הפחד הכי גדול שלי בטיול הזה היה שיהיה לי פנצ׳ר…. וואו להתקע עם 4 ילדים לבד עם רכב ענקי באיזשהו חור בסקנדינביה עם פנצ׳ר זה לא משהו שרציתי שיקרה לי ובכל יום שלא היה לי פנצ׳ר אמרתי תודה לאלוהים… למרות שאני בכלל לא בטוחה בקיומו.
מה שכן קרה לי – שזה ששקעתי עם הרכב עמוק עמוק בבוץ של אדמת נורווגיה ספוגת גשמי הקיץ.
זה הוביל לדפיקה בדלת הקרובה ביותר, וחילוץ יחסית מהיר ומחוייך על ידי ויקינג בלונדיני מזוקן אמיתי!

את הטיול הזה תכננתי במשך שנים, הוא ישב לי בראש והיה חייב לצאת לפועל, רציתי טיול ארוך ממש – עם כל הילדים – בהמון איזורים וחבלי ארץ ורציתי שזה לא יהיה יקר במיוחד.

את כרטיסי הטיסה רכשתי כשנה מראש דרך אתר התעופה של חברת נורוויג׳ן, אחרי בירורים של שלל יעדים אפשריים, הבנתי שהטיסה לשטוקהולם היא הזולה ביותר להרכב שלנו, זולה באופן משמעותי ולמען האמת בטיול של חודשיים זה לא ממש משנה איפה נוחתים מכיוון שיש הרבה זמן להגיע לכל מקום בערך.
הבחירה בשטוקהולם כיעד ראשון התבררה כמוצלחת גם כשבדקתי את אתרי השכרות הרכב. השכרת הרכב משדה התעופה של שטוקהולם הייתה זולה יותר בעשרות אחוזים לעומת כל הערים המתחרות (קופנהגן, אוסלו, הלסינקי)
לטיול של חודשיים בחרתי לנו רכב גדול ממש, רכב טויוטה בעל 9 מושבים שמחולקים ל-3 ספסלים מרווחים ותא מטען ענק. ההשכרה נעשתה דרך חברת אקונומי קר רנטל.
המחשבה מאחורי הרכב הייתה הנוחות והמרחב.
היה לי ברור שטיול של חודשיים חייב להיות נוח ונעים, חייב להיות בו רכב שיצליח לשאת בקלות את כל הציוד שהבאנו מהארץ (לא הרבה במיוחד) וכל הציוד שעוד נקנה תוך כדי תנועה (וקנינו הרבה ועל כך בהמשך)
ידעתי גם שמאחר ואני לא קובעת את מקומות הלינה מראש… יכולה להיווצר סיטואציה שבה לא יהיה לנו איפה לישון – ורכב גדול בשילוב עם ילדים קטנים, מייצר מצב שתמיד אפשר פשוט לישון באוטו ואכן ישנו באוטו מספר רב של לילות, מתוך בחירה אמיתית ולא מתוך אילוץ!

הטיול שלנו התחיל ב-30.6 והסתיים ב-25.8, במהלכו נסעתי 6800 ק״מ שהתחילו בשטוקהולם, עברו לאיי אולנד, משם לפינלנד לפלנד שבדיה צפון נורווגיה איי לופוטן ואז דרומה על קו החוץ של נורווגיה עד לארץ הפיורדים וחזרה לאוסלו ומשם לשטוקהולם.
זה היה חתיכת טיול ובאופן מופתי הוא התנהל בצורה מצויינת.

הכרת המדינות – שלב התכנון המוקדם
אז על מנת להכיר את המדינות באופן כללי ביותר, עקבתי אחרי מספר פרופילים באינסטגרם שמייצגים את לשכות התיירות המקומיות, שמרתי לעצמי פוסטים מועדפים ומקומות שהרגשתי שיהיה כיף להגיע אליהם.
התכנון שלי היה מאוד אמורפי ולא מדוייק, ידעתי את המסלול בגדול ולקחתי בחשבון שהכל יכול להתשנות תוך כדי תנועה ואכן דברים השתנו תוך כדי תנועה.
חופש התנועה בטיול שכזה הוא מרכיב סודי לתחושת הצלחה: לקום מתי שרוצים, לפתוח מפה או לשמוע המלצה, ואז לנוע בחופשיות מוחלטת ליעד הבא מבלי להיות מוגבלים בלוחות זמנים צפופים.

