גינת קיץ – מה שותלים?

כששואלים אותי מה אני עושה בחיים? אני עונה שאני חקלאית.
גינת הקיץ שלנו פורחת ושופעת ובזמן הזה של השנה – תחילת יוני – וכבר אפשר להנות מהרבה תוצרים שלה.
את גינת הקיץ שלנו התחלנו לשתול ולזרוע בתחילת מרץ.
בזמן ששתילי הקיץ עוד היו קטנים וכמעט בלתי נראים באדמת הגינה – תוצרי החורף היו בשיאם.
חודשי אפריל ומאי הם חודשים מיוחדים – יש מעין חפיפה בין שתי העונות וסל הקטיף שלנו היה מגוון בתוצרי חורף אחרונים ותוצרי קיץ ראשונים.

את גינת הקיץ אנחנו כמו תמיד, שותלים במחזורים.
שתילה במחזורים מאפשרת לנו להנות מירקות טריים לאורך כל העונה.
אחת לשבועיים שלושה, אנחנו מוסיפים עוד שתילים של ירקות שכבר שתלנו – וכך אספקת הירקות נשמרת לאורך זמן. 

גינת קיץ נהוג לשתול בין מרץ לסוף יוני.
השרב הכבד שמאפיין את חודש יולי מבשר על סיום השתילות ובאוגוסט לרוב הגינות בארץ יהיה כבר חם מידי והצמחים יתייבשו.
חודשי יולי אוגוסט מתאפיינים בשמש קורנת מאוד, היא ״אוכלת״ את עלי הצמחים ומקשה מאוד עליהם להפתח ולהניב יבול. 

אני באופן אישי אוהבת להשקות בצורה ידנית, הביקור היומי אצל הצמחים – מייצר בנינו קשר מצויין.
אני יוצאת מידי בוקר – בודקת מה שלום כולם.
איזה דלוע צריך עזרה בהאבקה ואיזה אבטיח הופרה ומתחיל לגדול.
אנחנו מקפידים להשקות 3 פעמים ביום: בוקר, צהריים וערב.
ההשקיות הארוכות יותר מתרחשות בבוקר והערב כשהשמש עוד לא מאדה את המים ומתאפשר לשורשים ללגום לרוויה. 

את שתילי הירקות שלנו אנחנו קונים אצל מתן הגנן ממשתלת ירוק בבני ציון, הם אורגניים ומצויינים ותמיד מצליחים לנו!
הצוות של המשתלה תמיד נכון לענות לשאלות, לתת הדרכות קטנות ולשמוע איך הגינה מתפתחת.

במשק של גיל ונדב ״פארמה קולטורה״ בבני ציון (3 דקות נסיעה ממתן הגנן) מתקיימים סיורי גינה שבהם אפשר לראות וללמוד איך מגדלים ירקות אורגניים משובחים!
לגננים מתחילים חסרי ניסיון, הביקור הזה יכול לתרום המון!

קבוצת הפייסבוק מגדלים ירקות בבית היא מקום חם למגדלים מתחילים ומתקדמים, שם תוכלו להתייעץ, ללמוד, לקרוא ולקבל השראה מעשרות אלפי מגדלים ביתיים בארץ כולה.

אז מה שותלים בקיץ? ווא המון דברים! הנה רשימה חלקית:
תירס, עגבניה, מלפפון, קישוא, דלועים מכל הסוגים, מלון, אבטיח, במיה, חמנייה, פלפל, שעועית, חציל.

טיול משפחתי בניו זילנד

כשהפולינזים הגיעו לניו זילנד לפני כ-800 שנים, הם קראו לאיים החדשים שלהם ״ארץ הענן הלבן הארוך״.
כשאייבל טזמן, מגלה ארצות הולנדי, עגן באיים שבדרום האוקיינוס השקט באמצע המאה ה-17 הוא קרא לאיים New Zealand המשמעות היא ״ארץ איי הים״.
כשאני נחתתי לראשונה באיים לפני 14 שנים, קראתי למקום הזה פשוט ״גן עדן״. 

ניו זילנד היא המדינה הכי רחוקה שיכולתי לחשוק להגיע אליה, ימים שלמים של מעברים בין שמיים לארץ, בין שדה תעופה אחד לבא אחריו.
ובכל זאת עשיתי את זה.
הייתי בת 22 כשנחתתי בה לראשונה, מצויידת בתרמיל מטיילים.
והשנה – בגיל 36 עשיתי את זה שוב… בפעם השנייה, מצויידת בתרמיל דומה + 3 תרמילים בינוניים בשביל הבעל ושלושת ילדינו הקטנים.

אף על פי שהעננים הלבנים נותרו משייטים בשמיים הכחולים ללא שום שינוי, ולמרות שהיערות העצומים, ההרים, הנחלים, הכבשים, והחופים – לא השתנו בכלל, הטיול הזה היה שונה מהטיול הקודם שלי בניו זילנד.
וזה לא רק בגלל הילדים ובגלל הזמן שעבר, זה בעיקר בגלל הזיכרון של מה שהיה אז ומה שקורה כאן ועכשיו, זה בעיקר בגלל שכל מה שרציתי ועבדתי עליו כל כך קשה – קורה ברגעים אלו ממש, וכולם פה איתי, על אף שזה היה רק החלום הפרטי שלי. 

את הטיול הזה תכננתי במשך 14 שנים, כבר בטיול ההוא, עוד לפני שנישאתי ועוד לפני שילדתי, ידעתי שאשוב לטייל בניו זילנד עם המשפחה שיום אחד תהיה לי.
התכנון והחלום לשוב אליה היו חלק משימור חווית הטיול הראשונית שלי.
כשרצון, שאיפה וחלום הופכים לפעולה ואז באים לידי ביטוי רגשי כחוויה – נסגר מעגל שלם של תשוקה.
ואני לחלום הזה השתוקקתי רק 14 שנה. 

את כרטיסי הטיסה לניו זילנד סגרנו 9 חודשים מראש דרך איסתא, הם היו היחידים שאפשרו לנו לעשות את העסקה הענקית הזאת בתשלומים ועבורנו זה היה יתרון גדול מאוד בתכנון המשאבים הכלכליים של הטיול, מסלול הטיסות שלנו היה: תל אביב – איסטנבול – סינגפור – קרייסצ׳רץ והוא ארך כ-40 שעות טיסה ושהות בשדות תעופה בממוצע לכל כיוון, נשמע נורא, אבל בפועל – היה הרבה יותר טוב ממה שציפינו… וציפינו לגרוע ביותר עם 3 ילדים צעירים, איכשהו המערכות מוליטמדיה שיש לכל נוסע במטוס מאוד עזרו, גם הקיטים לילדים והצעצועים שחולקו על ידי צוותי האוויר, וגם חדרי המשחקים שמצאנו בכל שדה תעופה שבו היינו יותר משעתיים בכל קונקשיין.
חודשיים לפני הטיסה סגרנו את הרכב דרך האתר המעולה economycarrentals
שבוע לפני היציאה מהארץ סגרנו את הלילה הראשון בלבד.
יצאנו מהארץ קצת לפני החגים, 2 מבוגרים + 3 ילדים צעירים, למסע עגול ושלם, מלא ברגעים טובים ומאתגרים של 5 שבועות שלמים בשני האיים המרכזיים. 

נחתנו בקרייסצרץ׳, ניו זילנד היא מדינה שבנויה עבור טיולים, הכבישים, החניונים, התרבות המקומית, שימור הטבע לצד טיפוח התיירות כל אלה הם רק חלק ממה שעושה את הטיול באיים נוח ומהנה.
אפשר לטייל בה בכל סגנון אפשרי, ברכב או בקראוון, במוטלים או בקמפינג, בין אטרקציה לאטרקציה או בין טרק לטרק.
אנחנו בחרנו לטייל באמצע האביב, הפסגות עוד מושלגות מהחורף ואילו העצים כבר מלאי פרחים צבעוניים לרוב ורודים או סגולים שזה לכשעצמו מחזה מרהיב! מבחינת מחירים האביב עדיין נחשב off season, בחרנו לשכור רכב ולעבור בין מוטלים ופארקי לינה משפחתיים אחת לכמה ימים, מבחינתנו טיול כזה עם קרוואן היה יכול להיות חלום מושלם אם רק היו לנו ילדים רגועים ושקטים שלא דורשים מרחבים גדולים – במיוחד בימים גשומים.  בדקנו כל הזמן דרך המקומיים ודרך ה-DOC מה כדאי לנו לעשות בכל מקום, ולאן שווה לנו להמשיך את הטיול. ( DOC היא הרשות לשימור הטבע הניו זילנדית, קיים אתר מקיף ומצויין שבו אפשר לראות את כל מסלולי הטיול היומיים והארוכים יותר בכל רחבי האיים, עם התמקדות לאיזור שבו טיילנו בכל שלב) 

