לגננות שלום, תום ולני לא יגיעו לגן השבוע.


במוצאי שבת שלחתי הודעות לגננות של הבנים והודעתי שהשבוע הם לא יגיעו ללימודים כי הם יוצאים לטיול בן 5 ימים.
את הטיול הזה תכננתי בראש בצורה מאוד שטחית במשך מספר ימים, אבל ההחלטה לצאת לטיול נפלה באופן סופי ומוחלט ביום שבת בבוקר.
מהר מהר נכנסתי לבוקינג, סגרתי 4 מקומות לינה – וזהו… אין דרך חזרה!
בצהרי יום שבת הודעתי לילדים שמחר אנחנו יוצאים לטיול – וביום ראשון כבר היינו מועמסים לרכב מלא ציוד, בגדים, משחקים ופינוקים – בדרך לצפון.

בטיולים האחרונים שלנו יש לי מערכת יחסים קצת מורכבת עם המצלמה, נכון יותר לכתוב – עם הטלפון.
מצד אחד חשוב לי לתעד אותם ולצלם אותם, שיהיו להם תמונות שיספרו את סיפור ילדותם.
מצד שני – אני שונאת את המכשיר הזה.

בשביל לא להציק ולא להשתעבד לצילום, אני בכוונה לא מביאה מצלמה אמיתית, הטלפון במצב סוללתי סביר רוב הזמן וכך יוצא שמתי שאני רוצה – אני שולפת אותו למצלמת.
יש לי חוק, אני אף פעם לא אומרת להם לעמוד לתמונה.
זה תמיד ״על הדרך״ ב-99% מהזמן אני עושה את זה באופן שהם בכלל לא רואים או שמים לב.
אחד הילדים שלי לא אוהב שמצלמים אותו, אז מהירות השליפה ודיוק התמונה חשובים מאוד – במיוחד איתו.
אני אוהבת לצלם אותם באופן שיראה את המקום בצורה הטובה והרחבה ביותר – ואותם קצת יותר בקטן, זו תמונה יותר מדוייקת בעיני – ההקשר של המקום הגדול ביחס אליהם.

למי שלא מכיר ויודע, בשנה שעברה חייתי ללא טלפון במשך 6 חודשים, ממש ממש בלי טלפון.
הלכתי לכל המסיבות חנוכה בגנים ללא טלפון, לכל הטיולים ללא טלפון, פשוט לא היה לי מכשיר.
הוא התקלקל – ואני בחרתי שלא לתקן אותו.
וכך הסתובבתי בעולם במשך 6 חודשים שלמים בלי מצלמה, בלי ווצאפ, בלי כלום.
ובאופן מוזר – פתאום אני חושבת על זה… לא חסרות לי בכלל תמונות מהתקופה הזו, אני זוכרת אותה כתקופה מצויינת וטובה, כתקופה רגועה וחסרת קפיצות מחשבתיות, תקופה הרבה פחות תזזיתית.
יכול להיות שאחליט להניח שוב את המצלמה ואת הטלפון בצד בקרוב.

ההחלטה לצאת לטיול באמצע שבוע נבעה מהסיבה שרציתי טיול ארוך, מעמיק, טיול שיהיו בו גם הרבה רגעים שבהם אפשר לשוטט וללכת לאיבוד בין המרחבים הגדולים של הגליל העליון ורמת הגולן, טיול שבו מרכיב הזמן הוא כמעט ולא משמעותי.
בליל שבת, אני וטל צפינו בסרט המרגש והמעורר השראה
Into the wild
סרט שמתאר את סיפור חייו של כריסטופר מקנדלס, בחור אמריקאי צעיר שזונח את חיי החברה והחומרנות ומעביר את ימיו בנדודים, טיולים, מפגשים אקראיים עם אנשים שונים ולבסוף מגיע לערבות הפראיות של אלסקה ובוחר בבדידות מוחלטת.
כמה משפטים שנאמרו בסרט הרגישו כאילו נאמרו מעמקי נשמתי, מעומק ליבי, אחד מהם (בניסוח חופשי ולא מדוייק) הוא:
נפשו של האדם נבנית בזמן חוויות חדשות, בזמן טיולים, ובזמן טבע – צאו לחוות חוויות חדשות.
אז יצאנו לחוות חוויות חדשות, בעיקר בטבע.