מקומות לינה – מדינות סקנדנביה קלות ונוחות לטיול, הן עשירות במגוון רחב של אפשרויות לינה, החל מלינה חינמית בכל מקום בטבע ועד בקתות ובתים מפוארים דרך האתרים היעודיים.
בסקנדנביה מותר למעשה ללון בכל מקום כל זמן שאתם ואתן שומרים על מרחק של מינימום 50 מטרים מבתים פרטיים.
כמובן שחשוב גם להשאיר את הסביבה נקייה ומסודרת אחריכם אם בחרתם ללון בטבע.
מקומות בלינה היחידים שסגרתי מראש היו המקומות הראשוניים להתאקלמות והתארגנות, משם והלאה הכל קרה תוך כדי תנועה:
לפעמים פשוט ראינו שלטים על הכביש שמציינים על מקומות לינה קרובים (הכל משולט למופת), לפעמים בדקתי מקומות לינה קרובים בגוגל מפות, לפעמים בבוקינג או איירבינבי, ולפעמים פשוט עצרנו איפה שרצינו לסידרנו את הרכב ל״מצב שינה״ ופשוט נשארנו ללון על שפת אגם יפייפה או מול פיורד ענקי.
באתרי קמפינג שילמנו כ-80-120 שקלים ללילה להרכב של אמא + 4 ילדים עבור פתיחה של אוהל ושימוש בכל מתקני הקמפינג, לפעמים היה צורך לשלם 10 שקלים תוספת לכל מקלחת חמה שרצינו (היו מקומות עם הגבלת זמן והיו ללא)
באתרי בקתות שילמנו לרוב 150-600 שקלים ללילה לאותו ההרכב, המחיר תלוי בגודל הבקתה, כמות החדרים בה וכדומה. ההעדפה שלי הייתה תמיד לקחת את הבסיסית ביותר.

התארגנות על ציוד:
מישראל יצאנו עם מזוודה אחת גדולה לכל ארבעת הילדים וטרולי קטן עבורי.
לקחנו בגדים רב עונתיים כולל חולצות קצרות, בגדי ים ואפילו כובעי צמר ומעילים.
את האוהל שלנו לקחנו מהארץ והוא היה מצויין בימים שבהם הייתה שמש או ממטרים קלים, בימים של גשמים יותר משמעותיים – הוא ממש השתדל בשבילנו… אבל לא עמד 100% במשימה.
את היום הראשון שלנו בשטוקהולם הקדשנו לביקור בחנות האהובה עלי בעולם! חנות של ציוד מטיילים.
אחרי בדיקות רבות בחרתי להגיע לסניף דקטלון באחד הקניונים בשטוקהולם ובסניף הזה רכשנו ציוד ששימש אותנו חודשיים שלמים:
שקי שינה, כירת גז מצויינת ובלוני גז, מזרוני קמפינג מתנפחים ומתקפלים, מעילי גשם דקים, פנסים (שהתבררו כלא נחוצים במקום בו השמש לא שוקעת כלל…) חומר דוחה יתושים, מחלצות גדולות וקלות לנשיאה ושולחן מתקפל מצויין עם 4 כסאות קטנים.
הציוד הזה היה כל כך הכרחי לטיול, הוא אפשר לנו לעצור בכל מקום ולהפוך אותו לבית תוך דקות ספורות.
ציוד הטיולים הזה עלה לנו כ-2,500 שקלים והיה זול יותר משמעותית מקנייה דומה שהיינו עושים בארץ.
כל הציוד אגב, חזר איתנו לארץ!
בחנות יד שנייה בשטוקהולם, וגם תוך כדי תנועה בטיול הצטיידנו בעוד הרבה דברים כמו ביגוד שהיינו צריכים להשלים פה ושם, כריות, סירים ומחבתות, סכו״ם, קנקני תה, תורמוסים צעצועים לילדים מידי פעם ועוד. תרבות היד שנייה במדינות סקנדינביה היא עשירה ונוחה וניתן למצוא הכל כולל הכל בחנויות יד שנייה שפרוסות בכל מקום. קל לאתר אותן דרך גוגל מפות על ידי שימוש במילות חיפוש רלוונטיות.
שבדיה הייתה המדינה הזולה ביותר בכל מה שקשור לציוד מטיילים, סניפי דקטלון מצויינים מרווחים ומלאים בכל מה שתרצו.
בפינלנד ונורווגיה אין סניפים של הרשת, אך בנורווגיה מצאנו רשת מצויינת וזולה שנקראת: ספורט האוטלט כבישים, מהירות, ניווטים, מצלמות, אגרות, מנהרות וחניות
אם הייתי יכולה לייבא משהו אחד מסקנדנביה לישראל זה את מערכת הכבישים והסדר המופתי שם בנושא הזה (שקר גס! הייתי מייבאת את הכל כולל פירות היער, האייילים והפיורדים והיפים)
הכבישים במדינות הללו פשוטים לניווט וקלים מאוד לנהיגה, מדובר על מדינות מרווחות בשטח ומצומצמות באוכלוסייה מה שמייצר מצב מדהים של חוסר פקקים! ומיעוט של ככרות ורמזורים.
התנועה זורמת וקלה, גם בערים הגדולות.
חשוב מאוד להשמע לתמרורי המהירות מכיוון שמצלמות קיימות בהרבה מקומות, גם לשלטים המורים על חיות בר חשוב להשמע כי בהחלט אפשר להתקל באיילי צפון פתאום באמצע הכביש… ואתם לא רוצים לעשות את זה במהירות של 150 קמ״ש. גוגל מפות עבד לי מצויין בכל מקום, כולל המבודדים ביותר.
בנושא האגרות של המנהרות (בעיקר בנורווגיה) ושל המעבורות (בעיקר בנורווגיה), אני באופן אישי לא טרחתי להרשם מראש לשום שירות ופשוט שילמתי דרך חברת השכרת הרכב המקומות שבהם התשלום הוא אוטומטי, יש גם המון מקומות (מעבורות בעיקר) שהתשלום הוא פשוט במקום על ידי סדרנים, המחירים הם זולים וזה הסתכם ב-500 שקלים לכל החודשיים הללו.
מערך המעבורות בדרום פינלנד ובנורווגיה הוא מערך מתוקתק ופשוט להתנהלות, אני באופן אישי לא בדקתי שעות של מעבורות – פשוט הגעתי כשהגעתי ומקסימום חיכינו בליין של המעברות עד שהיא הגיעה (ההמתנה הארוכה ביותר הייתה 3 שעות, לרוב זה היה עד חצי שעה)
בסמוך למעבורות הגדולות בנורווגיה, תמיד תמצאו ראתר קמפינג כך שאם הגעתם בשעת לילה (מוארת…כי אין חושך בקיץ) וגיליתם שהמעבורת הבאה היא רק בבוקר, תמיד תוכלו להכנס לאתר קמפינג ולהעביר בו את הלילה בנוחות.
אפליקציית איזיפיי הורודה והחמודה (שיש שלטים שלה בכל מקום חנייה שדורש זאת, זה למעשה כמו פנגו הישראלית) עבדה לנו בכל סקנדינביה בכל מה שקשור לחניות בתשלום, על אף שברוב המקומות החנייה היא בחינם!