כמה דברים שהקלו מאוד על הטיול שלנו:

  1. יצאנו מהארץ עם תיקים לא גדולים במיוחד וכאלה שאפשר תמיד לסחוב על הגב ולא על גלגלים, הרכב ששכרנו היה מרווח מאוד מבחינת מקום אחסון בבגאז׳.
  2. הבאנו מהארץ וגם התארגנו בימים הראשונים על ציוד פיקניק מצויין שליווה אותנו לאורך כל הטיול (טרמוס לתה חם, כוסות נירוסטה לשתייה חמה, קופסאות אוכל רב פעמיות שתמיד היו עמוסות פירות ועוגיות ועוד)
  3. כבר בשבוע הראשון קנינו לילדים אופניים וקסדות ברשת הניו זילנדית – The warehouse אותם קשרנו על גג הרכב במשך כל הטיול
  4. כבר בלילה הראשון עשינו מנוי לרשת הפארקים המשפחתיים – Top 10 Holiday Parks
  5. בכל מקום מרכזי שביקרנו בו בדקנו איפה נמצא סניף של Salvation Army רשת חנויות יד שנייה קהילתית שפרוסה על פני כל המדינה, בחנויות האלה השלמנו תמורת דולר בודד מעיל שנקרע, קנינו סרטי DVD לילדים לימים הגשומים שבהם נשארנו בבקתות ובמקומות הלינה, אפילו מוכרים בחנויות האלה ציוד טיולים מעולה.
  6. בכל עיירה ששהינו בה במהלך ימי שבת או ראשון, בדקנו איזה שווקי חקלאים מתקיימים והלכו לבקר בהם, מעבר לסחורה המצויינת והאוכל הנהדר – זו חוויה מדהימה לבקר בין המקומיים בשוק מקומי שמיועד להם ולא לתיירים. הטובים ביותר שביקרנו בהם התקיימו בקרייסצרץ׳, רוטורואה, ואיבקרגיל שבדרום האי הדרומי.
  7. בכל מקום לינה שהיינו בו תמיד הייתה עמדת ברושורים ומפות מקומיות, זה מאוד עוזר לתכנן את ימי הטיול בורה ספונטנית ולא מתאמצת.
  8. ברוב הימים בישלנו לעצמנו ארוחת בוקר וערב, את ארוחות הצהריים לרוב אכלנו במסעדות פשוטות וזולות לאורך הטיול ובדרך. עשינו קניות מסודרות בסופרים מקומיים אחת ליומיים שלושה וזה היה מעולה.
  9. בזמן הטיול עקבנו אחרי תגיות אינסטגרם של מטיילים רבים בניו זילנד, יכולנו ממש לראות איך המקומות שאנחנו מכננים להגיע אליהם נראים ואיפה בדיוק הם נמצאים

הטיול שלנו התחיל באי הצפוני, לו הקדשנו רק 12 ימים.

החלק הצפוני של האי הצפוני:
נסיעה של 3 שעות צפונה מאוקלנד הובילה אותנו לחבל ארץ הצפוני ביותר של ניו זילנד – The north land
בחלק הזה של האי הצפוני, שהוא גם המרוחק ביותר מבחינת התושבים, אפשר לבקר בחופים מבודדים, לשבת על שפת אגמי מים מתוקים גדולים, ולטייל בין עצי קאורי עצומים בני אלפי שנים.
מקום לינה מומלץ בחום רב – Kauri coast  – שכרנו שם בקתה מדהימה במרחק 10 צעדים מנהר גדול ויפה, במקום ישנה מדשאה ענקית, טרמפולינות לילדים, אומגה והמון המון שקט בלב יער. המקום מתאים גם לחנייה של קרוואנים.
העיירה הקרובה ביותר למקום הלינה היא דרגוויל שנמצאת כרבע שעת נסיעה, מומלץ להצטייד בה במצרכים ומזון לקראת שהות במקום מרוחק יותר.
מקומות מומלצים לטיולים באיזור:
Kai Iwi Lakes אגמי מים מתוקים, מקום מקסים לפיקניק משפחתי.
Waipoua Forest – יער עצי קאורי ענקיים בני אלפי שנים, מסלול טיול מעגלי של כ-2.5 ק״מ, שבילים מסודרים, מתאים מאוד לילדים צעירים. 

חצי האי קורמנדל
כבישים פתלתלים הנושקים למי האוקיינוס המלוחים, לצד הרים ועצים נישאים – כל אלו היו חלק מהטיול שלנו בימים הבאים.
האיזור מלא בבקתות לינה וחניוני קראוונים על החופים עצמם, בעיירות המרכזיות שלאורך הכביש הראשי תוכלו למצוא המון מסעדות וחנויות וגם לא מעט תיירים.

מקום הלינה שלנו לימים הקרובים היה בקתה בסיסית ביותר מרחק מטרים ספורים מהאוקיינוס בפארק מטיילים שנקרא Long Bay Motor Camp – המקום מתאים גם לחנייה של קרוואנים.
שווה לבקר ברכבת שמטפסת במעלה ההרים – Driving Creek ולחצות את היער דרך כביש מספר 25 שהוא לחלוטין אחד הכבישים המרשימים והיפים בכל ניו זילנד. 

מקום הלינה הבא שלנו היה בעיירה היחסית גדולה – Whitianga במקום בנקרא Peninsula motel  

שם גם ביקרנו בפארק החוויות המשפחתי שנקרא Fun Zone שכולל אטרקציות רבות לילדים ומבוגרים החל מירי כדורי צבע, טיול ברכב שטח מיוחד במעלה ההרים ובתוך הנחלים (מומלץ בחום!) ואפילו מסלול טרקטורונים לילדים.

רוטורואה
רוטורואה היא עיר גדולה למדי ששוכנת סביב אגם גדול, בעקבות פעילות טרמית באדמת המקום, יש בעיר מספר מוקדים שבהם אפשר לראות ביצות חמות, פעילות טרמית תת קרקעית ואפילו התפרצות של גייזרים.
המקום הטוב ביותר לצפות בכל אלו הוא האתר המפורסם והמתוייר להפליא ״כפר המאורים״.
זהו כפר מאורי מסורתי שהביקור בו גם מלמד על היסטוריית הילידים של האיים וגם מאפשר לצפות בתופעות הטרמיות הממש מעניינות של האיזור. בכל מקום לינה שתבקרו – תוכלו לבקש כרטיס הנחה משפחתי לכפר המאורי שיזכה אתכם בין 5%-10% הנחה בכניסה.

מקום לינה מומלץ ברוטורואה (מתאים גם לקרוואנים) – Waiteti Trout Stream Holiday Park באתר יש יחידות משפחתיות להשכרה במחירים מצויינים, יש נהר שעובר ממש במקום עצמו עם ברווזים חמודים ומסלול הליכה של 5 דקות עד לאגם רוטורואה הענק והיפה. 

אגם טאפו
מרחק שעת נסיעה דרומה מרוטורואה נמצאת העיירה טאפו השוכנת על גדת אגם טאפו שהוא הגדול ביותר באי הצפוני.
גם באיזור הזה תוכלו להנות מפארקי מים חמים לכל המשפחה או אפילו סתם משכירת אופניים ורכיבה משפחתית לצידו של האגם.
ברחוב Tamamutu בעיר תוכלו למצוא מספר חנויות ספורט אשר משכירות אופניים, כולל אופני ילדים או עגלות נגררות לילדים צעירים. אנחנו שכרנו אופניים מהחנות הזו והיינו מאוד מרוצים.
מפלי Huka נמצאים 10 דקות נסיעה מחוץ לעיירה והם מהווים מוקד עניין משמעותי באיזור.
דקת הליכה מחניון הרכבים תוביל אתכם למפל מים עצום בגובה כ-11 מטרים ונקודת תצפית קרובה למידי, במקום ישנו מסלול הליכה מעגלי קצר של כחצי שעה, מסלול נהדר למשפחות.

בטאפו ישנו 2 לילות במקום המצויין הזה: Chelmswood Motel Taupo שכולל גם בריכה מחוממת שהילדים (ואני) ממש אהבו. 

