הטיול שלנו לאורך כביש 90

סוף החורף – ימים ראשונים של אביב, הטמפרטורות נעות בין 18-24 מעלות ואפשר להגיד שלאורכה של כל המדינה מתרחשים דברים חדשים.
לא חדשים ממש….
כאלו שהיו פה והיו שם בדיוק לפני שנה, וכנראה שיהיו גם בשנה הבאה.
בתקופה הזו של השנה,
אנשי הגליל העליון מרוגשים מזרימות הנחלים והמפלים.
אנשי הכנרת שמחים מהמפלס שעולה ועולה.
אנשי עמק המעיינות מרוגשים ונהנים מהגלבוע הירוק שרוב השנה הוא בכלל חום.
אנשי עין גדי דרוכים אל מול ההצפות וסגירות הכבישים.
אנשי הערבה נוסעים ויושבים לצד גבים במדבר ומרוגשים מאוד מצבעוניותה של פריחת הבר הקצרה פה.
את כל אנשי הארץ היפה שלנו ראיתי מקרוב, עם כולם דיברתי והאמת היא שהתרגשתי בכל מקום יחד איתם. 

את המסע שלנו לאורך כביש 90 תכננתי וניסיתי לתזמן עם מזג אוויר נהדר, רוב הימים אכן היו כאלה – כשיוצאים לטיול ארוך, כמה ימים של גשם הם לא עניין גדול.
מזל שיצאנו לשבועיים.  השארתי בבית 11 תרנגולות, 3 אפרוחים, 6 ברווזים, 4 ארנבים, כלב, בעל ובייביסטר שמגיעה אחת ליום בכדי לבדוק שכולם שלמים ולכולם יש אוכל ומים.
יצאתי אני + 3 ילדים לטיול ארוך לאורכה של כל המדינה, אנחנו לא ממהרים ויש לנו הרבה זמן להתעכב בכל מקום שרק נרצה.
את מקומות הלינה סגרתי מראש והשארתי לעצמי את הימים פתוחים לגמרי לספונטניות, תוך שאני יודעת פחות או יותר מה יש לכל מקום להציע. 

כביש 90 הוא הכביש הארוך ביותר במדינת ישראל, הוא חוצה את המדינה מצפון לדרום בחלקה המזרחי – ממטולה ועד אילת, כביש אחד, ישר יחסית עם חלקים קטנים פתלתלים.
הוא עובר דרך הרים ירוקים, גאיות ועמקים, הוא חוצה את הבקעה באהבה גדולה ומוביל את המתמסרים אליו לנופים קיצוניים במהירות מפתיעה, הנה ים המלח בחלקו הצפוני – מלא מים טורקזיים וכעבור שעה הנוסעים בו מגיעים לערבה התיכונה והפראית, ממשיכים עוד קצת דרומה והנה הרים מדבריים אדומים ולסיום מפרץ אילת היפה.  

טיילתי הרבה בארץ, אני מכירה כבר כמעט כל מקום – אבל המסלול הזה שעשיתי הפעם, הוא כל כך פשוט ועם זאת כל כך מיוחד שאני בקלות יכולה לקבוע שזה הטיול הכי שווה שעשיתי בארץ.
בפעם הראשונה הרגשתי כמו תיירת אמיתית שמטיילת ומכירה את הארץ.
יש משהו מאוד מאוד מרגש ועוצמתי בידיעה שאתה חוצה את כל הארץ, על כביש 1 בלבד, ודרכו אתה עובר כל כך הרבה נופים וכל כך הרבה מקומות ששונים זה מזה.  יש כל כך הרבה יעדים שאני רוצה לטייל בהם בעולם, אני כל כך שמחה שהתעקשתי לעשות טיול שכזה דווקא פה – בארץ שלי, טיול כמו שאני מטיילת בחו״ל בדרך כלל.

לפני שהגענו לנקודה הצפונית ביותר על כביש 90, עברתי לבקר מכרים ותיקים:
פלגי נחל דן וזרימה יפה של הבניאס בחורשת הנופלים בשאר יישוב.
הם נשארו כרגיל, רק אנחנו קצת השתננו.
יש לי תמונות של הילדים מהמקומות האלה כבר לפחות מ-4 זמנים שונים, הנחל אותו נחל, אבל הילדים גדלים וגדלים.
פעם ניב בגיגית תינוקת על גדת הבניאס,
אחר כך היא זוחלת על החול,
והנה היום היא כבר רצה וזורקת אבנים כמו אחיה הגדולים.
אמאל’ה.
יש לי נטייה לחזור ולבקר באותם מקומות, אני חווה אותם אחרת ומאמינה שגם הילדים כמוני, והחוויה האחרת שווה את הביקור המחודש. אני גם מרגישה שכל ביקור חוזר מייצר שורש עמוק יותר ביני לבין המקום, לבין הזכרון, לבין הילדים, לבין החיים. אבא שלי אהב לטייל, הוא חיכה לגיל הפנסיה בכדי להתחיל לטייל ממש, הוא טייל גם הרבה פה ושם – אבל לגיל הפנסיה היו לו חלומות אחרים לטיולים ארוכים.
לגיל הפנסיה הוא הגיע לצערי הרב עם מחלה שקודם כל הכניעה את חלומותיו ואז הכניעה גם אותו.
אני ואלוהים חברים די טובים, אבל הוא לא מוכן לגלות לי מה צופן לי העתיד.
בגלל זה אני מניחה שאני לא מחכה, אני חוסכת שקל לשקל ושורפת הכל על טיולים ועל חוויות לחיים. 

