הטיול שלנו בלפלנד

מאז שחזרנו לארץ ב-5.9 רציתי לשבת ולכתוב את הסיכום טיול הזה, אבל במקביל לרצון בגדול – היה גם קושי גדול. איך מסכמים טיול של פעם בחיים במקום שבו הרגשתי בית?
אז במשך חודש וחצי אני חושבת יום יום על המילים שאכתוב, על התמונות שאבחר – לאט לאט אני מבינה שלכתוב את הסיכום טיול הזה זה בעצם הדבר האחרון שנותר מהטיול – ואולי אם לא אכתוב אותו, הוא ימשיך להיות חי וכל כך נוכח? הטיול שלנו ללפלנד ארך 17 ימים, ימים שבהם היינו כל הזמן יחד – בין יערות, אגמים, וכבישים אין סופיים.
לפלנד – הוא באמת אחד המקומות שבהם הרגשתי ״בית״, הטבע העוצמתי של חבל הארץ המדהים הזה השאיר אצלי בלב ובעורקים חותם עמוק.
לפלנד הוא למעשה חבל ארץ רוחבי שנפרס על פני כמה מדינות: במערב הוא מתחיל בצפון נורווגיה ובמזרח הוא מסתיים בצפון רוסיה.
הגרעין המיושב העיקרי חוצה את כל צפון פינלנד – אז למעשה את רוב הטיול שלנו הקדשנו לחבל הגאוגרפי של צפון פינלנד.  הו לפלנד לפלנד, מה כבר אפשר לכתוב עלייך שיתרגם את תחושות ליבי?
ההכרות שלנו הייתה קצרה מידי לטעמי, הכרתי אותך רק בחודשי הסתיו שלך… בימים שבהם הלילות מתארכים והקור כבר נוכח.
אני חושבת שלראשונה בחיי הבנתי שיש מקומות בעולם שבהם חיים אנשים באמת לפי עונות השנה.
החורף בלפלנד מקפיא את הכל – החבל ארץ כולו הופך לבן בוהק בלתי מתפשר, האגמים קופאים, העצים מתכסים ובמשך 50 ימים יורד החושך ולא עולה שוב.
ואז מתחיל לו האביב, הלילה הארוך מסתיים, הלבן עוד נוכח אך בסבלנות מרשימה ומחזורית לחלוטין, השמש מתחילה להמיס את השלג ולחמם את הארץ, לאט לאט מתגלה מה שנשכח אי שם מתחת לשלג – צמחים ועצים, אגמים ונחלים, הצבעים חוזרים.
בקיץ הכל ירוק ומוריק, השלגים המופשרים של האביב מחלחלים לאדמה הרכה ומשקים את היערות הבלתי נגמרים, את החזזיות והשיחים, את אלפי הצמחים הסבוכים והיפים.
ואז השמש בוהקת בשיאה, היא זורחת ולא מרפה למשך 50 ימים נוספים – עולה למרכז השמיים ונשארת נוכחות במשך כל היממה.
בסתיו הלילות מתקצרים, הטמפרטורות יורדות והעננים מגיעים, לאט לאט הטבע מכין את עצמו לימים הקפואים, השלגים מתחילים.