המעבר בין האיים
המעבר לאי הדרומי הוא מרגש במיוחד, המקומיים מדברים על האי הדרומי כעל אי פראי ואפילו בראשיתי בחלק מאיזוריו, ממליצים לנו להגיע אליו ולהתמסר למרחבים העצומים שבו.
וכשהם מדברים וממליצים… אני נזכרת ומחייכת, מנסה להשחיל מילה, לספר שכבר ביקרתי בו, שכבר טיילתי בו שבועות וחודשים שלמים לפני עשור וחצי.
אני נזכרת במה שהיה אז ומשתוקקת לקראת מה שצפוי עוד מעט, ויחד עם כל המשפחה, אני עולה למעבורת בדרך לאי הבא.

המעבורת בין האיים אורכת כ-4 שעות, את הכרטיס למעבורת חשוב לקנות כמה ימים לפני ההפלגה, יש 2 חברות שעושות קווי הפלגה בין האיים, הנה לינק לאתר שמרכז את כל הזמנים וקווי ההפלגות. אם אתם חברי מועדון של אחת מרשתות המלונות, הפארקים או הקרוואנים רוב הסיכויים שיש לכם אפשרות לרכוש כרטיסים בהנחה מסויימת, אנחנו לא מימשנו את ההטבה הזו כי גילנו שצריך להזמין כרטיסים מוזלים המון זמן מראש, והטיול שלנו היה טיול יותר ספונטני. דבר נוסף שחשוב במעבר בין האיים – אסור להעביר כלי רכב שכורים בין האיים… אתם חייבים להשאיר את הרכב השכור שלכם בחניון הנמל (אם אין עמדה של חברת השכרת הרכב, פשוט מסרו את המפתחות לנציג של חברות המעבורת בצ׳ק אין והודיעו טלפונית לחברת השכרת הרכב שעשיתם זאת – הם כבר יאספו את המפתחות ואת הרכבף זה מקובל ונהוג מאוד). המעברות יוצאת מהעיר וולינגטון שבאי הצפוני ועוגנת בפיקטון שבאי הדרומי, אנחנו הזמנו בהפלגה חדר משפחתי עם שירותים, מקלחת ומיטות – זה היה מושלם ממש! בספינות יש חדרי משחקים לילדים, הקרנות של סרטי קולנוע, מזנון עשיר ונוף 4 כיווני אוויר לאוקיינוס האדיר. 

פיקטון
אחת העיירות הכי יפות בניו זילנד, אני בטח אחזור ואכתוב את זה שוב ושוב לאורך הכתבה, אבל הפעם – נסו לקחת אותי קצת יותר ברצינות.
בתים בנויים על גבעות ירוקות, צדפים ענקיים וקונכניות ססגוניות מעטרים את החופים. וסירות, הרבה סירות בשלל צבעים וגדלים – זה כלי תחבורה אמיתי פה והמקומיים נעים איתן ממקום למקום.
מסלול הליכה מומלץ שעולה על הגבעות בין החופים ומשקיף על האוקיינוס, מתאים לילדים צעירים או פעוטות ותינוקות במנשא בלבד  – Bobs bay

מקום לינה מצויין בפיקטון – Picton top 10 holiday park  

אייבל טזמן
החבל הצפוני ביותר של האי הדרומי, הדרך אליו רצופה בכרמים, מאות קילומטרים של גפנים שהופכים ליינות משובחים ומגיעים לכל מקום בעולם.
אחת לכמה עשרות קילומטרים אנחנו מבחינים בשילוט שמרמז על חווה מקומית, כזו שמרוחקת משכנותיה עשרות קילומטרים נוספים.
זוהי ניו זילנד שזכרתי, ארוכה ומתמשכת, מדהימה ומבודדת, אנחנו נוסעים ונוסעים ומתחילים להבין את השוני בין האיים – המרחבים פה פשוט עצומים, ובין עיר לעיר יכולות לעבור שעות נסיעה דרך טבע שומם מאנשים ורכבים.
העיירה המתוקה Takaka מהווה בית לקהילה הולכת וגדלה של אמנים ואנשים שמחפשים אורח חיים אלטרנטיבי, שווה לבקר ברחוב הראשי של העיירה, להנות משוקולד איכותי בחנות הקטנטנה Choco Loco, לבקר בחנויות התכשיטים ובגדי היד שנייה, לשאול את המקומיים איך מגיעים לגינה הקהילתית ולחוות את הקסם שבגידול משותף של אוכל אורגני איכותי ומזין.
מסלולי הליכה מומלצים באיזור:
Te Waikoropupū Springs – מקום קדוש לילידי האיים, המאורים. במקום מסלול מסודר ומתאים לילדים סביב מעיין נובע של מים צלולים טבעיים, אסור לגעת המים.
מסלול הליכה נוסף שמתאים לכל המשפחה הוא Wainui Falls – מסלול של כשעתיים הלוך חזור אל מפל עצום ויפה, מידי פעם יש עליות אך הן לא קשות במיוחד, פעוטות ותינוקות חייבים מנשא.

מדרימים לקרחונים 
לארץ הקרחונים לקח לנו כמה ימים להגיע, בימים האלה היינו בעיקר בדרכים, מנסים להגיע ליעד הבא.
הנסיעות בניו זילנד הן לרוב ארוכות, אין דרך להמנע מהן וחייבים להתמסר אליהן.
זה אומר שהנסיעות הן חלק מהעניין, וצריך לדעת להנות גם מהן, לעצור מידי פעם לחלץ עצמות, להעריך עצים עצומים שרואים בדרך ואין שום סיכוי לראות דומים להם בשום מקום אחר בעולם.
אז עצרנו בווספורט ששם יש קולוניית כלבי ים מפורסמת, וביקרנו גם בפונקייקי ששם ישנם סלעים בני אלפי שנים שנחצבו על ידי גלי האוקיינוס בצורה של ערימות פנקייקים, אבל בתכלס היה יותר מעניין פשוט לאכול פנקייקים טעימים בחנות המבקרים שמול האתר.

פרנץ׳ ג׳וזף הוא הצפוני יותר מבין 2 הקרחונים המפורסמים של האיזור, אנחנו יוצאים לבקר אותו מקרוב ובדרך נהנים ממפלים טבעיים יפייפים ועוד מאות מטיילים, הדרך אליו היא הליכה קלה יחסית, פעוטות ותינוקות זקוקים למנשא, סביב הקרחונים התפתחה תעשיית הליקופטרים וטיולי קרחונים מבוססת וענפה והנוכחות שלהם בשמיים מעדיפה שהיא גם מצליחה! לנו כמשפחה זה פחות התאים ופחות קסם, אבל אם מזדמן לכם לעשות טיסת הליקופטר מעל הקרחון – זו בטוח חוויה מדהימה, ברחוב הראשי של העיירה ישנן המון סוכנויות שדרכן אפשר לקבוע אטרקציות מהסוג הזה, המחיר שלהן הוא לרוב מהיקרים שתשלמו בטיול.
הקרחונים בניו זילנד נסוגים באופן קבוע כבר כמה עשורים, התחממות האקלים העולמי היא הגורם העיקרי להצטמצמות הקרחונים, אני פה בשביל לראות אותם שוב, כי אולי עוד בחיי – הם כבר לגמרי יעלמו.
אחרי ביקור בקרחון הקפוא תוכלו להתחמם בבריכות החמות של העיירה, כל בריכה בטמפרטורה שונה החל מ-36 מעלות ועד 40, המקום מתאים גם לילדים צעירים.
15 דקות נסיעה לעיירה הסמוכה, OKARITO, תוכלו להנות משייט קייקים בלגונה יפייפיה ולא עמוקה במיוחד, מומלץ בחום, את האתר מתפעלים זוג עם ילדים – חביבים ביותר! בסיום המסלול, בעל המקום יחכה לכם ויאסוף אתכם חזרה לנקודת ההתחלה לכוס תה חמימה, לא משנה כמה רטובים תהיו. 

מקום לינה מומלץ בעיירה פרנץ׳ ג׳וזף – Franz Josef TOP 10 Holiday Park
חצי שעת נסיעה דרומה תוביל אתכם לעיירה פוקס שהיא שער הכניסה לקרחון המפורסם הבא, העיירה קטנה יותר מפרנץ ג׳וזף ויש בה חנות אחת בלבד שמוכרת מצרכי מזון לצד מברגות… ושעות פעילות מצומצמות יחסית.
מעבר לביקור המתבקש בקרחון, מומלץ מאוד לצאת למסלול ההליכה המעגלי סביב Lake mathison שהוא האגם מראה (אגם כה שקט עד שנוצר אפקט מראה במיימי האגם) המפורסם ביותר בניו זילנד ואת רוב התמונות שראיתם מניו זילנד… כמעט בוודאות צילמו דווקא בו, לטיול הזה יצאתי לבד… אחרי כמה שבועות של טיול משפחתי – פתאום התחשק לי להשכים קום מוקדם בבוקר ולצאת לפני שכולם מתעוררים וזה בדיוק מה שעשיתי, הטיול היה מדהים!!! לבד עם תיק על הגב ומצלמה – יצאתי ברבע לשש בבוקר מהבקתה שלנו, מצד אחד קרחון פוקס, למרגלותיו מאות כבשים שרק התעוררו, מעליהן ציפורים פרוותיות מצייצות ציוצים ראשונים של בוקר ואני הולכת על מסלול ניו זילנדי מושלם סביב אגם שקט ויפה – פשוט להתמוגג.

