רשימת קריאה – ספרים הקשורים בהורות

בשנה וחצי האחרונות קראתי עשרות של ספרים בנושאים רבים ומגוונים,
ההעדפה הראשונית שלי היא תמיד לנסות ולהשאיל ספר מהספרייה המקומית שלנו, אבל אם יש משהו מסויים שאני מחפשת והוא לא בנמצא – אני נוהגת לחפש אותו באתר של ספרי היד שנייה ״סיפור חוזר״ – כל הספרים באתר נמכרים במחיר אחיד של 20 שקלים בלבד.

ריכזתי עבורכם רשימת קריאה בנושא הורות, מעניין לגלות שחלק מהספרים בני כמה עשרות שנים, וחלקם ממש חדשים.

אם הייתי צריכה להמליץ על ספר אחד בלבד, הייתי בלי צל של ספק – ממליצה על ״בלמידה מתמדת״ של ג׳ון הולט.
ג׳ון הולט נחשב לאבי תנועת החינוך החופשי, תנועה שבוחנת בביקורתיות את מוסדות הלימוד הקונבנציונלים ולמעשה מאפשרת להורים וילדים לעבור תהליכי חיים ולמידה רציפים ללא דרכי הקניית למידה מיוחדת או מסויימת ללימוד תכנים ספציפים.
מדהים לקרוא – ולגלות בבית בחיים עצמם שילדים באמת מתחילים ללמד את עצמם לזהות אותיות, לצרף אותם למילים – כל זמן שנותנים להם את האקלים הנוח לעשות זאת בקצב שלהם ללא לחץ וללא יוזמה מיוחדת מצד ההורים או המורים והגננים.
בעודי קוראת את הספר המרתק הזה, התבוננתי בשלושת ילדי הצעירים, ואני מאושרת שקראתי את הספר הזה בשלב כה מוקדם בחייהם, הקריאה בו נסכה בי המון בטחון לגבי הטבעיות שבלמידה, ושמה בעדיפות ראשונה את הרצון לשימור הסקרנות הטבעית על פני הרצון לדחוף ידע לילדים שלי – שאולי כרגע לא פנויים לידע הספציפי שאני רוצה להעניק להם (או המורה… או הגננת)

״הילדים על הגבעה״ הוא ספר שנכתב על ידי העיתונאי מייקל דיקנס אי שם בשנות השבעים, הספר עשה הדים רבים ברחבי העולם, הוא אפילו תורגם לעברית – אם כי מאוד קשה להשיגו בעברית. הספר מציג לעולם באופן עיתונאי אובייקטיבי משפחה בת 4 ילדים אשר חיה אי שם בכפר מבודד באנגליה. הורי המשפחה אשר דוגלים בחינוך מונטסורי גידלו כל אחד מילדיהם בחינוך ביתי אוהב, תומך ומעשיר עד לגיל 7-8 בערך, לאחר מכם שולבו הילדים במוסדות חינוך מקומיים כאשר ההורים ממשיכים ללוות את תהליכי הלמידה של ילדיהם. מריה, אם המשפחה, מאמינה שבגילאים הצעירים ההורה חייב להיות צמוד לילדיו וזאת על מנת לזהות ״חלונות״ שנפתחים בראשו של כל ילד, חלונות אשר מבקשים לקבל הצצה למידע מסויים, למידה ספונטנית רגעית כלשהי. על ידי זיהוי החלונות האלה, ומתן התשובות הנכונות, מקבל הילד הרך את המידע אליו הוא משתוקק – בדיוק בזמן שבו הוא רוצה בו, כל למעשה נטבע תהליך הלמידה של הילד בצורה משמעותית אשר מעוגנת בחיי היום יום ולא בצורה כפויה בבית הספר או בגן. הילדים של מריה קיבלו חשיפה גבוה לחיי היום יום של הוריהם, הם הלכו איתם לכל מקום ועל ידי כך למדו ונחשפו לעולם תוך כדי תיווך מתמיד של הוריהם ותוך רגישות גבוהה לחלונות הלמידה שלהם. הספר נכתב בזמן שלמשפחה היו 2 ילדים גדולים יחסית ועוד 2 ילדים צערים מאוד, הילדים הבוגרים יצאו גאונים כל אחד בתחומו בגיל צעיר מאוד. הבן הבכור הוא גאון מתמתיקה ואילו אחיו התפתח להיות פסנתרן בעל גאונות מוזיקלית. מעורר השראה לגלות כמה ליווי הורי, מלא באהבה, בתמיכה וברגישות – יכול לפתח ילדים הרבה מעבר למה שניתן לדמיין.