ובתוך כל המעגל האינסופי והכל כך צפוי הזה, חיים אנשים.
והחיים שלהם משתנים מקצה לקצה מידי כמה חודשים.
מה שהם יכולים או לא יכולים לעשות.
מה שהם רואים מבעד לחלון ביתם.
מה שהם יודעים שקורה וקרה ועוד יקרה עוד מעט.
הנוכחות של הטבע זורמת בדמם – זה קודם כל הטבע ורק אחר כך הם עצמם. הו לפלנד יפה וטובה, התהיי לי בית בגלגול הבא?
אשמח לקבל פיסת אדמה קטנה, משיקה לאגם, בקתת עץ אדומה ועץ גדול עם נדנדה.
הו לפלנד ארץ יפה, הלוואי ותשארי בראשיתית, בתולית, פראית ומבודדת גם לעוד 1000 שנה. לטיול שלנו הצטרפה אמא שלי – סך הכל טיילנו 3 מבוגרים, 2 ילדים צעירים ותינוקת קטנה, יצאנו לטיול ב-18.8 ושבנו לארץ ב-5.9
בכל אותם ימים, גמענו את לפלנד היפה, נסענו בין היערות הצפופים שלה, בכל לילה או שניים התמקמנו לנו במקום אחר וסך הכל אפשר לכתוב ולסכם שחרשנו את לפלנד של פינלנד.
את הטיול הזה תכננתי במשך חודש ימים, המסלול היה ידוע מראש וכמו גם מקומות הלינה והרכבים ששכרנו – כולם הוזמנו מראש בארץ.
היינו מאוד מסודרים ואפשר לציין שזה היה לטובתנו.
המסלול שלנו כלל 2 טיסות פנים ואלפי ק״מ של נסיעות בכבישים הנידחים של צפון אירופה – הרבה מעל הקו הארקטי.
בטיול הזה:
הבנתי מה זה יער אמיתי
גיליתי שיש דבר כזה – אין סוף מים ועוד מים ועוד מים
ראיתי עשרות סוגים שונים של פטריות ענקיות ביערות
גיליתי שבכל היערות של לפלנד גדלות אוכמניות סגולות, חמצמצות ומלאות ויטמינים
ראיתי המון איילי צפון מסתובבים חופשיים – ממש בכל מקום
זכיתי לראות את הזוהר הצפוני!!
ראיתי בעיניים ודרכתי ברגליים במקומות על פני כדור הארץ שרגל אדם לא דרכה עליהם מעולם
גיליתי שביערות של לפלנד צריך לפעמים לרדת על הברכיים, לחפור בסבך הצמחי בידיים ולגלות שהאדמה מסתתרת בעומק של 20-30 ס״מ מתחת לצמחים
ראיתי מאות פוחלצים
ביקרתי במקומות כל כך נידחים וכל כך רחוקים שלא ברור איך בכלל הגיעו לשם אנשים
הכרתי צמחי בר ענקיים עם פרחים עצומים שגדלו בהשפעתה של השמש הבלתי שוקעת של הקיץ
התאהבתי באופן סופי ומוחלט בבקתות עץ
גיליתי שיש מקומות בעולם שבהם באוגוסט כבר ממש ממש קר