מקום לינה מומלץ בעיירה פוקס (במתחם עצמו יש שביל תולעים זוהרות חינמי לגמרי שבו תוכלו להלך בלילה ולצפות באלפי תולעים זוהרות חמודות! אפשר לבקש פנס מהקבלה או להביא אחד משלכם) – Fox Glacier TOP 10 Holiday Park & Motels

וואנקה
העיירה הזו היא חלום בתוך חלום, אי אפשר להגיע אליה סתם כך, היא דורשת מאמץ גדול, טיסה מישראל ואז מעבורת מהאי הצפוני ואז עוד נסיעה ארוכה – אבל היא כל כך שווה את הטרחה!

עיירה קטנה של שפת אגם ענק, משקיפה אל ההרים שבעונה הזו עוד כוסו בשמיכת שלגים, בעלת מרחבים ענקיים של כרי דשא ירוקים, סירות קטנות שצפות על אדוות הגלים.
בוואנקה ישנו במקום אירוח הכי מפנק ויוקרתי בכל הטיול שלנו בניו זילנד, היינו כבר ממש באמצע הטיול ופשוט רצינו להתפנק! מרחק 2 דקות ממרכז העיירה, שדת הליכה מהעץ המפורסם שצומח באגם, מצאנו את מקום הלינה המושלם הזה ולא זזנו ממנו למשך 3 לילות:

Wanaka Homestead Lodge & Cottages

הבעלים של המקום נתנו לנו אופניים לרכיבה ללא תשלום וזה היה היום הכי טוב שהיה לנו בטיול, רכבנו כל המשפחה לאורך האגם היפה, אני וניב המשכנו לעבר חופים מרוחקים יותר בזמן הבנים עצרו לנוח, ערכנו פיקניקים על גדת האגם, שיחקנו שוב ושוב בגן השעשועים שבפתחה של העיר, צפינו בסרט בקולנוע האלטרנטיבי המפורסם של בעיר ״סינימה פרדיסו״, ביקרנו במוזיאון התעתועים המפורסם pazzeling world והתאהבנו באוכל הודי במסעדת bombay palace הנהדרת.
מבין כל המקומות שביקרנו בהם בוואנקה, חוות הלוונדר היא המפתיעה והמומלצת ביותר. על עשרות דונמים, מגדלת משפחה אחת סוגים שונים של לוונדר ומפיקה מהם מוצרים טבעיים אורגנים שונים – החל מסבונים ועד שמנים אתריים. במקום תוכלו להנות גם מבית תה נעים ומיוחד. ביקור חובה!

קווינסטאון וגלורנקי
עיירת האקסטרים של ניו זילנד, זה המקום לשקול לקפוץ בו בנג׳י או לצנוח ממטוס, אנחנו בחרנו באופציה המשפחתית הסולידית – עלייה למזחלות ההר באמצעות הגונדולה (הרכבל המקומי) וכרטיסייה של כמה סיבובים במזחלות ההר לנו המבוגרים יחד עם הילדים.
זה היה מהנה מאוד!
הרחוב הראשי של העיר הוא שוקק ונעים, מלא במסעדות מצויינות, וחנויות שוות, כולל חנויות יד שנייה מעולות של בגדים – המלצה על גלידרייה מצויינת – פטגונייה, גם גלידה מעולה וגם נוף מרהיב לאגם ולסירות היפות.
בעיר ישנם גם גנים בוטניים מפורסמים ממש בהמשך הטיילת, לאורכו של האגם.

מקום לינה מומלץ בקווינסטון – Queenstown Top 10 Holiday Park
כשעה נסיעה לכיוון צפון, תוכלו לבקר בעיירה היפה גלנורקי, שהיא שווה את הנסיעה ואת הלינה במקום. מעבר למזח היפה שמקרב אתכם לאגם ולהרים הנישאים, יש בעיירה הקטנה הזו בתי קפה קטנטנים חמודים, מסעדות חביבות ומעטות ומספר חנויות שממש כיף לבקר בהן וכל היופי הזה בעיירה פצפונת עם מדשאה ענקית, אגם עצום ונוף בלתי נשכח להרים. בגלנורקי מקומות הלינה מאוד  מוגבלים ולכן מומלץ להזמין מספר ימים מראש מחוץ לעונה – או הרבה זמן מראש אם אתם מטיילים בעונה. מהעיירה הזו יוצא אחד הטרקים המפורסמים של ניו זילנד ולכן מקומות הלינה נתפסים מהר. 

טה אנו – התולעים הזוהרות.
בעיירה טה אנו בילינו כמה ימים, התארחנו בבקתה משפחתית ענקית ומאובזרת – Te Anau Top 10 Holiday Park and Motels דרך חברה מקומית בשם realjourneys, יצאנו לשייט באגם טה אנו עד שהגענו לאי קטנטן, באי נכנסו למערה עם מפלים פנימיים שוצפים, בתוך המערה עלינו על גשרים, טיפסנו במדרגות עד שהגענו לחלל חשוך לגמרי. באמצעות סירה קטנה – צפינו במרכז המערה, באלפי תולעים זוהרות שנראו כמו כוכבים נוצצים בשמיים.
בניו זילנד יש מספר מקומות דומים, שווה לבדוק טלפונית במעמד קניית הכרטיסים, האם הפעילות מתאימה גם לילדים צעירים, לא בכל מקום זה מתאים.

מילפורד סאונד
הדרך בין טה אנו למילפורד סאונד אורכת שעתיים וחצי אבל המקומיים ממליצים לאפשר לה כ-4 שעות.
הדרך כולה מלאה בפינות חמד ומסלולים קצרצרים של 5-10 דקות הליכה מהחניון אל עבר מפלים ענקיים או אגמים יפייפים, מכל מקום לינה שממנו תצאו לדרך תוכלו לבקש מפה מסודרת עם כל הנקודות עצירה לאורך הדרך ופשוט לעצור על פי השלטים המסודרים שמלווים את כל המדינה המצויינת למטייל הזו.

מילפורד סאונד הוא מפרץ מבודד מתוך האי אל עבר האוקיינוס הגדול, המפרץ מלא בבעלי חיים ועופות, בשייט שאליו קנינו כרטיסים במקום(יש 5 חברות שמוכרות כרטיסים, בחלק מהחברות יש בספינה אפשרות לקנות ארוחת צהריים מגוונת וטובה שזה יתרון גדול כי חוץ מזה… אין שום אפשרות אוכל במקום) אנחנו ראינו דולפינים, כלבי ים ופינגווין קטן. כותליו של המפרץ הם הרים עצומים ומפלים שוצפים. אפשר לקנות כרטיסים גם דרך האתר הרשמי הזה.
רוב האנשים מאפשרים לביקור באיזור יום 1 בלבד, אנחנו אפשרנו יומיים על ידי כך שישנו במקום מומלץ מאוד שנקרא knobs flats ושייך לרשות הטבע המקומית, המקום נמצא ממש באמצע שום מקום אי שם בדרך למילפורד סאונד, המקום מבודד מאוד ולכן אם אתם מתכננים ללון בו חובה להביא אוכל מבעוד מועד כי אין שם איפה לקנות, כמרחק 15 דקות הליכה מהבקתות לתוך מעבה היער ישנו מפל עצום ויפה – אנחנו ביקרנו בו פעמיים מרוב שאהבנו אותו.
שם ראיתי את הזוהר הדרומי כשכולם כבר נרדמו, שם ראיתי 3 כוכבים נופלים בטווח של רבע שעה, שם האזנתי כל הבוקר לציוצה של ציפור ביישנית שהסתתרה בין ענפי העצים ושרה במיוחד בשבילי. 