There’s No Such Thing as Bad Weather
את הספר הזה רכשתי להאזנה באמזון ספרים, האזנתי לו כשבוע ימים בהזדמנויות שונות, זה היה באחד מחודשי החורף. הספר דרבן אותי לצאת הילדים שלי לשחק בחוץ – אפילו כשגשום, אפילו כשהכל בוצי ומלא שלוליות… כי אם השוודים יכולים לשחק ולהתגלגל בשלג של חודש ינואר מבלי למצמץ… אז מה זה קצת גשם ישראלי? הספר מלמד הרבה על הבדלי הגישה הסקנדינבית בכל הנוגע לילדים ומשחקי חוץ בכל מזג אוויר, לעומת שאר מדינות המערב וארה״ב בעיקר… במקום שבו אפילו מסיבות יום הולדת באמצע פברואר הקפוא נערכות בחוץ, במקום שבו ילדים הולכים לבתי ספר שנמצאים ביער כל ימות השנה – ישנה אפשרות להצצה חטופה ודמיון נעים. ולאמיצים שבנינו – יש אפשרות גם קצת ליישם. פרקים שלמים בספר מוקדשים לאופן שבו משחקי חוץ וחיים באוויר הפתוח תורמים לבריאות וההתפתחות הנפשית והפיזית של הילדים שלנו (וגם שלנו המבוגרים), ישנו גם פרק שלם שעושה אינטגרציה יפה מאוד בין נושא משחקי החוץ והתרומה שלהם לילדים בעלי צרכים מיוחדים, הפרעות קשב וריכוז, איפרקטיביות ועוד. ספר מאוד מעשיר ומעורר השראה!

“עקרון הרצף”, את הספר הזה קראתי כשניב הייתה בח 5 חודשים, שמחתי כל כך על הקריאה בו, ובמקביל התעצבתי שלא קראתי אותו בתקופה שתום ולני היו קטנטנים או אפילו תינוקות. ג׳ין לידלוף היא חוקרת אנתרופולוגית שבסוף שנות השבעים, הזדמן לה להגיע ולחקור קבוצות שבטים ילדים באמזונס, שבטים שהתרבות המערבית וההורות המערבית זרה להם. דרך התבוננות שארכה כשנתיים, זיהתה ג׳ין אצל הילדים – מערכת גידול ילדים שבבסיסה מקיימת רצף אנושי ברור ומדוייק שכל תכליתו היא לשמור על נפש העובר-ילד-מתבגר-אדם בוגר מאושרת וחופשייה. הרעיון הוא שיש לשמר את הרצף הטבעי של העובר גם בזמן הלידה, גם בימים הראשונים, ולאט לאט לחשוף אותו לעולם ולשאר החושים שמתפתחים אט אט לאחר הלידה, לשמור על רצף שמתאים את עצמו כל פעם קצת יותר עבור הילד שגדל. הספר פורסם בתחילת שנות השמונים ועורר סערה גדולה לצד קבלה גדולה במערב. הצד המבקר את הספר מעלה את הדיסוננסים שקיימים בין התרבות השבטית נטולת השפעות המערב לבין תרבות המערב הקפילטיסית בה בדרך כלל שני ההורים מתמודדים עם לחצים גדולים לצד ההורות שלהם – דבר שאינו מאפשר ליישם אורח חיים בעל רצף מאושר תמידי. עבורי היה זה ספר פוקח עיניים, הבנתי את החשיבות של נשיאת תינוקות ואפילו ילדים צעירים על הידיים, הבנתי את החשיבות של לינה משותפת