להלן המסלול שלנו: 
יום 1 – נחיתה בשעת בוקר מוקדמת בהלסינקי ונסיעה ישירה לעיירה בצד הדרום מערבי של פינלנד:                 קארינה (Kaarina)
התכנון היה ללכת לפארק המומינים עם הילדים אבל בפועל ירד גשם והיינו עייפים מטיסת הלילה והנסיעה.
אחרי שנחנו וישנו קצת בחניית הלילה שלנו בקארינה, נסענו בשעת ערב מוקדמת לעיירה הסמוכה – ננטלי (Naantli)(משם מגיעים לפארק המומינים) וטיילנו קצת על בסמוך לאגמים.
לינק לאתר של פארק המומינים

יום 2 –
נסיעה חזרה להלסינקי וטיסת פנים לרובניימי (Rovaniemi), שער הכניסה ללפלנד ומעונו הרשמי של סנטה קלאוס!

יום 3 –
את היום השלישי שלנו התחלנו בטיול קצר ביער שהיה צמוד לבקתה שלנו, ראינו מקומיים אוספים אוכמניות ופשוט הצטרפנו לקטיף הספונטני שמאוחר יותר גילינו כפעילות יומיומית שגרתית לגמרי בכל לפלנד.
ביקרנו בביתו של סנטה קלאוס, הילדים זכו לראות את ״סנטה״ ואני בטוחה שזה היה מפגש שהם לא ישכחו בחיים, משם נסענו דרומה לגן החיות בעיירה רואנה. (Rauna)
גן החיות הוא למעשה חלקת יער טבעית לחלוטין שאליה אספו באופן יזום חיות ארקטיות – המטרה היא לתת לאנשים הזדמנות לצפות בחיות בסביבתן הטבעית לאורך כל ימות השנה ולאורך כל השינויי אקלים הכל כך קיצוניים של לפלנד.
ראינו דובי קוטב ענקיים, שועלים, איילי צפון, חורפנים, ועוד המון ינשופים מרהיבים וחיות שונות.
מומלץ מאוד לבקר בגן החיות הזה!
לינק לאתר של גן החיות

יום 4-
היום הרביעי הוקדש לטיול בפארק הלאומי שישנו ממש בסמוך אליו:
Phya national park
יצאנו לטיול מבלי שיש לנו מושג אמיתי מה אנחנו עומדים לראות, במרכז המבקרים של הפארק בחור חביב במיוחד עזר לי לבחור מסלול הליכה שיתאים לילדים וכך יצאנו לדרך לטיול של שלוש שעות בערך.
הטיול היה מרשים מאוד וקר מאוד! בפעם הראשונה ראינו איילים חופשיים לחלוטין וזה היה מקסים!
באמצע הדרך עצרנו בבקתת אש מסודרת שבה חיכו לנו בולי עץ, מחבתות, ועוד כל מיני כלים לטיפול באש ומקרי חירום – הבקתה הייתה הפתעה גמורה והילדים התלהבו ממש.
הצלחנו להדליק אש, הכנו קצת טוסטים והמשכנו בטיול, במהלך הטיול אספתי אוצרות טבע מרתקים בעלי טקסטורות שונות וצבעים שונים – זה מעורר השראה לגלות שבתוך הירוק האינסופי הזה מסתתרים וחיים גוונים כה רבים של צמחים אחרים.

יום 5-
נסיעה לעיירה הגדולה ביותר של בני שבט הסאמי בצפון לפלנד – אינרי (Inari), המילה ״גדולה״ היא יחסית כמובן… בעיר חיים כ-500 תושבים.
הדרך לאינרי הייתה מיוחדת מאוד, זו הייתה הפעם הראשונה שבה ממש התחלנו להצפין ועלינו על כבישים שנוסעים עליהם מעט אנשים, יכלנו לסע שעות מבלי לראות שום רכב חולף על פנינו שום רכב מלפנינו או מאחורינו – פשוט אנחנו, הרכב, הטבע המטורף, האיילים שמגיחים ופונדקי הדרכים הקסומים של צפון לפלנד.
בדרך עצרנו להתרעננות בעיירה Saariselka וגלינו שיש בעיירה הקטנה הזו פארק קונספט שלם של האנגרי בירדס! הילדים נהנו משעה וחצי של ג׳ימבורי מושקע במיוחד, ואנחנו נחנו קצת מהנסיעה הארוכה. מסתבר שברחבי פינלנד יש מספר פארקי שעשועים דומים – שווה לעשות חיפוש בנושא.
לינק לפארק האנגרי בירדס בעיירה שביקרנו בה