קייטלינס
את חבל הארץ הדרומי של האי הדרומי אפשר לחצות דרך הכביש המהיר בנסיעה של כמה שעות, ואפשר לבחור ב-Off Roads ולאפשר לנסיעה כמה ימים.
אנחנו בחרנו בדרכים הצדדיות, האיטיות, אלו שאיפשרו לנו להתעכב במבט על עצים פראיים שגדלים על פי כיוונה של הרוח. ״הכבישים הטובים ביותר הם אלו המחברים שום מקום עם מקום נידח לא פחות״ כתב מחבר הספר ״זן ואמנות אחזקת האופנוע״ – ואלו בדיוק הכבישים של הקייטלינס!
אחרי 4 שבועות של טיול משפחתי, כולנו חשבנו שכבר ראינו הכל… אבל בקייטלינס ראינו דברים בפעם הראשונה. ראינו שיפולי גבעות למרחקים של עשרות קילומטרים בגוונים מרובים של ירוק.
ראינו כבשים וטלאים בני יומם רצים בין השדות.
ראינו את האוקיינוס שר שירי ערש לעצים ענקיים שנשטפו אל בחוף.
ראינו שמיים כחולים ועננים שפשוט אין להם סוף.
הכביש הראשי של הקייטלינס שופע שלטים למסלולי הליכה קצרים, באיזור ישנם כ-9 מפלים מפורסמים שנמצאים די קרובים אחד לשני. ישנה מפה מצויינת שתוכלו לקחת מכל מקום לינה או כל בית קפה בדרך שדרכה יהיה קל למצוא את כל פינות החמד של האיזור הזה.
אנחנו ביקרנו במפל המרשים ביותר – Purakaunui Falls.
בחוף Nugget point אם אתם ברי מזל, תוכלו לצפות בפינגוונים (התצפית מתאפשרת מתוך ביתן מיוחד בלבד על מנת לא להפריע לפעילות הטבעית של הפינגוונים, הביאו איתם בגדים חמים ומשקפת) 

מקום לינה מומלץ באמצע הקייטלינס – Catlins Gateway Motels ממש מול מקום הלינה הזה ישנה משפחה שמוכרת דבש מצויין, אחד הטובים שקנינו בניו זילנד! ובהמשך הרחוב יש מספר בתי קפה חביבים ביותר וחנות צרכנייה מגוונת וטובה.

מוריקי
זהו אנחנו מתחילים להרגיש את סוף הטיול, ובכל זאת החוויות החדשות והמראות החדשים עדיין מצליחים להפתיע אותנו.
מוריקי היא עיירה בנמצאת בין דונידין לקרייסצארץ׳, כמשפחה שנמנעת מטיולים בערים גדולות, מוריקי, עיירה קטנטנה על גבעה ירוקה אשר משקיפה על האוקיינוס הייתה נהדרת עבורנו.
כ-10 דקות נסיעה מהעיירה לכיוון צפון, תוכלו להגיע ולצפות בתופעת טבע המיוחדת Moeraki Boulders שהם סלעיים עגולים ענקיים שנמצאים על החוף.
החופים באיזור הזה מלאים בצדפות שחורות ענקיות שיכולות לשמש כצלחות בינוניות… ואצות עצומות.

מקום לינה מומלץ באיזור – אחד הטובים ביותר ששהינו בו בניו זילנד מבחינת מרווח, ציוד ונוף ישיר לאוקיינוס: Moeraki Haven Motel , בעיירה הקטנטנה והציורית הזו יש פאב מצויין בשם Moeraki Tavern שבו מוגשות ארוחות צהריים וערב, ומרחק נסיעה של 15 דקות משם תוכלו להגיע למגדלור ולשמורה שבה יש פינגווינים וכלבי ים (ראינו את שניהם ממרחק נגיעה!) המקום נקרא Katiki Point

אקרואה
עיירת הסיום של הטיול שלנו, רגע לפני שאנחנו נפרדים מהאיזור הזה של כדור הארץ ומתחילים לטפס חזרה לקו המשווה ומשם עוד ועוד צפונה ומערבה לכיוון המזרח התיכון.
אקרואה היא עיירת מפרץ קטנה ויפה, מלאת תיירים, מסעדות, חנויות מצויינות, קולנוע קטן וחביב ובעיקר חן ניו זילנדי מקומי טיפוסי.
במקום הזה תוכלו לצאת לאטרקציות כמו שחייה עם דולפינים, לצאת לתצפיות פינגווינים וכלבי ים, לנסות את מזלכם ואולי לראות לוויתן באחד מהטיולים המאורגנים, אנחנו לא עשינו את כל אלו – אבל במכל מקום תוכלו לקבל מידע אודותיהם.
אנחנו פשוט התענגנו על הימים האחרונים שלנו בניו זילנד, הילדים שוב ניסו לדוג (ואפילו הצליחו), נעצרנו ונגענו בכל פרח פורח כי אין כאלו בדיוק בארץ, רכבנו הרבה על אופניים, ובסוף שוב ושוב הרמנו את הראש והסתכלנו על מאות העננים הלבנים בשמיים.

מקום לינה מומלץ שיש בו גם השכרת אופניים – Akaroa Waterfront Motels

סיום הטיול שלנו – קרייסצ׳רץ׳
זו הייתה נקודת ההתחלה וגם נקודת הסיום של הטיול שלנו, בה בילינו ממש מעט אבל בזמן המועט ששהינו בה מאוד נהנינו לבקר בפארק הילדים העצום והיפה במרכז העיר שנקרא על שם סופרת מפורסמת – Margaret Mahy Playground, בקרייסצ׳רץ ביקרנו בשוק האיכרים שמתקיים בכל סוף שבוע וזה היה אחד השיאים של הטיול שלנו.

הטיול הזה היה החלום הפרטי שלי, לא של ילדיי ולא של בעלי – אבל איכשהו הנחישות והשיח על הטיול הזה לאורך השנים הובילו אותי למקום שבו זה קרה והתאפשר! לשמחתי הרבה כל בני המשפחה צברו חוויות שילוו אותם לאורך כל החיים, חוויות משפחתיות במדינה רחוקה אי שם מתחת לקו המשווה. ומי יודע… אולי עוד 14 שנים – נשוב לשם לטיול שלישי… את ספר המדריך למטייל בניו זילנד של הוצאת הלונלי פלנט שקניתי בגיל 22 לפני הטיול הראשון שליווה אותי גם בטיול הזה, אני משאירה קרוב על מדף הספרים שלנו בבית – לכל מקרה שלא יהיה.

טיפים כלליים לטיול: (סדר אקראי)
1. כאשר מטיילים בעונות הביניים, אין צורך לקבוע את מקומות הלינה מראש, לרוב אתרי הלינה יהיו פנויים ואפילו תינתן הנחה.
2. הדולר הניו זילנדי שווה בערכו לכ-2.2 שקלים.
3. מסעדות, אטרקציות, קניית מצרכים, מקומות לינה ודלק – יהיו לרוב זולים יותר בכ-15%-30% מקנייה דומה בארץ.
4. לילה ממוצע של דירת 2 חדרי שינה מאובזרת (מתאימה למשפחה של 5 נפשות) יעלה כ-180 דולר ניו זילנדי.
5. ברוב המקומות בניו זילנד אין קליטה סלולרית, גם לא בכבישים המרכזיים, במקומות הלינה לרוב תהיה קליטה או אפשרות לקניית חבילת אנטרנט יומית.
6. לא משנה באיזו עונה אתם מטיילים, כדאי לארוז ביגוד עבור כל עונות השנה.
7. אזרחי ניו זילנד מקפידים על אורח חיים מקיים ומתחשב בסביבה, כדאי לאמץ, להתרגל ואפילו ״לעשות עלייה״ לאורח חיים הזה עם שובכם לארץ ולהמשיך לקיים אותו פה בישראל.
8. הנהיגה בניו זילנד היא בצד ההפוך ממה שנהוג בישראל.
9. בפייסבוק קיימות מספר קבוצות מטיילים ישראליות יעודיות לניו זילנד, מומלץ להצטרף לקבוצה כזו ולהתעדכן בשוטף בחוויות, המלצות ומזג אוויר מפי מטיילים אחרים.

כמה עולה התענוג הזה? הטיסות לניו זילנד מאוד משתנות במחיר שלהן בהתאם לחברת התעופה, כמות הקונקשנים והעונה, בגדול מחיר ממוצע הוא בסביבות ה-1,100 דולר אמריקאי, בנוסף לזה, משפחה שמטיילת כפי שאנחנו טיילנו עם רכב שכור (לא קרוואן) ולינה במקומות מרווחים – תשלם על כל יום טיול ממוצע (כולל לינה, אוכל, אטרקציות, דלק) עוד כ-1000 שקלים ליום טיול.

דברים שלמדתי מפרחי חורף

ינואר הוא זמן מצויין לטמון באדמה פקעות ובצלים של פרחי חורף.