התנהלות עם אוכל
הבחירה שלנו הייתה לעשות קניות ולבשל בעצמנו, זה בריא יותר, מגוון יותר וזול יותר.
האפשרויות הקולינריות ברוב מסעדות סקנדינביה רוויות בבשר ושמן ושני אלה לא חביבים עלי במיוחד.
בכל מקום ישנו סופר מקומי גדול או קטן, בו תוכלו למצוא הכל החל מפירות וירקות (לא טריים במיוחד כי הרוב מיובא וארוז) ועד אחרון מוצרי המזון המערביים שכולנו מכירים.
השילוב של קניות בסופר, לצד ״מטבח נייד״ שאירגנו לעצמנו עם השולחן המתקפל, הסירים הסכו״ם וכירת הגז, היו שילוב מצויין שבאמת אפשר לטיול הזה להיות קליל וחופשי גם בעניין האוכל.
במדינות סקנדנביה אפשר גם למצוא המון פירות יער טעימים, החל מתותי בר מדהימים ועד פטל בר אוכמניות ודומדומיות. ימים שלמים אכלנו מהם לשובע לצד דגים שהבנים שלי הצליחו לדוג בנורווגיה.
דייג הוא דבר מאוד נפוץ בנורווגיה, הוא ממש חלק משגרת חייהם של המקומיים.
הבנים שלי רכשו את מיומנויות הדייג בטיול הזה בזכות ציוד שהם התעקשו שאקנה להם, אנחנו הבנות מהצד שלנו – נהנו מדגים טריים בכל ארוחת צהריים וערב!

כסף
שבדיה היא מבין המדינות הראשונות בעולם שהוציאו את השימוש במזומן משגרת החיים של אזרחי המדינה ולכן בה ניתן לעשות שימוש בעיקר בכרטיסי אשראי.
בפינלנד עדיין ניתן להשתמש במזומן (יורו)
ואילו נורווגיה היא גם מדינה שהשימוש באשראי הוא הכי קל ונוח בה.
אני הצטיידתי ב-3 כרטיסי אשראי נטענים ביורו שרכשתי בדואר ישראל טרם הנסיעה, מסקר שוק שערכתי זו הייתה האופציה הזולה ביותר והבטוחה ביותר (אם הכרטיס הולך לאיבוד, עדיין ניתן לממש את הכסף חזרה לחשבון הבנק)
בכל כרטיס הטענתי את המסקימום האפשרי – 10,000 שקלים
בנוסף היו לי כרטיסי אשראי ישראליים רגילים בין לאומיים.
התקציב היומי שלנו לטיול הזה בין עד 150 יורו ליום, שאמורים להספיק לאוכל, דלק, אטרקציות, לינה ושאר הוצאות.
ברוב רובם של הימים בהחלט עמדנו בתקציב, והיו גם ימים שבהם השתמשנו אפילו רק במחצית.
התקציב הזה לא כולל את הטיסות, השכרת הרכב, הביטוחים וחבילת הסלולר שנרכשו מראש.