את הטיול הזה ערכנו בחלקו השני של חופש פסח, יש לי מין חוק כזה בבית… אם הילדים בחופש יותר מ-3 ימים ברצף, אין שום סיכוי שתמצאו אותי איתם בבית.
בחלקו הראשון של חופש פסח התמקמנו בכפר הנופש עין גב, מיד אחרי ליל הסדר – קיפלתי את הילדים שוב לאוטו ויצאנו לנדוד ולחפש הרפתקאות בהרים ובדרכים.
את מקומות הלינה של הטיול הזה סגרתי המון זמן מראש, חוץ מהלילה הראשון שבכלל לא היה מתוכנן כחלק מהטיול והיה החלטה של רגע, האטרקציות לעומת זאת היו די ספונטניות וכללו בעיקר טיולי שבילים ונחלים.

אז מה עשינו בחלוק השני של חופש פסח 2017?

יום ראשון לטיול
יצאנו לטיול ביום שלאחר ליל הסדר, בשעה יחסית מאוחרת, את הלילה הראשון העברנו אני והילדים בפארק ירדן, הגעתי לשם בגלל תמונה ספונטנית שחברה העלתה לאינסטגרם והייתי ספונטנית כמו התמונה שלה.
פתחנו שם אוהל על גדת אחת הבריכות והעברנו שם לילה מלא ברוחות סוערות.

יום שני לטיול
את כל הבוקר של יומו השני של הטיול העברנו בפארק ירדן, הילדים שלי עוד קטנים והייתי ללא טל – אז לא יכולתי לעשות איתם אבובים – אבל משפחות רבות עשו וזה נראה כמו כיף גדול!
בפארק ירדן אפשר להנות מבריכות נעימות, ספסלי ישיבה בתוך הימים, גני שעשועים נחמדים לילדים ומתקנים שונים – אתר הקמפינג מאוד נוח ונעים.
בשעות הצהריים נסענו לכיוון היעד המתוכנן הראשון שלנו – ״דרך התנ״ך את הטבע״ אשר נמצא במכמנים.
אל המקום הזה הגעתי דרך המלצה, כשראיתי את התמונות של המקום – היה לי ברור שהוא בדיוק בשבילי! הלינה במקום מתאפשרת בחאן, באוהלי קמפינג אישיים או בסוכות שיש במקום, כמובן שבחרתי בסוכה.
הנסיעה למקום היא חוויה בפני עצמה, מכמנים נמצא על הר – ממש מעל כרמיאל – הנוף שנשגב מהמקום הוא פשוט חלומי, כל האווירה במקום היא כזו שמאפשרת לזמן להמתח קצת יותר ולהאט את עצמו – המארחים שלנו היו מקסימים, וכל מתקני המקום היו מושלמים!
בין הסוכות השונות ישנם מטבחי שטח מאובזרים והמון פינות ישיבה מסודרות, ערסלים תלויים, ספסלים שניתן להזיז ממקום למקום והמון המון מקומות לעשות מדורות.
בלילה כשהחושך ירד האוויר היה קריר ונעים ואנחנו ישבנו לנו סביב מדורה – תחילה מחוץ לסוכה ולאחר מכן הדלקנו את האח הבוערת בתוך הסוכה שלנו.
המקום הזה הוא מיוחד מעבר לכל מה שאוכל לכתוב עליו.
בלילה השני שלנו שם – טל הצטרף!!

ימים שלישי ורביעי לטיול
את היום השלישי שלנו התחלנו בטיול בנחל צלמון, על פי המלצה חמה של מטיילים אחרים, מסלול ההליכה בדרך לנחל היה קליל מאוד והילדים נהנו מאוד.
חודש אפריל הוא חודש נפלא לטיולים בחוץ – עוד לא ממש חם מידי והכל פורח ויפה.
נחל צלמון לא אכזב, הוא היה מלא במים קרירים ונעימים, הירידה אליו מתגמלת מאוד.

