד לא יודע…. אבל בקרוב יגיעו אליו המודדים וחוקרי הקרקעות, בקרוב ידונו עליו בועדות הבנייה והתכנון – יש כבר תוכנית… היא עומדת לצאת לפועל – והפעם זה לא עוד שכן שבונה ומשמיד את הקרקע, הפעם זו אני.
השדה היפה הזה שעליו גדלתי והעיניים שלי כל כך מכירות, עומד להתחלף בבית שאני בעצמי אבנה בקרוב.

זו כנראה העונה האחרונה שלו פה איתנו, לפני יומיים אמרתי לאמא שלי ״אמא, תסתכלי טוב טוב מהחלון, זו כנראה הפריחה האחרונה שנראה בו״
היא חייכה ואמרה ״ראיתי ממנו מספיק! אני רוצה לראות את הבית שלך כבר שם״
גם אני חייכתי אבל בלב אני קצת עצובה, הוא באמת השדה האחרון בשכונה – זהו הכל כבר בנוי.

אתמול, בשבת, יצאתי עם הילדים לחצר והכרזתי ״הולכים לגן החיות״ שימו נעליים.
טל נתן בי מבט חשוד, ואני המשכתי ״יש לנו גן חיות שלם ממש ליד הבית, הביאו קופסאות ונצא לראות״
וכך יצאנו אליו, לשדה האחרון שלי.
שפורח הפעם האחרונה בשבילי.
ועברנו בין הפרחים וספרתי את המינים, וראינו עשרות זנים של חיות.
חיפושיות,
פרפרים,
דבורים,
זחלים,
עכבישים,
גמלי שלמה,
חיות משונות,
חיות מוזרות,
חיות מפחידות,
חיות מצחיקות,

גן חיות שלם! השטח הזה הוא לא סתם שטח בשבילי, הוא באמת חלק מהנוף שלי, ולפני שהוא משתנה לגמרי ומאב את עצמו – אני רוצה קצת לשמור אותו.

קטפתי 3 פרחים ממנו ואותם אני מתכוונת לייבש (חרצית, פרג וחרדל),
ואחרי שאייבש – אמסגר את הפרחים,
ואחרי שאמסגר, אתלה על הקיר – בבית החדש שלנו,
ממש ליד דלת הכניסה, שלא אשכח אף פעם – מי היה שם לפני.