יום 6-
בבוקר היום השישי עלינו על סירה קטנה שלקחה אותנו ועוד מספר מצומצם של תיירים לשייט ברחבי אגם אינרי שהוא אחד האגמים החשובים של שבט בני הסאמי.
באמצע השייט הגענו לאי סלעי קטן שנישא לגובה ועשינו תצפית, מסתבר שזה אי שנחשב קדוש וחשוב לשבט בני הסאמי ובעבר נעשו בו טקסים דתיים רבים. שם האי – Uka island inari
השייט יוצא מידי יום בשעה 11:00 ואת הכרטיסים ניתן לרכוש בכל מקום לינה מסודר בעיירה או בחנויות המבקרים.
אחרי השייט ביקרנו במוזיאון של שבט בני הסאמי בעיר, אני חייבת לציין שהביקור במוזיאון היה מרתק והוא מתאים לכל הגילאים – גם לקטנטנים.
במוזיאון לומדים ומתוודעים לתולדות תרבותם של שבט בני הסאמי, השבטים הנודדים של צפון לפלנד – שבטים שכמעט לא יאמן שהצליחו לשרוד את האקלים הכל כך איתן וקשה של החלק הזה של כדור הארץ.
במוזיאון קיימת תערוכה קבועה מדהימה שמדמה את עונות השנה בלפלנד, ממש חודש בחודשו – זו תערוכה מרתקת ומעוררת השראה.
חובה לבקר!
לינק לאתר המוזיאון של שבט בני הסאמי באינרי

יום 7-
ביום השביעי נסענו לבקר בחוות איילים מקומית של אישה חביבה שגרה באינרי, התוודענו לראשונה לפרטים רבים אודות גידול האיילים וחייהם – הידעתם שאיילים משירים את הקרניים שלהם מידי שנה? שהם יולדים בזמנים קבועים בשנה (חודש מרץ) ושבזמן צמיחת הקרניים הן מכוסות פרווה דקיקה?
האישה שביקרנו בחווה שלה סיפרה לנו על השימוש בחיות, למאכל בשר, לתפירת נעליים מסורתיות לחורף ולתפירת ביגוד מבודד קור לימי החורף הקשים.
מסתבר שהביגוד המסורתי באיזורים הללו של העולם עדיין רלוונטי – בעיקר בחורף.
המשכנו את היום בנסיעה והתמקמות ביעד הבא שלנו – אוצוקי (Utsjoki) – העיירה הצפונית ביותר בפינלנד. בדרך ראיתי את מה שהייתי בטוחה שהוא מצע של שלג… אבל כשהתקרבתי גיליתי שזהו סוג של צמח שמעולם לא ראיתי או הכרתי שמתפשט ומכסה את האדמה באופן מהפנט ורך.

יום 8-
ביום השמיני עשינו טיול ביער שהיה סמוך לבקתה שלנו, המקום שבו לנו היה אחד היפים שהיינו בהם – ממש על גדת נהר רב ואימתני, על הגבול הנורווגי.
בשעות אחר הצהריים ביקרנו בבקתות הישנות של העיירה שלמעשה התחילו את ההתיישבות המקומית הצפונית הזו.
מדהים היה לראות את הבקתות מבחוץ, לדמיין את החיים שהיו פה – ממש פה – לפני 100 שנים. 

יום 9-
ביום התשיעי חצינו את הגבול לנורווגיה דרך גשר הסאמי המפורסם. נסענו לאורך חופי הים הארקטי וסוף סוף השמש יצאה אלינו. הגענו עד עיירת הדייגים הנורווגית הצפונית (Borselv) בסיום הטיול לנו בעיירה Karasjok שבפני עצמה היא עיירה נורווגית חביבה כבסיס טוב לטיולים באיזור.
אחרי 9 ימים של יערות וארזים, לראות פתאום חופי ים, ואופק בלתי נגמר של מים – היה שינוי מרענן ומבורך.
המחשבה שכמה מאות ק״מ צפונה – מגיעים כבר לקוטב הצפוני הייתה בלתי נתפסת עבורי!
החלק הצפוני של נרווגיה הוא בתולי ופראי, היה מדהים לגלות שאנשים חיים על ציר הכביש היחידי שקיים במרחקים עצומים איש מרעהו.