מנחל צלמון המשכנו לעצירת הלילה הבאה שלנו – יער האיילים באודם, במעלה רמת הגולן.
אני אוהבת את רמת הגולן, אני אוהבת את האופן בו הישובים שם פזורים על פני שטחים עצומים, אני אוהבת את הכבישים הצרים, את הסלעים הגדוליםף את המרחבים!
ביער האיילים הזמנתי לנו בקתת בונגלוס ל-2 לילות, הזמנתי אותה 5 חודשים מראש כי ידעתי שהביקוש לבקתות האלו בפסח הוא גבוה.
את שני הלילות הבאים העברנו ביער האיילים כשסביבנו עוד עשרות משפחות – חלקן בקמפינג וחלקן בבונגלוסים.
יער האיילים הוא מקום מושלם למשפחות עם ילדים צעירים, במתחם שלל אטרקציות לילדים החל ממסלול מכשולים אתגרי, פינת ליטוף גדולה, סוסי פוני, איילים, קרטינג מכוניות פדלים, מתנפחים, פינת ג׳ימבורי לתינוקות ועוד ועוד ועוד, אפשר בכיף להעביר שם יומיים מבלי לצאת מהמתחם בכלל.
בימים האלה ששהינו שם יצאנו לאכול ארוחות במסעדות שנמצאות בכפרים הדרוזים מסעדה ומג׳דל שמס, נהננו מאירוח רחב לב ואוכל מעולה.

יום חמישי לטיול
ביום החמישי היינו אמורים לשוב הבייתה אבל הילדים לא ממש רצו וגם אני לא, אז לשמחתנו הרבה טל זרם, והבת דודה האהובה שלי איילה – הסכימה לקבל אותנו מלאי כביסה וחוויות ללילה בבית שלה בכפר ורדים.
בדרך מאודם לכפר ורדים, עצרנו בנחל שניר, זה היה בדיוק בערב חג שני והמסלול לא היה עמוס במיוחד.
המסלול של נחל שניר נמצא בגליל העליון ולדעתי הוא המסלול היפה ביותר והטוב ביותר באיזור!
המסלול מתאים לילדים צעירים, חלק ממנו עובר במים ממש, ההליכה במסלול מאוד נעימה וקלה – זוכים לראות מפלים יפייפים ובעיקר שצף יפה של מים קרירים וטובים.

יום שישי לטיול
היום השישי לטיול היה חייב להיות האחרון שלנו כי היום שלמחרת הוא כבר יום רגיל בגנים.
ניצלנו את היום האחרון לטיול במבצר יחיעם בקיבוץ יחיעם ונסיעה לנקרות שבראש הנקרה.
במבצר יחיעם בילינו כשעה וחצי, הילדים התרוצצו בין השרידים – עלו וטיפסו במעלה המדרגות, יצאו מכל מיני פתחים ונקיקים ובעיקר התרשמו וניסו לדמיין מה היה שם לפני כל כך הרבה שנים.

בראש הנקרה לא הייתי המון שנים, לפחות 18 אם לא יותר – הטבע הפראי של הנקרות לא השתנה – אבל העיניים המתבוננות והלב המתרגש שלי, השתנו לא מעט.
התרגשתי מאוד להיות שם.
זכרתי חלקים בודדים ועמומים מהביקור האחרון שלי שם, הייתי אז עם אבא שלי ואני זוכרת אותו מהלך בין הנקרות וצופה על המים המתנפצים.
אבא שלי נפטר מאז – ראש הנקרה מעלה בי זכרונות יפים שלו, זכרונות יפים איתו, זכרונות יפים בזכותו.

זה היה טיול משפחתי כיפי, הצלחתי לעייף את הילדים טוב טוב בכל יום מחדש, אבל למלא את עצמי ואותם ברגעים יפים אין-ספור.

את הבלוג הזה פתחתי במטרה לשמור ולתעד דברים שאני בטוח ארצה לזכור עוד הרבה זמן, את הטיול הראשון הגדול שעשיתי עם הילדים יהיה לי קשה לשכוח – אבל בכל זאת – כדאי שהוא יהיה כתוב איפשהו.

הטיול הזה שעשיתי עם תום ולני במהלך חופשת פסח 2016 – הוא נקודת ציון מרכזית בחיי.
בוקר אחד שמעתי פרסומת ברדיו שמציינת שמוזיאון חיל האוויר בחצרים מזמין את הקהל הרחב להגיע ולראות את כל המטוסים הישנים של החיל, כמי ששירתה 5 דקות ממוזיאון חיל האויר, היה לי ברור שהילדים שלי שהיו אז בני ארבע וחצי ושלוש וקצת- יהנו ממש!

הייתי אז בתחילת החודש התשיעי, ניב כבר הייתה לגמרי מוכנה – ונותר רק לחכות שתצא… אבל מאוד קשה לשבת בבית ולחכות כשיש עוד 2 קטנטנים … אז פשוט התקשרתי לטל באמצע יום ראשון והודעתי לו שמחר- יום שני, אקום מוקדם עם הילדים ואקח אותם למוזיאון חיל האוויר.