יום ראשון לטיול:
העצירה הראשונה שלנו בטיול הייתה לפארק הקופים ביודפת, זו הייתה הפעם הראשונה שלנו במקום המקסים הזה.
יער הקופים מלא חיות שמסתובבות חופשי בין המבקרים, וישנו מתחם קופי סנאי מתוקים וחביבים.
הילדים נהנו להאכיל את הקופים, ניב הייתה מוקסמת מהם.
מחוץ לפארק הקופים ישנו מתחם עם מספר חנויות בוטיק מלאות אופי, ברובם תמצאו תוצרת גלילית מקומית של חקלאים, מחלבות ואפילו מעצבים מקומיים.
 אחרי הביקור בפארק הקופים, טיילנו קצת עם הרכב במושב יודפת – עד שהגענו לשדה רחב ויפה, מלא פרחים – החלטנו לעצור ולעשות בו פיקניק קטן.
מיודפת נסענו ישירות ללינת הלילה שלנו בצפת.שכרנו דירה באיזור העיר העתיקה, ממש על הטיילת, לא הייתי בצפת מאז שהייתי ילדה – הביקור בעיר היה מאוד מיוחד.

יום שני לטיול:
בבוקר הטיול השני לני חגג יום הולדת 5!!
התחלנו את הבוקר במשאלת ליבו של לני שהייתה מאוד קלה למילוי:
״אני רוצה שתשימי לנו פרק של נילס והאווזים במחשב שלך״
אחרי פרק של נילס, התארגנות וארוחת בוקר קלה – יצאנו לשוטט ולטייל בעיר העתיקה של צפת.
עברנו דרך גלריות, בתי כנסת ישנים, ישיבות של אברכים, טיפסנו וירדנו במעלי המדרגות הצפתיות העתיקות ואני הסתקרנתי מהנופים הרחבים של בגליל ומהאנשים שחיים באיזור העיר העתיקה.
מצפת נסענו לטיול יומי בנחל עמוד, כשהגעתי לחניון של רשות הטבע והגנים – נזכרתי שכבר היינו במסלול הזה לפני כמה שנים ושהוא היה לא פשוט, בכל זאת החלטתי לעשות אותו יחד עם הילדים.
כבר בירידה למסלול הייתה לנו תחושה שאנחנו לבד במסלול, ואכן היינו רוב הזמן לבד.
בילדים הרגישו בנוח לפשוט בגדים ולהכנס למים הצוננים ולאחר מכן להמשיך את המסלול יחפים.
מסלול נחל עמוד מומלץ בחום למשפחות בעלות תאבון בריא לטבע וכושר טוב, עבור תינוקות נדרש מנשא.
הירידה לנחל היא ירידה של כמה מאות מטרים על צלע ההר וכמו כן העלייה בדרך חזרה.
אחרי נחל עמוד כיוונו את הוויז ליעד השינה הבא שלנו – הכנרת.
בדרך עצרנו בעין הכחולה – בריכת מים טבעית שנמצאת בפאתי בכפר ג׳יש חלב בגליל העליון.
המקום הזה באמת היה מיוחד מאוד, לא היה לי מושג מה אנחנו הולכים לראות בו, נכנסנו לכפר ג׳יש חלב וממש בכניסה לכפר שאלתי שני בחורים צעירים היכן נמצאת הבריכת מים הטבעית, הם היו אדיבים והציעו ללוות אותנו לשם עם הטרקטורון שלהם – פשוט נסעתי אחריהם עד שהגענו לראש הכפר על ההר, ומשם עוד כמה דקות הליכה.
בדרך לבריכת המים עבר רועה צאן מבוגר עם בערך 100 עיזים וכמה כלבים, בין ההרים ראינו סוסים חופשיים ואפילו סייח קטן – התקרבנו לבריכת המים ברגל ובאמת שהייתה הרגשה של חופש אמיתי, כאילו כלום לא בוער עכשיו.
בערב הגענו ללינת הלילה שלנו בכנרת, התמקמנו בכפר הנופש ״אחוזת הואלו״ בחדר צמוד קרקע, קרוב לגן שעשועים קטן, במרחק מעולה מטבריה ומשאר הקיבוצים שסמוכים לצומת צמח בכנרת. בכפר הנופש פגשנו את טל ויצאנו לארוחה חגיגית בטבריה לכבוד היום הולדת של לני.