מטולה
אף פעם לא ממש טיילתי במטולה עצמה, ביקרתי בה פעמים ספורות אבל היא לא הייתה נקודה אמיתית בשום טיול שלי ואני שמחה שהפעם יצא לי ללון בה 2 לילות ולהכיר אותה.
מטולה יפה.
גבוהה וירוקה, בעונה הזו של השנה מטעי פירות הקיץ בכניסה לעיירה פורחים בורוד חגיגי – אלפי עצים מקבלים את פני הבאים ביופי שקשה לתאר.
ביומיים שבהם ביקרנו במטולה טיילנו ברחוב הראשונים של העיירה, קראנו שלטים ולמדנו על תולדות העיירה
ביקרנו בשמורת הטבע נחל עיון של רשות הטבע והגנים ועשינו את המסלול הארוך (לא מעגלי) שבו רואים 4 מפלים שונים עם זרימה יפהייפה ופריחה משגעת בעונה הזו של השנה.  יש אישזהו קסם באוויר כשמטיילים דווקא באמצע השבוע, המסלולים יחסית ריקים וכולם קצת יותר סבלנים ואדיבים – אולי אפילו מעט מופתעים למצוא מטיילים נוספים שמתעקשים לטייל דווקא בזמן שגרה רגילה ולא בחג או בסופש.
בזכות המלצות חמות של מקומיים נסענו גם לראות את מפל סער ברמת הגולן, הזרימה הייתה ממש חזקה וזה פשוט לא יאומן שיש שנים שבהן אין במפל הזה שום זרימה. 
לינה: במטולה ישנו במלון מטיילים שנמצא ברחוב הראשונים – המלון מומלץ בחום למי שרוצה מקום טוב ללון בו לאכול ארוחת בוקר טובה ומשם לצאת לטיולים באיזור.
מסעדה מומלצת במטולה: פיצריית עיוני – אכלנו שם פעמיים, אחלה מקום! בירה מעולה!

בדרך לכנרת
אחרי 2 לילות במטולה היפה התחלנו להדרים לאורכו של כביש 90,
הדרך ממטולה לכנרת אורכת 50 דקות, לנו זה לקח 7 שעות.
בסוף ארוחת הבוקר באתי להפרד מיואב, מנהל המלון, הוא פינק אותנו יומיים שלמים ודאג לכל דבר שהיינו צריכים.
כשסיפרתי לו שהיום אני ממשיכה לכנרת, הוא התחיל לשפוך את כל מה שיש לנו לעשות בדרך:
״טוב תקשיבי, נחל שניר את חייבת לעשות עם הילדים…״
״עשיתי כבר פעמיים, בוקר טוב…״

״אוקי, הגשר התלוי של נחל חרמון, חובה חובה חובה, מבטיח לך״
״יואב… לא תצליח להפתיע אותי, הייתי שם״

״חורשת טל היית?״
״נשמה… גרתי שם שבועיים באוהל״

״חזקה את… טוב תקשיבי… פינת חמד אמיתית שאני שומר לחברים… את נכנסת לקיבוץ דפנה, מחנה, ממשיכה עוד קצת…״
״יואב…. אני משוטטת חופשי בדפנה, מכירה על זרימה, כולם שם בטוחים שאני חברת קיבוץ, רואים אותי כל שני וחמישי”