אני זוכרת שהוא שאל איך בדיוק אני אסתדר עם 2 ילדים קטנים, נסיעה כל כך ארוכה, ועוד בחום הזה… התשובה שלי הייתה
״אתה צודק, באמת יהיה לי קשה לעשות את הנסיעה הזו הלוך חזור באותו היום – אני פשוט אזמין לנו חדר בבאר שבע ואשן שם לילה אחד, נצא לטיול קצר של יומיים״
התוכנית שלי בראש הייתה ליומיים בלבד, בפועל טיילנו טיול ספונטני לגמרי שארך 6 ימים שלמים ועבר במקומות נהדרים מהנגב ועד אילת. 

יום 1
בבוקר הטיול, ארזנו סלסלת פיקניק קטנה, שקית איקאה עם בגדי החלפה, משחק לכל ילד, קצת כלי רחצה – וזהו בערך.
אני זוכרת שכבר בעצירה הראשונה בדרך לבאר שבע, כשעשינו את הפיקניק הראשון שלנו – התקשרתי לטל ואמרתי לו
״תקשיב… אנחנו כנראה לא נחזור מחר, כיף לי איתם ממש, ובא לי טיול ספונטני, אני אשן הלילה בבאר שבע ואחפש מקום לינה גם למחר״
וכך החלה תחושת החופש האמיתית שלי – והיא הייתה טהורה ויפה, אני ידעתי שזה יהיה טיול של כמה ימים, לא ידעתי איפה נישן ואיפה בדיוק נטייל, אבל ידעתי שיהיה לנו כיף וחוויתי ואכן כך היה.

במוזיאון חיל האוויר הילדים ממש נהנו, רצו בין המטוסים, עלו על חלקם ואפילו ראו טיסות אקרובטיקות באוויר.

אחרי המוזיאון נסענו לעצירת הלילה הראשונה שלנו – מלון בוטיק ״טרומפלדור בעתיקה״, המלון מורכב ממספר מצומצם של חדרים צמודי קרקע שבמרכזם פטיו פנימי אינטימי ונעים.
אחד הדברים הראשונים שעשיתי כשהתמקמנו בחדר – היה לחפש את מקום הלינה שלנו ללילה הבא, ואת האטרקציות הבאות ששווה לנו להגיע אליהם.
לחפש לילה פנוי במהלך חול המועד פסח – זה אתגר לא פשוט, אין היצע חדרים פנויים גדול והמחירים בשמיים, ובכל זאת במהלך כל הטיול הצלחתי למצוא לנו מקומות לינה שאפשרו את המשך הטיול, זה היה אדיר.

יום 2
ביום שלמחרת נסענו למוזיאון הילדים בבאר שבע – לונדע, המקום מורכב מכמה קומות וחדרים כשבכל חדר יש מוצגים ומשחקים טכנולוגים שונים לילדים, בכל חדר יש גם דגש גדול על הנושא הלימודי והחוויתי, היינו שם 5 שעות שלמות והיה מצויין, הילדים נהנו מאוד וגם אני.

המשכנו לעצירת הלילה הבאה שלנו, אירוח בבקתות עץ בקיבוץ כרמים.
קיבוץ כרמים נמצא ממש 10 דקות נסיעה מבאר שבע, הבקתה שקיבלנו הייתה מאוד נוחה ומרווחת, לפני שהגענו לבקתה עשינו קצת קניות לארוחת הערב, יצאנו לטיול קצר בקיבוץ, לני קיבל עקיצה של דבורה…. ערכנו פקניק של שעת ערביים במרחבים שמול הבקתה ופשוט נהננו מהשקט הקיבוצי (אחרי שלני נרגע)
קצת אחרי שהילדים נרדמו – טל בא לבקר אותנו, או יותר נכון לבדוק מה קורה עם הילדים והאישה ההריונית המשוגעת שלו.

״מחר אתם חוזרים הבייתה נכון?״
״לא… סגרתי לנו מקום לינה במצפה רמון, אנחנו ממשיכים בטיול….״
״אבישג – את רצינית? אבל אין לכם אפילו בגדים כבר…״
״לא נורא, אני אקנה מחר קצת קשקושים, הכל טוב, אנחנו ממש נהנים, יותר קל פה מאשר בבית״

וזה מה שקרה באמת,
אחרי יומיים באיזור באר שבע, אני והילדים המשכנו דרומה למצפה רמון.
טל היה חייב לשוב לעבודה, אבל אנחנו עוד לא היינו מוכנים לסיים את הטיול שלנו.