יום שלישי לטיול:
הו כנרת כנרת, אני כל כך אוהבת!
אחרי ארוחת בוקר טובה בכפר הנופש שהתארחנו בו, עם נוף משגע לכנרת היפה, נסענו לראות את הכנרת מקרוב, להגיד לה שלום ולהרגיש אותה בין כפות הידיים.  לאחר מכן נסענו לגן החיות בקיבוץ בית זרע, הזמנו כרטיסים דרך אתר קופונופש וביקרנו את החיות ואת הקופים במקום.
המלצתי על המקום הזה כבר בעבר, וגם הפעם נהננו מאוד להיות שם. בדרך לאצבע הגליל עצרנו בכנסיית הבכורה של פטרוס, הילדים קיבלו הסבר על כך שבישראל יש מגוון של דתות ואנשים, שיש מגוון של מסגדים, כנסיות ובתי כנסת – נכנסנו לכנסייה עצמה והיה מרשים מאוד לראות את רצפת הפסיפס בת כמה אלפי שנים שמעטרת את הכנסייה.
בלילה, אחרי ארוחה טובה במסעדת פוקצה במתחם גן הצפון, הגענו ללינת הלילה שלנו במושב שאר יישוב שנמצא כ-10 דקות נסיעה צפונית לקריית שמונה.
לנו ביחידות האירוח של משק קרולנדר, שעליהם אני ממליצה בחום רב! גם בגלל המחיר וגם בגלל הדיוק והאיכות של היחידות – המטבחים מאובזרים מעולה, המיטות נוחות מאוד, הכל נקי ונעים.
כיף גדול!

יום רביעי לטיול:
בוקר טוב שאר יישוב! יש מקומות בארץ בהם אני מרגישה בבית, זו תחושה שנבנית לאט לאט בעקבות ריבוי טיולים באיזור.
פתאום אני מכירה ויודעת איפה הצרכנייה המקומית, איפה גן המשחקים, ואפילו היכן למצוא את הגישה הישירה והסודית לנחל שעובר בסמוך ליישוב.
בשאר יישוב אני מרגישה בבית.
פתחנו את הבוקר בארוחת בוקר טובה ומשם המשכנו לחורשת הנופלים לזכרם את חללי אסון המסוקים, באופן שיתאים לילדים – הסברתי להם את מהות המקום.
המים במקום היו נעימים, ושוב היינו לבד – הכל לרשותנו – מגרש משחקים אחד גדול באמצע הטבע.
 משם המשכנו לכיוון החרמון, הבטחתי לילדים שנגיע לחרמון – ובאוטו סחבתי במשך כל הימים האלה סלסלה מלאה בבגדי הגשם והשלג שלהם כך שהביקור היה הכרחי.
בדרך לחרמון עצרנו וסיירנו במצודת נמרוד היפה, כל כך הרבה פעמים חלפנו על פניה בטיולים הקודמים שלנו ומעולם לא עצרנו לטייל בה.
הפעם עצרנו – הסתובבנו וחקרנו את כל המבנים והשרידים, דמיינו איך הפרשים היו מגיעים ואיך השומרים היו מכריזים ואפילו איך היו מכוונים דרך הגומחות הקטנות את החצים והקשתות.
 הנסיעה ממוצדת נמרוד לאתר החרמון היא יחסית מהירה, הגענו לאתר ביום רביעי בצהריים, היו הרבה אנשים באתר – אבל לשמחתי הרבה יכולנו להחנות את הרכב ממש בכניסה לאתר ולא בחניונים הנמוכים יותר.
הילדים הולבשו בבגדים המתאימים, קיבלו מזחלות שלג ונהנו משעה של גלישות וזחילות וסחיבות של אמא בשלג.
 אחרי שעה בחרמון, התחלנו את הנסיעה שלנו לכיוון לינת הלילה הבאה שלנו ברמת הגולן.
בדרך ללינת הלילה שלנו נסענו לראות את בריכת רם היפה, מקום חובה למבקרים באיזור.
כשהגענו לרמה, אחרי כל פיתולי ההרים – נסענו וחלפנו על פני זרימות יפות ומרשימות של סוף החורף, אי אפשר היה שלא לעצור באחת הזרימות ולהתרגש ממנה מקרוב.
עצרנו ליד מחנה קלע – עשינו פיקניק קצר והמשכנו לקיבוץ אורטל.