הוראות לשתילת כלניות ונוריות, בין הפרחים האהובים עלי ביותר:
1. יש להשרות את הכלניות והנוריות במים למשך 24 שעות.
2. אחרי שהפקעות מכפילות את גודלן בעקבות ספיחת המים, יש לטמון באדמת הגינה או באדנית רגילה.
3. יש להשקות את האדמה מידי יום ולשמור אותה לחה.
4. מרגע הטמנת הפקעות באדמה ועד לפריחה המלאה יעברו כ-3 חודשים
5. לאחר הפריחה וייבוש הפרחים, ניתן לגזום את הפרחים הגבעולים והעלים ולשמור את הפקעות באדמה עד לשנה הבאה. 

הוראות ליקינטון, נרקיסים, כרכום ופעמוני גשם:
1. מי שמעוניין לגדל את הפרחים בבית יכול למלא קערה באבנים רגילות
2. מעל האבנים יש למקם את הבצלים והפקעות
3. יש להוסיף מים עד לקו השורשים העליון של הפקעות והבצלים
4. למקם בבית במקום מואר
5. יש להשקות מידי יומיים ולשמור על קו המים בחלקו העליון של קו השורשים
6. מי שמעוניין לגדל בגינה או באדנית יכול פשוט לטמון באדמה
7. להשקות מידי יום ולשמור על קרקע לחה
8. לאחר הפריחה המלאה וייבוש בפרחים ניתן להשאיר את הפקעות והבצלים באדמה עד לעונה הבאה, או לייבש את הפקעות והבצלים ולשמור במקום קריר ומוצל עד לעונה הבאה

8 אתרי קמפינג ובית מלון אחד – יולי 2019

הלילות החמים של יולי שונים במקצת זה מזה בכל מקום בו ביקרנו. בכנרת הם החמים ביותר. 200 מטרים וקצת מתחת לפני הים, השמש מכה כל היום והלילה שמנסה לעטוף את הכל בקרה הצוננת נכשל במשימה. בשעת הערביים רוח מזרחית מעל הימה מביאה עימה כמעט תמיד גלים סוערים, ואם בדיוק יצא שנשכבתי על הערסל שמתחתי בין העצים, אגלי הזיעה הקטנים הבאים במגע עם הרוח יהיו הפינוק הצונן היומי שלי. הו, כמה זה נעים. במרכז רמת הגולן ובחלקה הצפוני הלילות קרירים ממש, בדיוק כמו בבית, כשאני מכוונת את המזגן על 20 מעלות. מעל בריכת רם היפה מרגישים את הלחות, בעיקר בלילה, בגלל צניחת המעלות. בעמק החולה האוויר בלילה עומד, אין שום תזוזה, אפילו לא משב קל המשמיע קול עלים בצמרת, ובתוך הסטטיות הזו אני מנסה להירדם באוהל עם שלושה ילדים צעירים וכלב זקן העונה לשם זיגי.

הציוד שלקחתי לכל טיולי הקמפינג שלנו

שבועיים לפני תחילת החופש הגדול הייתי צריכה לקבל החלטה אם לרשום את הילדים כבכל שנה לקייטנות או לא. בחרתי לקחת את תקציב הקייטנות ולעשות איתו משהו אחר: קמפינג של חודשיים. התוכנית היא כזו: אני מטיילת איתם במהלך השבוע, פותחת אוהל במקומות שונים בצפון, נכנסת איתם למרכוליות של קיבוצים אחת לכמה ימים על מנת להתארגן על אוכל ובישולי שטח, מטיילים קצת באיזור, ואז כולנו חוזרים הביתה לסופ”ש כדי לעשות כביסה ולפגוש את אבא שלא פנוי ביולי לצאת איתנו לכבישים ולדרכים המובילים אל החופש הגדול.
כשאוהל הופך להיות בית, קורה דבר נהדר. האוהל אותו אוהל, הילדים אותם ילדים, המזרנים והפנסים גם הם לא שונים, אבל הנוף מבעד לחלונות הרכוסים משתנה כל כמה ימים. ארבעה לילות אנחנו ישנים עם נוף לכנרת ומרחק 30 פסיעות ממנה, וכעבור כמה ימים אנחנו מתמקמים בליבו של בוסתן שופע בלב עמק החולה, מרחק הליכה מהבניאס. 

שבוע ראשון – חוף דוגית בכנרת
אנחנו אוהבים מאוד את הכנרת, ומבין כל החופים השונים והמגוונים שיש לה להציע, בחרתי דווקא בחוף פשוט ובסיסי שמתופעל על ידי מנהלת הכנרת.
חוף דוגית הוא שקט ומקסים, רצועת החוף החולית מהווה יתרון גדול בטיול על ילדים, ויש גם המון נקודות מוצללות ועצים. תמצאו כאן ברזי מים, מקלחות, שירותים, פקחים אדיבים השומרים על סדר וניקיון ושירותי הצלה.
במשך 4 לילות חווינו את הכנרת היפה על כל אדוותיה. בבוקר המים צוננים ורגועים – 7:30 זה זמן מושלם לטבילה ראשונה. וגם בלילה היא איתנו, הכנרת היפה, מלווה אותנו בצלילי גליה במעבר הדק שבין ערות לשינה.
מקום טוב להצטייד בו באוכל ובמה שחסר: הכלבו בקיבוץ עין גב נותן מענה מצויין. אם כבר הלכתם לשם, בקרו באומגה שבגן השעשועים של הקיבוץ.
הגעה עם כלב: מותרת כל ימות השנה.
מחיר: המחיר בחוף הזה (ובשאר חופי מנהלת הכנרת) הוא מהזולים שתמצאו באזור זה – כ־60 שקל ל־24 שעות עבור חניית הרכב – וזהו. אין תוספות.
עוד דברים שעשינו באזור הכנרת:
הנגרייה של סבא יוסי בקיבוץ עין גב: משחקייה מצויינת לפעוטות ולילדים עד גיל 9. החלל בנוי כולו בעבודת נגרות מרשימה ביותר, עולם מופלא שמצית את דמיונם, סקרנותם וגופם של הילדים. במקום ישנה גם סדנת להכנת צעצועי עץ עם הדרכה צמודה.
המטבח של חני בקיבוץ בית זרע: מסעדה נהדרת המגישה אוכל ביתי טרי, מגוון וטעים. מתאים גם לצמחונים וטבעונים.
בבית זרע תוכלו לבקר גם בפינת החיות של הקיבוץ, תוכלו לפגוש קופים, תוכים, צבים ענקיים ועוד המון חיות. במתחם יש גם פינות משחקים לילדים, מתנפחים וחנות מזכרות שמוכרת גם קרטיבים. 

מה אנחנו אוכלים בטיולים?

שבוע שני – עולים לרמת הגולן
במבוק וילג׳ – בריכת רם
במבוק וילג’ שמעל בריכת רם, סמוך ליישובים הדרוזיים מג’דל שמס ומסעדה, הוא מקום מטופח ונעים. יש כאן מדשאות רחבות עם המון ספות ישיבה, מטבח משותף מאובזר בין העצים, מקלחות ושירותים נקיים מאוד ונוף מושלם לאגם היפה. במקום תוכלו לשכור סירות פדלים וקייקים. אין שירותי הצלה, ולכן השחייה בברכת רם איננה מומלצת.
בלבה של בריכת רם עוגנת סירה המשמשת כבית קפה קטן המגיש משקאות קלים, פירות ושייקים בלבד, והביקור בו הוא חוויה שאין שנייה לה.
מקום טוב להצטייד בו באוכל ובמה שחסר: במג’דל שאמס תוכלו למצוא כל דבר שחסר לכם.
הגעה עם כלב: בתיאום מראש בלבד.
מחיר: 80 שקל למבוגר ו־65 שקל לילד באמצע השבוע (יש אפשרות ללינה זוגית או משפחתית בחושה). 

צפון הגולן: משק לוי, שעל
אתר קמפינג ותיק שפועל זה כ־30 שנה, ומציע לינה באוהלים או בחושות בחודשים אפריל עד אוקטובר בלבד. מקום מקסים ונעים, מסודר מאוד ונקי, עם המון פינות פיקניק, עמדות מסודרות להבערת אש וחנות משק קטנה שמוכרת בעיקר תוצרת חקלאית מקומית (ומלפפונים חמוצים מצויינים!) בעלי המקום והעובדים הם אנשים מסבירי פנים, כאלה שכיף להתארח אצלם.
האתר מוקף בעצי פרי מגוונים ועמוסי פירות. היה כיף אדיר להתענג על תותי עץ טריים שצבעו את כולנו בסגול. המקום מציע גם קטיף עצמי בשדה ובמטע של המשק. תמורת 30 שקל תוכלו לקבל סלסלת קש ולצאת לקטוף ולאכול כאוות נפשכם בשדה. מה שיוצא מהשדה מתומחר בנפרד על פחי משקל.
מקום טוב להצטייד בו באוכל ובמה שחסר: בצומת ווסט, במרחק שש דקות נסיעה, פועל סופרמרקט מגוון מאוד, אם כבר עצרתם בצומת – שווה לבקר בחוות התבלינים במקום ולהנות מחליטות הבית של החנות המקסימה הזו!
הגעה עם כלב: בתיאום מראש בלבד.
מחיר: 70 שקל לאדם החל מגיל שנתיים. המחיר כולל מזרון. 