יום 3
כשהגענו למצפה רמון לקחתי את התום ולני לחוות האלפקות, זו לא הייתה הפעם הראשונה שלהם שם – אבל אני מאמינה שכל הגעה שלהם לחווה – מאפשרת חוויה קצת אחרת.
היתרון בהגעה לחוות האלפקות במהלך חול המועד פסח הוא הגזיזה. פעם בשנה, בדיוק בפסח, כל הלאמות והאלפקות בחווה עוברות גזיזה, אחת לשעה ניתן להגיע לסוכה המרכזית במקום ולראות את התהליך – זו חוויה מרתקת עבור הילדים.

אחרי חוות האלפקות התמקמנו באכסניית אנ״א שהייתה עצירת הלילה שלנו, האכסנייה מאוד בסיסית – החיסרון מבחינתי היה שאין שם חדרים צמודי קרקע ולהיות עם תום ולני בחדר סגור בלי מדשאה צמודה… זה אתגר לא קטן, מכיוון שלא יכולנו להכין אוכל בחדר פשוט הלכנו לאכול ארוחת ערב במסעדת צוקים.
הנוף מהמסעדה הוא מעורר השראה, כל המכתש נגלה מהחלונות וזה מחזה מרהיב, במיוחד בשעות ערביים.

יום 4
ביום שלמחרת הלכנו לבקר בחי-רמון של רשות הטבע והגנים, במקום תום ולני ראו חיות מדבריות מקומיות החל מכל מיני זוחלים, צבים, שפני סלעים ואפילו עופות דורסים.
אחרי שהודעתי לטל שאנחנו ממשיכים לאילת…. נסענו לכיוון החולות הצבעוניים.

החולות הצבעוניים נמצאים במורד המצפה, במקום חולות טבעיים בגוונים רבים, כשאנחנו היינו שם – מי שטפונות יצרו מעין אגם קטן וזה היה פשוט מהפנט.
הילדים אספו באמצעות כפיות חולות בגוונים שונים בבקבוקי זכוכית של סודה – אחרי הטיול הם הביאו את הבקבוקים האלה לגנים והשוויצו בפני הגננות והחברים ושיתפו חוויות.

ימים 5-6
אז אחרי 3 לילות של טיול דרכים ספונטני, היה לי ברור שאני לא חוזרת הבייתה, תחושת ההרפתקנות השתלטה עלי והילדים סך הכל נהנו… אז החלטתי להמשיך לאילת, זו הייתה הזדמנות מצויינת לבקר את סבתא לאה ובעלה שימי, ואת סבא אלי שגר גם הוא באילת, וכמובן את דודה שרית.
כולם התרגשו מאוד לגלות שאנחנו מגיעים, ההגעה שלנו הייתה בדיוק בערב חג שני של פסח – ובהתרעה קצרה כל המשפחה האילתית שלנו התארגנה ממש מהר בכדי לארח אותנו ולפנק אותנו.
בתזמון מעולה, בדיוק כשהגענו לאילת – טל נחת בעיר והצטרף אלינו להמשך המסע, הילדים מאוד התרגשו לראות אותו וזה היה כיף גדול.

באילת ביקרנו במצפה התת ימי – גם שם זו לא הייתה הפעם הראשונה של תום ולני במקום, מה שכן – זו הייתה הפעם הראשונה שראינו את האכלת הכרישים במקום על ידי צוללן, זה היה ממש מגניב.
בביקור הזה באילת הכרנו לראשונה את החוף של מוש, שהפך ברגע לאחד החופים האהובים עלי באילת.
ישנו בעיר 2 לילות מלאים ונהנו בעיקר מהמשפחה שלנו בעיר.
בדרך חזרה הבייתה עברנו דרך החי-בר של רשות הטבע והגנים הממוקם ביוטבתה, הכניסה לחי-בר היא עם הרכב ובמקום רואים חיות שונות, הילדים התלהבו בעיקר מהבנות יענה שהגיעו עד לחלון ונקשו עליו עם המקור.

משם המשכנו לחוות קרוקולוקו אשר ממוקמת בערבה ממש בסמוך למושב חצבה, את החווה הקימו 2 בני זוג שבינתיים הפכו למשפחה קצת יותר גדולה, בחווה הם מגדלים מאות של תנינים בגילאים שונים.
הביקור בחווה כולל סיור בין בריכות התנינים השונות, ועוד הרבה פרטים אודותיהם וצורת החיים שלהם.
יש גם בייבי תנינים קטנטנים, תום אפילו החזיק אחד.

זה היה טיול מיוחד – זה היה הטיול שהפך אותי מאדם שחולם על חופש לאדם שמייצר חופש.
שישה ימים בדרכים, רוב הזמן לבד עם 2 קטנטנים ועוד אחד בשלה בבטן.
זה היה הטיול שגרם לשינוי הגדול בחיי.