״טוב אין עלייך! יאללה צאו לדרך, יש זרימה יפה בנחל ראש פינה״

פה הוא תפס אותי… בחיים לא הייתי שם וגם לא שמעתי על המקום.
לפני התחלנו את הנסיעה דרומה לכיוון הכנרת ביקרנו במוזיאון האדם הקדמון במעיין ברוך, הביקור היה מרתק והמוזיאון עשיר המיצגים והסברים – לדעתי הוא מתאים לילדים החל מגיל 5. לאחר מכן המשכנו לשמורת הטבע של רשות הטבע והגנים – שמורת החולה (לא אגמון החולה), עשינו את המסלול המלא המעגלי שעובר דרך שבילים וגשרים מעל האגמון (כקילומטר וחצי הליכה) ולאחר מכן ביקרנו במיצג המעולה ״עופוריה״ שיש בשמורה ומופעל מידי שעה עגולה.
הכניסה והמיצג – חינם למנויי מטמון.  נחל ראש פינה הוא תגלית השנה מבחינתי, המסלול המלא שלו הוא כ-4 ק״מ מראש פינה לצפת דרך ההרים, אבל לא חייבים לעשות את הכל, אפשר להתחיל ללכת ואז שוב חזרה, המסלול מלא מים, מלא שקדיות פורחות, מלא עצי זית בני מאות שנים, פרות, כלניות והרים יפים סביב. 

כנרת
ביקרתי כבר פעמים רבות בכנרת, אפילו עשינו טיול סובב כנרת לפני שנתיים, הפעם הגעתי לכנרת דווקא כשעוד קר.
האכסנייה שישנו בה ממוקמת ממש מרחק הליכה מאגם הגדול ואחד הדברים הראשונים ששמחתי לעשות כשהגעתי לאכסנייה הוא לרוץ ולראות שוב את הכנרת היפה שלנו.
ביום שבילינו בקרבת הכנרת היה קריר וגשום, יכולנו רק לבלות קצת זמן בחמי טבריה בחמימים ולהמשיך דרומה בטיול.  לינה: בכנרת שהיינו באכסניית אנ״א כרי דשא – אני מאוד מאוד מאוד אוהבת את הרשת הזו! הם פשוט מצויינים ונותנים תמורה מצויינת בעד התשלום, האכסנייה ממוקמת מצויין ויש לה חוף פרטי לכנרת ומדשאות נהדרות לילדים (בקשו חדר צמוד קרקע זה ממש ממש משדרג את החוויה)

עמק המעיינות
המקטע הזה בכביש 90 אשר מחבר בין הכנרת לבית שאן הוא אחד היפים שנסעתי בו בישראל, הרים גבוהים ירוקים מכל עבר והכביש עובר ביניהם, מרחבים גדולים ועוצמתיים.
התכנון המקורי היה לשהות בעמק רק לילה 1 אבל בגלל הגשמים וסגירת כביש 90 נשארתי ללון בעמק המעיינות 3 לילות שלמים ואני שמחה שכך יצא כי זה אפשר לי להכיר ממש את העמק ואת הנופים שלו.
מכל מקום בעמק המעיינות רואים את הגלבוע, והוא תמיר וירוק ומלא כל טוב הארץ, כשסיפרו לי שבסוף האביב הוא כבר נהיה יבש וחום לגמרי היה לי קשה לדמיין את ההר היפה הזה בגוון אחר.
בעמק המעיינות ביקרנו בגן גורו, גן שמכיל אוכלוסייה גדולה של קנגרואים מתוקים להפליא וידידותיים מאוד לליטופים, בגן יש גם מבוך עם מייצגי דינוזאורים מרשימים – הילדים ממש נהנו! (חפשו קופוני הנחה לכניסה או מבצעי אשראי) ביקרנו גם בפארק המעיינות ושכרנו קלנועית (25% הנחה למציגי חשבונית כניסה מגן גורו) שאיפשרה לנו לנוע בין השבילים ולהכיר את המעיינות השונים. מנכ״ל הלינה הקיבוצית בבית אלפא הופתע לגלות שאני מטיילת עם 3 ילדים ולקח אותנו לטיול פרטי בגן היפני בקיבוץ הסמוך בחפציבה.  ביום אחר טיילנו עם הרכב במעלה הגלבוע ועשינו תצפית על העמק כולו מנקודת כתף שאול שנמצאת על אחת הפסגות, ביקרנו את תחנות הרוח המרשימות שעל ההר וקפצנו לסחנה בכדי לגלות שבעונה הזו של השנה הוא כמעט ריק לחלוטין ואפשר להנות ממנו מאוד.
המים בסחנה הם מי מעיין נובע, הטמפרטורה בהם היא אחידה כל ימות השנה והיא 28 מעלות, אז בזמן שבחוץ היה קריר – בפנים במים היו מצויינים וטובים כל כך! ביום האחרון ביקרנו גם במעיין חרוד היפה! בטוח נשוב לשם בקיץ לקמפינג. באותו יום חגגתי יום הולדת 36 והרגשתי מוקפת בכל מה שאני צריכה – הילדים היפים שלי, בעלי שהגיע לבלות איתנו את הסופ״ש, טבע מעורר השראה ואהבה ושקט – הרבה שקט.
מקומות לינה:
אירוח כפרי קיבוץ בית אלפא – מקום מצויין ללון בו, כיף גדול להסתובב במרחבים של הקיבוץ למרגלות הגלבוע
אכסניית אנ״א בית שאן – אכסנייה בסיסית וטובה עם בריכה בימות הקיץ, אנחנו סגרנו את הלינה באותו היום והמחיר היה מוזל ממש.
אוליב בגלבוע – מלון בוטיק מפנק ונעים, התארחנו בו ביום הולדת שלי והיה ממש מוצלח, גם אותו סגרתי ברגע האחרון מהיום להיום והמחיר היה 50% הנחה ממש שהופיע בכל האתרים.                                                                      מסעדות מומלצות באיזור: חוות התבלינים ומסעדת קימל (שתיהן מסעדות שף מעולות! אכלנו בשתיהן) 