שבוע שלישי – פינוקים של בית מלון וחזרה לאוהל

אחרי שבועיים באוהל, יצא שנחתנו בבית מלון לחופשה שלא ציפינו לה במלון נוף גינוסר בכנרת.
צוות המלון שעוקב אחרי הטיולים שלי, הזמין אותנו לאירוח של 2 לילות במלון, מכיוון שהמלון ממוקם בקיבוץ גינוסר שבכנרת – הייתי בטוחה שאני מגיעה לעוד אירוח קיבוצי כמו שאני מכירה ואוהבת, אבל… מסתבר שנוף גינוסר הוא מלון לכל דבר ועניין, עם כל הפעילויות לילדים, חדר משחקים, שירות חדרים, פינוקים מסביב לשעון, בריכה ושלל הפעלות לכל המשפחה.
מי שעוקב אחרי פה בבלוג יודע שאני אוהבת להגיע למקומות ומשם להתחיל לחפש מה לעשות, בפעם הראשונה בחיי מאז שאני מטיילת עם הילדים… אפשר להגיד שהייתי בחופשה של ממש.
למשך 2 לילות רצופים – לא יצאנו ולא הרגשנו צורך לחפש משהו אחר לעשות בסביבה, הילדים התרוצצו חופשיים במרחבי הדשא הגדולים של המלון והרגישו עצמאיים, בילינו המון בבריכה וגם בחוף הכנרת המסודר של המלון, השתתפנו בפעילויות של המלון (כן, כן!! אנחנו!!!), יצאנו לשייט בכנרת עם פסקול של חיים משה, ונהננו מכל רגע! בעיקר מההפתעה שנקראת ״חופשה עם ילדים״ שכל כך לא ציפיתי לה! חבל שטל לא יכל להצטרף אלינו. 

עמק החולה: חניון הבניאס בשאר יישוב
עמק החולה שופע מים זורמים, והבניאס והדן שומרים על טמפרטורה נמוכה וקבועה כל השנה. חניון הבניאס בשאר יישוב משתרע על מדשאה רחבת ידיים, ומציג לראווה עבודות אמנות מרשימות מאוד ובוסתן פירות שופע ומזין. את האוהל שלנו מיקמנו מתחת לעץ ענק, שבע דקות הליכה רגלית לא מהירה במיוחד מהבניאס היפה.
לפתוח את הבוקר בסיבוב קטיף וליהנות מענבים טריים, תאנים מלאות עסיס, שזיפים ואפילו רימון (שלא היה בשל לחלוטין, אני מודה) זו הנאה גדולה וכמה כיף שהבוסתן של החניון מאפשר את זה.
מקום טוב להצטייד בו באוכל במה שחסר: המכולת של שאר יישוב.
הגעה עם כלב: אין כניסה לכלבים!
מחיר: 50 שקל ללילה לאדם מגיל שנתיים, עשרה שקלים נוספים עבור שכירת מזרון.
עוד דברים שעשינו באזור עמק החולה:
מרכז קנדה במטולה: המרכז מציע שלל פעילויות לכל המשפחה. נהננו בעיקר מפארק הטרמפולינות הממוזג בשעות החמות של הצהריים, מהבאולינג ומהקולנוע שבעה מימדים.
צוק מנרה אשר נמצא דרומית לקריית שמונה הוא גם מקום טוב לעצור בו ולתת לילדים להנות קצת – יש שם את מגלשות ההר הנהדרות, רכבל חביב, טרמפולינות ועוד פעילויות. מומלץ לבדוק אם יש קופונים לקנייה באתרים השונים.
המלבי בקיבוץ דפנה: המקום שמגדיר את המלבי מחדש, מתוק בדיוק במידה, ויש גם אופציה טבעונית. נמצא ממוקם בסמוך למרכולית של קיבוץ דפנה.
מסלולי טיול של רשות הטבע והגנים: נחל שניר (יש גישה מלאה למים), השביל התלוי בנחל חרמון (אין גישה למים),נחל חרמון והבניאס הם היינו הך. בשניהם מומלץ מנשא למטיילים עם קטנטנים.
מסעדת עיוני במטולה – פיצרייה נהדרת שאנחנו חוזרים אליה בכל ביקור לצפון, מומלצת מאוד!  שבוע רביעי – שוב רמת הגולן כי שם הכי נעים
דרום הגולן: פארק הירדן
אחד מפארקי הקמפינג הגדולים בארץ, כ־1,000 דונם של פינות חמד, מי הירדן שזורמים לאורכו של הפארק, אתרים ארכיאולוגים, מסלולי הליכה מסודרים, שטחים מוצלים על ידי אקליפטוסים וגולת הכותרת: מתחם אבו־קאייק המציע מסלול שיט של כארבעה ק”מ (כולל הסעה מסודרת חזרה לפארק) בסירה או בקאייקים. השיט מתאים לילדים מגיל 4 בלבד.
הכי כיף שהיה לנו פה, להשתעשע באמות המים הרבות שקיימות בפארק ולשבת סביב שולחן פיקניק כשהרגליים במים.
מקום טוב להצטייד בו באוכל ובמה שחסר: המכולת של היישוב חד נס, במרחק שש דקות נסיעה.
הגעה עם כלב: מותרת כל ימות השנה
מחיר: 100 שקלים לחניית רכב ללילה
עוד דברים שעשינו באזור רמת הגולן:
סיור וסדנת שוקולד במפעל השוקולד “דה קרינה” בקיבוץ עין זיוון. מומלץ בחום רב, בעיקר בזכות הרחבת הידע אודות היסטוריית השוקולד (הידעתם ששוקולד הוגש כמשקה למלכים ולאצולה לפני שגילו איך למצק אותו?) והסיפור הציוני של בעלי המקום. מחיר: משתנה באתרי הקופונים השונים, שווה לבדוק גם בהטבות של כרטיסי האשראי.
בריכת עין זיוון: בריכה נעימה מאוד, עם מדשאה גדולה ובריכה ייעודית לפעוטות ולילדים קטנים. הכניסה בתשלום.
בחד נס יש ג׳ימבורי חמוד מאוד לילדים ופעוטות.
קצרין – ביקרנו הרבה בעיר החמודה הזו ברמת הגולן, נהננו מאוד מכיכר העיר שבה אפשר פשוט לשבת במסעדה נחמדה ולתת לילדים לרוץ חופשי במרחבים (חומוס אליהו ממש מומלץ שם), יש בכיכר גם מזרקות מים שבהן הילדים יוכלו להנות וגם חנות צעצועים שמאפשרת השכרת טרקטורונים ואופנועים לילדים תמורת 30 שקלים לחצי שעה, נחמד ממש! 