יום 10-
היום העשירי הוקדש ברובו לנסיעה – נסענו בערך 5 שעות רצוף וזה היה משך הנסיעה הארוך ביותר שחווינו עד כה.
בדרך עצרנו בנרווגיה בצידי הדרך ועשינו טיול רגלי קצר, מה שלא הצלחנו לראות מהכביש – התגלה עבורנו אחרי טיפוס קליל על גבעה – נופים מתפתלים של נהרות רחבים, בקתות עץ ציוריות והמון שמיים כחולים.
בסיומו של היום הגענו למלון הדרכים שלנו בעיירה מוניו (Muonio).

יום 11-
המלון ששהינו בו בעיירה מוניו מחזיק חוות כלבי הסקי ענקית, אחת הגדולות בפינלד – בבוקר ביקרנו בחווה ושמענו הסברים על החיים המשותפים של בני האדם וכלבי ההסקי, איך כל אחד עוזר לשני לשרוד את האקלים הקשוח של החבל הארקטי.
לאחר מכן התמקמנו בקוטה שעל גדת הנהר ועשינו מדורת סתיו נעימה.
בערב טיילנו ביער הסמוך ואני הרגשתי שאני חייבת לחלוץ נעליים וללכת יחפה על האדמה החשופה – זה היה מעולה!

יום 12-
ביום השניים עשר של הטיול נסענו עם הילדים לעיירה Levi – מדובר בעיירת חורף מפורסמת שיש בה אטרקציות סקי וספורט טתגרי מעולות אשר פועלות כל השנה. עלינו עם הילדים על הרכבל שמשמש את גולשי הסקי בחורף, ועשינו מסלול הליכה רגלי קצר באחת הפסגות. לאחר מכן – בצידה השני של העיירה הקטנה הזו, נהננו ממגלשות הרים מהירות וכפיות (דומות למגלשות שיש בצוק מנרה ליד קריית שמונה). אחרי הבילוי בעיירה המשכנו בנסיעה לעבר חניית הלילה שלנו בסמוך לעיירה – Pello
לינק לאתר הפארק והפעילויות לילדים בעיירה לוי

יום 13-
הבקתה שישנו בה הייתה אחת היפות שביקרנו בה, היא נבנתה על חלקת כר דשא טבעית ענקית עם אגם צמוד מתד אחד ויער צמוד מין הצד השני.
בשטח הדשא נבנתה עוד בקתות סאונה מקסימה ובקתת מחסן חמודה.
בסמוך לאגם בעלי המקום בנו אח פתוח למדורות החורף שלהם.
התחלנו את הבוקר בשייט משוטים על סירת עץ קטנה, היינו לבד באגם וזה היה מיוחד מאוד.
המשכנו את היום לטיול לכיוון בקתות הדייגים המפורסמות, שהפכו במרוצת השנים לאתר מורשת פינית.
מדובר על מקבץ גדול של בקתות עץ עתיקות, חלקן בנות 300 ואף 400 שנים – כולן בבעלות פרטית היום ואפילו בשימוש של בעליהן.
אומנם לא ניתן להכנס לבקתות, אך בהחלט ניתן לראות אותן ולהציץ דרכן – ולנסות לדמיין את חייהם הפשוטים והטובים של הדייגים האלמוניים שחיו פה לפני מאות של שנים.

יום 14-
אחרי שבועיים של טיולים בעיירות נידחות וקטנות, הגענו לעיר גדולה אמיתית! אפילו יש בה שדה תעופה!
אולו (Oulo) היא עיירת חוף גדולה שניתן בקלות להעביר בה כמה ימים.
אנחנו ביקרנו בה יומיים.
שיחקנו באולינג (אני ניצחתי!!) ביקרנו בגנים הבוטניים המרשימים שלה וכמובן בשוק העיר שהוא המלצה חמה ביותר.
לינק לגנים הבוטניים בעיר