וכמה היא טבעית ונכונה לאם ולתינוק (לשמחתי הרבה אבות היום מצדדים בלינה משותפת, תודה רבה לטל שלי שהבין את החשיבות ועזר לזה לקרות), הבנתי את החשיבות של כל כך הרבה דברים שנראו לי טבעיים ופתאום הבנתי שיש תרבויות שלמות שחיות כמו שאני רוצה לחיות, ולא לפי תכתיבי המערב הנוקשים והקפדניים בכל הנוגע לגידול ילדים. הרבה חלקים מהספר הזה יושמו כבר בילד הראשון שלי מבלי שעדיין קראתי אותו, אבל עם ניב (ילדתי השלישית) היישום היה הרבה יותר רחב, למען האמת, חלק מהדברים יישמתי אפילו על ילדי הבוגרים – וכך, תום, שהיה כבר בן 5… זכה שוב לעלות על הידיים שלי מתי שרק רצה וזו רק דוגמה אחת קטנה.
“נפש הילד” הוא ספר שנכתב בשנות ה-50 על ידי הפסיכולות משה וולף, תלמידו של זיגמונד פרויד. השילוב בין ילדים-פסיכולוגיה וחינוך, הוא שילוב מרתק. הספר סוקר למעשה תקופות שונות בתקופת התינוקות והילדות ונותן עליהן דגשים הן בהסתכלות והמחקר הפסיכולוגי והן בדרכי החינוך המקובלות וההשפעות שלהן על נפשו של הרך המתעצב להיות אדם בוגר. הספר מלווה את התקופות שכל הורה מכיר, משלבי היניקה, שלבי הגמילה, התפתחותו הרוחנית והמוסרית של הילד, ישנו גם פרק שלם על עונשים בחינוך. מדהים לגלות שלמרות שהספר נכתב לפני כ-70 שנים… הרבה הורים עדיין משתמשים בשיטות שכבר אז נראו מיושנות והוצגו באור ביקורתי. ספר מרתק! מומלץ מאוד!
בפרקים הראשונים של הספר ״ילדות מאושרת״ מאגד המחבר מספר רב של מחקרים אשר מוכיחים כי אנשים בעלי תפיסת עולם פסימית הם אנשים בעלי נטייה ברורה יותר ומובהקת לחלות במחלות קשות מאוד, על פני אנשים בעלי תפיסת עולם אופטימית. זו התחלה מאוד דרמטית – אבל היא מאפשרת הצצה לעתיד שלנו כחברה ולאן אנחנו רוצים להוביל את עצמו. הספר נותן כלים מעשיים פשוטים מאוד על מנת לבחון מי אנחנו? אנשים בעלי תפיסת עולם פסימית או תפיסת עולם אופטימית? וכמובן מי הם הילדים שלנו. אותם כלים מאפשר לא רק את האבחון האישי הזה, אלה גם ניתנים בו כלים מעשיים שמאפשרים לנו בבית הפרטי שלנו, לייצר שינויים גדולים. דרך שפה מדוייקת, דרך התנהגות מודעת, אפשר לגרום לילדים ולמבוגרים – לשנות את תפיסת עולמם מפסימית, לפסימית פחות – או אפילו אופטימית, ובכך… להוריד באופן משמעותי את החוויה השלילית שלהם בהרבה הזדמנויות ספונטניות שמתרחשות ביום יום, ואפילו להוריד באופן משמעותי את הסיכוי שלהם לגדול להיות מבוגרים פסימים בעלי נטייה למחלות לב שונות ומחלות קשות אחרות.