צפון הגולן: אודם
יער האיילים הוא מהמקומות שאפשר להגיע אליהם לשני לילות מבלי לצאת מהמתחם (וזו משימה לא פשוטה כשעושים קמפינג!) האתר מציע חוויה נהדרת לכל המשפחה, מג’ימבורי לקטנטנים ועד מסלול ג׳יפים לילדים הבוגרים יותר.
באתר תוכלו לשכור קלנועיות ולפגוש מקרוב את עדר האיילים המפורסם שחי כאן, להקים אוהל או לשכור חושה ממוזגת נעימה, לאפשר לילדים להתרוצץ בין מסלול אתגרי עם אומגה בסיומו לבין ארגז חול ענקי מאובזר בשלל משחקי ילדים.
העובדה שהילדים יכלו למצוא עניין ותעסוקה במתחמי המשחק השונים למשך שעות ארוכות ובעצמאות מלאה היא יתרון עצום למקום הזה ולכן הוא אחד האוהבים עלי בארץ ואחד המומלצים ביותר בעיני.
מקום טוב להצטייד בו באוכל ובמה שחסר: היישוב הדרוזי מסעדה, חמש דקות נסיעה מאודם.
הגעה עם כלב: מותרת כל ימות השנה.
מחיר: 70 שקלים לאדם כולל מזרון בפתיחת אוהל 

שבוע 5 – הולכים לבקר בהרים
הכרמל: יער הפיות בבית אורן
יער הפיות הוא אתר קמפינג אקולוגי בלב חורש טבעי, בפתחו של יער גדול שהוא חלק משמורת טבע. יש כאן שלוש ברכות מקסימות, שהגדולה מהן בנויה על צלע הר ודורשת עלייה קלה במדרגות באמצע החורש, שני מטבחים מאובזרים היטב, מקלחות, שירותים (אקולוגיים) ומרחבים עצומים לטייל בהם.
טיול בוקר במעבה היער ושכשוך צהריים בבריכה הגדולה הם שני הדברים שהכי נהננו לעשות ביער הפיות.
מקום טוב להצטייד בו באוכל ובמה שחסר: הצרכנייה בקיבוץ בית אורן.
הגעה עם כלב: בתיאום מראש בלבד.
מחיר: 70 שקל ללילה למבוגר, 30 שקל לילד (עד גיל 3 ללא תשלום), השכרת מזרון בתוספת של 15 שקל.
עוד דברים שמומלץ לעשות בכרמל:
ביקור בחי בר של רשות הטבע והגנים.
טיול לגשרים התלויים בנשר.
ביקור במערות האדם הקדמון בכרמל וכמובן קפיצה קטנה לאחד הישובים הדרוזים בכרמל לארוחת צהריים אותנטית וטובה. 

בדרך מהר הכרמל ליעד הבא שלנו, ביקרנו בפארק הבלאגן ביגור, מומלץ בחום רב!! פארק שעשועים מקסים ונעים לפעוטות וילדים. שווה לבדוק אם יש כניסה מוזלת באתרי הקופונים או דרך חברות האשראי.

עוד נקודת ביקור שווה – יער הקופים ביודפת וסיבוב בין החנויות ובתי הקפה המקסימים של מתחם התיירות של יודפת, יש גם חנות יד שנייה מעולה שמצאתי בה שמלת פסים מושלמת!

מכמנים: דרך התנ”ך אל הטבע
מקום מיוחד המציע רוגע למנה ראשונה, שלווה למנה שנייה ואירוח חם ומזמין לקינוח. עשרות עצי פרי, מרחבים גדולים מלאים בפינות חמד עם שולחנות, ספסלים, מקומות מסודרים למדורות והמון ערסלים ונדנדות גדולות, וגם חנות קטנה שמציעה דבש מקומי מצויין. תוכלו לבחור בין פתיחת אוהל עצמאי לבין השכרת סוכה. יש גם אוהל גדול לקבוצות.
חדר הספרייה הקטן עם שלל המשחקים, ערכת תה הצמחים המפנקת שבירכה את בואנו, והמקלחת שהגג שלה היא גפן עמוסה ענבים בשלים הם לגמרי הדברים שנזכור מהמקום הזה, שעבורנו זה הביקור השני במקום.
מקום טוב להצטייד בו באוכל ובמה שחסר: 5 ק״מ ממכמנים (במורד ההר) יש את את מתחם הקניות הגדול ״ביג״ של כרמיאל, שם תמצאו הכל.
הגעה עם כלב: בתיאום מראש בלבד.
מחיר: 80 שקל לאדם החל מגיל שנתיים, כולל מזרון, כרית ומצעים נקיים וריחניים (שזה פינוק אמיתי כשיוצאים לקמפינג), ופינת זוּלָה פרטית עם חיבור לחשמל ספסלים, שולחן ומחצלת לכל משפחה.
מחירי הלינה בכתבה הם עבור לילה באמצע השבוע באוגוסט. בסופי שבוע ובחגים המחיר עשוי להשתנות. 

מלאכת הכלום והשום דבר

הפוסט הזה יהיה קצר, קצר יותר מבדרך כלל, אם כי הטיול שעשינו לא היה קצר בכלל… הוא היה 5 ימים שלמים.
קשה לקרוא לזה טיול – כי בפעם הזו שיצאנו מהבית, יצא שהתאמנו על ״מלאכת הכלום והשום דבר״.
האימון הזה התרחש בשבוע הראשון של חופשת פסח, זה היה מזמן – אבל הצורך שלי לכתוב על מה שחווינו שם – הוא זה שהוליד את הפוסט הזה.
היה לי ברור שמתישהו אתיישב ואכתוב את זה, פשוט לקחתי את הזמן. 

את ״מרפסת מהסיפורים״ הכרנו בסוכות האחרון, שהינו במקום הזה למשך 2 לילות ואפילו חגגנו בו יום הולדת 7 לתום.
זה באמת מקום מיוחד, באמצע יער מיוחד אף יותר.
אחרי השהות הראשונה שלנו שם, שמרתי על קשר עם איריס ועופר, בעלי המקום, וכך יצא שהם הציעו לי להגיע עם הילדים ולשמור על המתחם (והכלבה פוצ׳ה) בזמן שהם בטיול במדבר.
אז ברור שהסכמתי, וברור שהבאתי איתי גם את זיגי שיארח חברה לפוצ׳ה, וברור שלקחתי את הילדים למה שהיה לי ברור שעומד להיות עוד טיול מלא נחלים ומסלולים בגליל המערבי.

בקבוצות פייסבוק שונות ביררתי וסיכמתי לעצמי מלא מסלולים: נחל כזיב ועין חרדלית ועוד כמה שכבר הספקתי לשכוח.
בפועל – לא עשינו שם כלום!
חמישה ימים שלמים של כלום ושום דבר, ועבור בן אדם תזזיתי שכמוני… זה בכלל לא ברור מאליו. 

ביום הראשון שהגענו – פשוט התארגנו…
ביום השני, אחרי שהתעוררנו והייתי בטוחה שאנחנו בדרך לאיזה נחל… הילדים ביקשו שנבעיר מדורה… אז הבערתי להם מדורה ״רק לרבע שעה ונצא!״ ובזמן שהם ניסו לשגר בולי עץ לחלל ולהגדיל את נפח האש, אני התיישבתי במרפסת מולם והתבוננתי.
וראיתי אותם פשוט מבלים, מדברים, מתייעצים, מקשיבים, מחפשים, מביאים, סוחבים, מתייאשים, מנסים שוב, וחוזר חלילה.
וזה ארך כ-7 שעות.
ואז הם נהיו רעבים, וביקשו ארוחת צהריים – ומשם כבר התגלגלנו לערב, ואז ללילה. 

וביום השלישי, קמנו קצת מאוחר, והם שוב ביקשו להבעיר מדורה, אבל אני כבר למודת ניסיון… ולכן התעקשתי קודם כל ללכת לנחל.
אז ארזנו דברים לפיקניק ולקחנו את 2 הכלבים ונסענו עד לעין חרדלית.
וחזרנו חזרה ליער שלנו כעבר שעה קלה, כי ניב רצתה ללכת למצוא את דרדסית ותום ולני רצו ממש להבעיר מדורה.
שוה הם ניסו לשגר עצים לחלל, זה לא עבד כי המשגר נשרף.
אחר הצהריים עשינו גיחה קצרה לגלידרייה במעלות תרשיחא וקניות של אוכל – כי הכל כבר נגמר. 

ביום הרביעי, שוב לא עשינו כלום למשך הרבה מאוד שעות,
ואז נסענו למפלי פרוד – לא עשינו שום מסלול, פשוט הגענו עם הרכב עד לזרימה עצמה, המשכנו 200 מטר למפלים ואכלנו חטיפים.
אה ושוב הבערנו מדורה אחר הצהריים, והפעם גם הכנו פיתות לבד על טאבון. 

וביום החמישי והאחרון, שוב כלום.
והפעם גם – שום דבר.
פשוט התבטלנו, ולא עשינו כלום.
במסגרת הכלום הזה תום ולני יצאו לחקור את היער וניב רצתה להיות רוב הזמן בערסל, אני הכנתי להם ארוחת בוקר משאריות של בייגלה וירקות אחרונים וזיגי רדף אחרי חתול. ואז לקחנו את כל הזבל שלנו לקומפוסט, את שאר האריזות למיחזורית, ונסענו הבייתה עם 2 גדיים פגים שננטשו על ידי העיזים שהמליטו אותם, קנינו את שניהם מרועה צאן בכניסה למצפה הילה.
הם היו חמודים ממש ואפילו נתנו להם שמות ושמנו להם פעמון על הצוואר וראינו אותם אוכלים אצלנו דשא בגינה, אבל לצערי הרב הם לא שרדו כי היו חלשים וקטנים מידי.