יום 15 –
ביום הזה טסנו חזרה להלסינקי, בירת פינלנד – זהו… נפרדנו לשלום מלפלנד וצפון פינלנד וחזרנו לעיר שממנה הגענו לממה גם נעזוב חזרה לישראל.
לאחר הנחיתה נסענו ללונה פארק של הלסינקי , ביקרנו בהרבה מתקנים וקנינו כרטיס כניסה גם לעולם המים הצמוד. חשוב לציין שאת הלונה פארק הקימו מספר עמותות ללא מטרות רווח שהוקמו לרווחת ילדי פינלנד, כל הרווחים מהפארק מועברים כמלגות, שדרוג כיתות ושעות העשרה לכל ילדי פינלנד. המטרה מבורכת והאזרחים הפינים מצביעים ברגליים וממלאים את המקום מידי יום. מומלץ לרכוש צמיד יומי אשר מאפשר כניסה לכל מתקני הפארק, אנחנו קנינו כרטיסייה עם מספר כניסות מוגבל למתקנים השונים וזו הייתה טעות במחשבה שנייה.
שני המקומות האלה הם לחלוטין בגדר הממלצת חובה – והם מתאימים לכל המשפחה.
לינק לאתר של הלונה פארק
לינק לעולם המים בהלסינקי 
יום 16 –
טיול באחת העיירות היפות והצבעוניות באירופה – פורבו. (Porvoo)
פורבו היא העיר הותיקה השנייה בפינלנד, האיזור של העיר העתיקה – מהקתדרלה ועד הנהר, הוא אחד המקומות המיוחדים ביותר שביקרנו בהם בפינלנד.
עשרות בתים בגוונים שונים, כולם על טהרת הפסטל הנעים.
עשרות חניות בוטיק של אומנים מקומיים, יוצרים במלאכות יד מעוררות השראה לצד חנויות וינטג׳ מקסימות וחנויות לעיצוב הבית שזורות בין המבנים הישנים.
עשרות בתי קפה, יקבים ומסעדות – ובאופן כללי, פשוט אווירה מיוחדת.
חובה לבקר בעיירה הזו! היא נמצאת כ-45 דקות מזרחית להלסינקי.
באותו יום ביקרנו גם ברשת ג׳ימבורי מדהימה שפועלת בפינלנד ונקראת Hop-Lop, אם אתם מטיילים עם ילדים צעירים (נניח עד הגיל 10) המקום הזה הוא פשוט מושלם עבורכן כמשפחה. אין שום דבר דומה לזה שראיתי או נתקלתי בארץ או במקומות אחרים בעולם, בהחלט הג׳מבורי שמציב את הרף הגבוה ביותר הראיתי. המקום ענק בגודלו ומלא פעילויות מרתקות, אסתטיות ובטיחותיות לילדים ולהורים גם יחד. חובה לבקר! שווה לעשות חיפוש בגוגל ולבדוק היכן ברשת פועלת במקומות שונים בפינלנד.
לינק לאתר של חברת הופ-לופ עם רשימת האתרים בפריסה ארצית

יום 17-
זהו… היום האחרון שלנו בטיול… אוף!
אחרי שארזנו הכל בפעם האחרונה, נסענו לכיכר העיר של הלסינקי לבקר בשוק המקומי, עשינו עם הילדים את הגלגל הענק שלא ניתן לפספס במקום, צפינו על כל העיר, אכלנו בפעם האחרונה פירות יער טריים וטעימים – וזהו… נסענו לשדה.

טיפים שימושיים לטיול:
מאוד נהנתי להשתמש באתר של טריפ-אדוויזר במהלך הטיול, פשוט להגיע למקומות או לחפש מקומות שאני צפויה להגיע אליהם עוד כמה ימים ובהתאם לזה לחפש מה יש לעשות בהם.
היה מדהים לגלות שברוב המקומות – לא היו כלל ביקורות של מטיילים… עד כדי כך הטיול שלנו היה מחוץ למסלולי המבקרים השגרתי!