את המושג ״ילדי האינדיגו״ שמעתי לראשונה לפני שנתיים בערך, הקווים היו מאוד כלליים ולא ממש היה לי זמן להתעמק במושג.
ילדי האינדיגו הם הילדים החדשים ששונים קצת מהילדים שהיו פה לפני 100-200 שנים ואחורה. הם מגיעים עם רגישויות גבוהות יותר מצד אחד ואיכויות תבונתיות חריפות מין הצד האחר – מעל ראשם של רוב ילדי האינדיגו מתנפנף לו דגל ״הפרעות הקשב והריכוז״ שכל כך קל לנפנף בו היום. הם מוכשרים מאוד, אנרגטיים מאוד, בעלי יכולות ביטוי גבוהות מהרגיל, והדבר הכי חשוב הוא – לדבר אליהם בגובה העיניים ולרתום אותם ללמידה וחיים מאוזנים.
את הספר הזה איגדו 2 חוקרים (אחד מהם הא המתקשר הידוע והמוכר לי קרול הידוע כקריון) במהלך מחקרים אחרים שלהם, הם נתקלו במושג ״ילדי האינדיגו״ מספר פעמים, והחליטו בסופו של דבר שחשוב להפיץ את המושג הזה לאוכלוסיה הרחבה. הם איגדו מכתבים ומאמרים של הורים, מחנכים, מחנכות, רופאים, פסיכולוגים וגננות לכדי אסופה אחת גדולה אשר מתארת את הקווים המשיקים של אותם ילדים.
ספר מרתק, מומלץ לכל הורה שהילד שלו ״קצת אחר״ – ״קצת חכם מידי״ – ״קצת יצירתי מידי״ – ״קצת רגיש מידי״ – ״קצת מפריע מידי״
אולי בסוף תגלו שההגדרה היחידה שאתם מוכנים לקבל היא – שיש לכם ילד אינדיגו בבית.
לי יש אחד כזה – והוא אוצר גדול!
“המשפחה החופשית” הוא ספרם של שני הורים אשר גידלנו 7 ילדים החל מתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת, על פי עקרונות של חופש מירבי ותקשורת רציפה כבר משלב הלידה של כל אחד מילדיהם, זהו למעשה יומן מסע שמתאר 5 מתוך הלידות שהם חוו כהורים (לידה ראשונה נוראית בבית חולים, לידה שנייה טובה יותר בבית חולים וכל השאר לידות בית טבעיות וללא התערבויות). בספר הם מתארים את המסע שלהם כהורים לילדות צעירות שגדלו והתחנכו באופן שונה משאר הסביבה שלהן, בבסיס האמונה שלהם כהורים עומדים איתנים עיקרונות האהבה ללא תנאי ועקרון האמון בילד. ספר נהדר שמעורר הרבה רגשות, במיוחד אצל הורים לילדים צעירים שנמצאים בשלבים כל כך קריטיים וכל כך דינמיים בחיים.

הספר הזה קפץ אלי ממדף הספרים בספרייה המקומית שלנו, ואני מודה על כל עמוד שנכתב בו.
כמו הרבה מהספרים הקודמים שהמלצתי עליהם – גם הספר הזה: “בית ההורים והשפעתו על הישגי הילד״ הוא ספר ישן יחסית. הוא נכתב לפני כמה עשרות טובות של שנים, ומרתק לגלות כמה אנחנו אומנם מתקדמים בתפיסות שלנו בנוגע למה שמערכת החינוך צריכה לעשות, אולם עדיין מפגרים היישום התפיסות האלה.
הספר הזה הוא ספר נהדר לכל הורה שהילד שלו נמצא בשלב טרום בית ספר, או תחילתו של בית הספר.
הספר עוזר להבין איך ילדים רוכשים מיומנויות של למידה עם וללא הקנייה מסודרת, הספר מדגיש רבות את נושא האקלים שיש לייצר בבית על מנת שלילד יהיו מרחבי למידה יעילים הן פיזיים ובעיקר רגשיים.