יום חמישי ואחרון לטיול:
את הבוקר החמישי התחלנו בארוחת בוקר מצויינת בחדר האוכל של הקיבוץ, משם המשכנו לפינת החי של הקיבוץ שפתוחה באופן חופשי וללא עלות לאורחי הלינה הקיבוצית.
הפינת חי מאוד מגוונת ומלאת פעילויות לילדים: גיגיות להפרחת בועות סבון, מיני גולף בסיסי, המון ערסלים ופינות ישיבה ועוד, אני ותום שיחקנו דומינו – הוא ניצח אותי פעמיים…
במהלך הטיול קיבלתי מספר המלצות ממקומיים שונים לבקר בבריכת המשושים שליד מושב חד נס עם הילדים, ביום האחרון – ממש לפני שחוזרים הבייתה – החלטתי לקבל את ההמלצה ולעשות את המסלול.
גם הפעם המסלול היה לרשותנו בלבד, לא ידעתי למה לצפות כי זו הייתה הפעם הראשונה שלי במסלול הזה.
המסלול הוא ברמת קושי בינונית, הירידה והטיפוס לאחר מכן – אינם קלים, אבל העובדה היא שתום ולני עשו אותו ללא קושי בכלל.
אני נאלצתי לשאת את ניב במנשא בשני הכיוונים, זה לא היה קל – אבל גם לא הייתי מגדירה את החוויה כקשה מידי.
ובעיקר… הירידה והעלייה – בהחלט שווים את החוויה שבריכת המשושים נותנת בכזו נדיבות.
מפל קטן, בריכה גדולה, סלעים מחורצים בצורות מהפנטות ושקט… הרבה מאוד שקט… אבל אולי זה בגלל שהיינו שם עם עוד מספר מטיילים בודדים שחיכו לנו למטה בבריכה.

כשחזרנו הבייתה, פיזרנו 3 מזכרות שהבאנו מרמת הגולן בגינה שלנו: 3 בולי עץ גדולים שישמשו אותנו כמושבים בגינה, ועוד 3 גדולים יותר שפיזרתי בבית במקומות שונים. ואפילו חיכו לנו הפתעות: פרחים חדשים פרחו לנו על אדן החלון, ו-6 מלפפונים הבשילו באופן מושלם בחממה. זה היה טיול מיוחד, מלא חוויות, מלא נופים, מלא שקט ומרחבים, מלא וממלא את רגעי החיים הפשוטים והטובים.

סיכום מקומות לינה מאתר בוקינג + מחירים שניתנו לזוג+2

לילה ראשון – דירה בצפת 396 שקלים ללא ארוחת בוקר
לילה שני – אירוח בכפר הנופש אחוזת אוהלו בכנרת – 586 שקלים כולל ארוחת בוקר
לילה שלישי – אירוח ביחידות הנופש של משק קרולנדר – 370 שקלים ללא ארוחת בוקר, מומלץ בחום! קיבלו ממני 10 בדירוג בבוקינג (משפחות עם פעוטות, בקשו יחידה שלא קרובה לכביש)
לילה רביעי – אירוח ביחידות הנופש הקיבוצי של קיבוץ אורטל – 583 שקלים כולל אורחת בוקר

הוצאות נוספות על אוכל במהלך הטיול + דלק + כניסות למקומות + כל השאר (לא כולל ארוחת יום הולדת ללני במסעדה) – 740 שקלים ל-5 ימים.

בא לכם להגיב?