עוד כלי יעיל שעזר לי – התגיות של אינסטגרם! לפני כל הגעה ליעד כלשהו, פשוט חיפשתי את השם שלו בתגיות של האפליקציה, בהתאם לתמונות של המשתמשים האחרים וציוני המקומות שלהם ידעתי לאן בדיוק אני רוצה להגיע. זה היה מאוד יעיל.

לגבי הזוהר הצפוני – יש אתרים שנותנים תחזיות תצפית, שווה לעקוב אחרי האתרים הללו, אנחנו ראינו את הזוהר 3 פעמים!

וויז לא עובד בלפלנד… כנראה שאף אחד עוד לא סימן שם את המפות של וויז ומרגע מסויים…. פשוט איו ברירה והדבר החינמי היחיד שיעבוד לכם זה גוגל מפות, אז שווה להוריד את גוגל מפות לסמרטפון.

ברוב בימים הכנו ובישלנו בעצמנו 2 ארוחות לפחות – לרוב זה היה בוקר וערב, ניתן למצור סופרים בעיירות השונות ולהצטייד בהתאם. טבעוניים ישמחו לגלות שלפלנד מאוד ידידותית עבורם ורשתות המזון השונות משווקות אוכל מגוון ואיכותי בסימון טבעוני.

לפלנד מאוד מאוד ידידותית למטיילים בה, בכל עיירה קטנה קיים משרד מידע של הרשות המקומית – בו ניתן להצטייד במפות חינמיות, מסלולים והמלצות טובות בהתאם להרכב המשפחתי שלכם.

מקומות הלינה שלנו לאורך הדרך:

Hommanäs Gård Villas מומלץ בחום למי שאוהב להיות מאוד מבודד באמצע הטבע, לנו במקום הזה את שני הלילות האחרונים שלנו בדרום פינלנד

Nallikari Holiday Village Villas – לנו במקום הזה 2 לילות בעיירה אולו, מקום מצויין וחדשני! קרוב מאוד למרכז העיר ולחוף הים

Puolukkamaan Pirtit Cottages – מקום מושלם! צמוד לאגם יפייפה, מבודד מאוד, הסופר הקרוב ביותר נמצא במרחק של 40 דקות נסיעה, לנו במקום הזה לילה אחד.

Hotel Harriniva – מומלץ בחום! מלון מקסים, ארוחת בוקר עשירה וטובה כלולה במחיר. בקבלה תוכלו להזמין מגוון רחב של פעילויות טבע שונות, לנו במלון הזה 2 לילות בעיירה מוניו.

Karasjok Camping – מקום הלינה שלנו בנרווגיה, מקום מקסים ונוח, אנחנו התארחנו בבקתה הגדולה של האתר, באתר יש גן שעשועים נהדר לילדים, מדשאות גדולות, נוף ציורי לנהר וחדר משחקים לשימוש האורחים.

Holiday Village Valle – המלון הכי טוב שהתארחנו בו בלפלנד, לנו בו 2 לילות בזמן השהות שלנו בעיירה אוטצ׳וקי, במלון מסעדת שף מעולה שבה חגגנו יום נישואים, כל הבקתות ממוקמות על שפת הנהר.

Holiday Village Inari – מקום חביב אבל לא יותר מזה, הבקתות קטנות וצפופות, שווה ללון בבקתה המשפחתית הגדולה שעל שפת הנהר, כל האחרות לא מספקות בעיני.

Pyhän Kortepuolukka – בקתה גדולה ומרווחת באמצע היער, לנו בה למשך 2 לילות, מומלצת בחום!

Niemelän Talo – בקתות חביבות במיוחד בעיר רובניאמי, מומלץ מאוד.

Väliaikaisasunto – בית גדול שבו ניתן לשכור חדרים, אנחנו שכרנו 2 חדרים. זה היה שונה ומעניין ללון בבית שיש בו דיירים מטיילים שונים ומגוונים, אני מאוד נהנתי במקום הזה למרות שלא אין בו הרבה פרטיות. לנו בו רק לילה 1.

בא לכם להגיב?