ספר מצויין!
The Danish way of parenting נכתב בעיקרו של ידי אמא אמריקאית אשר נישאה לבחור דני. השניים בחרו לגדל את ילדיהם בדנמרק, ולאותה אמא – היו אין ספר הזדמנויות להתבונן מהצד לתהות ולהבין כמה הגישה הדנית (והסקנדינבית בכלל) לגידול ילדים, שונה מהגישה האמריקאית. האומה הדנית מוכרת כבר מזה 40 שנים כאומה המאושרת ביותר בעולם, מחקרים חוזרים ונשנים שנעשים בנושא מדד האושר – מובילים תמיד אל הדנים. הספר סוקר את הפרקטיקה היום יומית בכל הקשור לגידול ילדים בדמנרק ומגלה לנו שבאמצעות יצירת אקלים נעים, תקשורת רציפה בין הורים לילדים, כבוד הדדי, שעות משחק מרובות ועוד – הדנים מצליחים לגדל שוב ושוב… דורות של ילדים מאושרים. ספר נהדר!
אפרת לקט, ״אמא מאמנת״, מאגדת בספר איכותי ומלא עניין כל כך הרבה נושאים יום יומיים הקשורים להורות הנוכחית והמאתגרת שחווים רובנו, לצד שיטות קלות ליישום בתוך המשפחות הגרעיניות שלנו. אפרת, כותבת בגובה העיניים ומהלב, חוקרת את נושא חינוך וגידול הילדים (או כמו שהיא קוראת לזה – ״אימון הילדים שלנו״) כבר למעלה מ-10 שנים, נשענת בצורה טבעית על השיטה המונטסורית שעיקרה הוא מתן הזדמנויות למידה חוויתית לילדים, תוך שמירה על רצף של חוויות עצמאות וביטוי עצמי גבוה. אפרת שוזרת בגישה במגובשת שלה גם הרבה אלמנטים מתוך הפסיכולוגיה החיובית, מי שקרא את הפוסט שלי מתחילתו… יוכל לזהות איך ספרים שונים, וגישות חופפות – מקבלים פתאום אסופה נהדרת, פרקטית ואיכותית. הספר מאפשר לבחון את הדינמיקה שלנו בבית מול הילדים בזמן הווה, לחקור את מה העבר ההורי שלנו ולנסות לדמיין את הנתיבים העתידיים אליהם אנחנו רוצים להוליך את עצמנו, את הילדים שלנו, ואת הקשר בין שניהם. מסוג הספרים שכדאי להשאיר בבית ולחזור אליו מידי פעם כשעולה הצורך.

אם הגעתם עד פה – אז אני אגלה לכם שבעוד שבועיים וחצי יערך אצלי בגינה מפגש תחת הכותרת: שיחה בגינה.
את הבלוג פתחתי לפני כשנה וחצי מתוך מקום מאוד אישי – הרבה קוראים ביקשנו ממני לקיים מפגשים על מנת שנוכל להפגש ולשוחח על נושאים שעולים פה בבלוג, אז אני שמחה להזמין אתכם למפגש בנושא בחירות חיים אמיצות, בו אספר על השינויים הגדולים שאנחנו עברנו כמשפחה והשינויים שאני עברתי באופן אישי, אדבר גם על הבחירה לחיות חיים יותר מנימליסטים מבחינה צרכנית.
המפגש יתקיים ביום שישי 29.6 בין השעות 9:30 -11:00 במושב קדימה.
עלות המפגש היא 80 שקלים למשתתף כאשר מחצית מההכנסות יועברו לטובת מילגת חוגים לילד שזקוק לכך בשנת הלימודים הבאה.
מספר המקומות מוגבל היות והמפגש יתקיים אצלי בבית ובגינה.
מי שמעוניין או מעוניינת להרשם, נא לכתוב לי למייל – [email protected]

בא לכם להגיב?