עין גדי – ים המלח
אחרי 3 ימים בעמק המעיינות בסמוך לבית שאן, הכבישים נפתחו לתנועה רציפה ואנחנו המשכנו עם הפנים דרומה, רק על כביש 90.
נפרדנו מהגלבוע ועמק המעיינות הבוקר והמשכנו לכיוון עין גדי.
זו נקודת ציון בטיול כי מעכשיו הנוף מתחלף מירוק ושופע מים לנוף מדברי חום עם גוונים של לבן.
כביש 90 חוצה את בקעת הירדן ואנחנו עליו, עוברים את המחסום ונוסעים דרומה בהתרגשות גדולה.
מולי עוברים רכבים ישראלים ופלסטינאיים.
בצפון הבקעה ההרים עוד ירוקים וגבוהים, גדר הגבול עוברת בסמוך לכביש ואני מסבירה לילדים שמעבר לגדר זו מדינה אחרת. ״יש שם מלך ומלכה וקוראים לממלכה הזו ירדן״
הם שואלים הרבה שאלות.
אנחנו חולפים על פני רועי צאן שמלווים עדרים של מאות כבשים.
עשרות אלפי דקלים גדלים פה באהבה.
״תראו כמה דקלים יש פה, מכאן מגיעים כל התמרים שאנחנו קונים, כל עץ כזה דורש 1000 ליטרים של מים מידי יום!! אתם קולטים? זה כמו 700 בקבוקי מים כמו זה שיש לי פה״
הם נראים מופתעים, גם אני הופתעתי כששמעתי את זה לראשונה.
הדרך עוברת והנה שלטים אדומים שמסמנים שאסור לי לעבור אותם כי שם זה כבר שטח של הרשות הפלסטינית.
אני ממשיכה בנסיעה וחולפת על פני עוד שלט כזה, ועוד שלטים של יישובים יהודים ושוב רכבים פלסטינים מולי.
זה מקום מיוחד המקום הזה – הבקעה.
בתחנת הדלק מתדלק לי את הרכב מאהר ומספר לי שפה חיים בדו קיום אמיתי.
אני ממשיכה דרומה.
תוך חצי שיר הנוף מתחלף מירוק למדברי וצחיח.
עוד 5 שירים והנה ים המלח, מתחיל ללוות אותנו לאורך הנסיעה.
אני מספרת לילדים על המקום הכי נמוך בעולם ועל התנאים המיוחדים בו, השיחה מתגלגלת למערות ומגילות גנוזות. עברנו את המחסום הדרומי של המקטע וחזרנו לשטחים מוכרים עם נהגים ישראליים בלבד.  בעין גדי אנחנו זוכים לקבלת פנים מתוקה של יעלים שמגיעים לראות את המשפחה החדשה שהגיעה, ניב מנסה לתפוס אותם ותום מצליח להאכיל אותם.
אחרי טיול ותצפית על הים היפה, אנחנו הולכים לנוח, זו הייתה נסיעה ארוכה והנוף החדש דורש קצת יותר זמן הסתגלות – אנחנו גם קצת עייפים אחרי שבוע בדרכים.  למחרת אנחנו מתחילים את הבוקר בנחל דוד היפה, אני סוחבת את ניב על מנשא רוב הדרך ותום ולני רצים בשביל הפתלתל, יורדים למים כשאפשר, משכשכים את הרגליים ומשפריצים אחת על השני.
נחל דוד כל כך יפה! וכל כך מפתיע!! מי היה מאמין שיש כל כך הרבה מים במדבר?!  לינה – בית ספר שדה עין גדי של החברה להגנת הטבע – לא מומלץ במיוחד המחיר לדעתי גבוה מידי לתמורה, המבנים ישנים והחדרים לא מתוחזקים ברמה מספיק טובה לדעתי. (הכל בהתייחס למחיר המבוקש)

חצבה
התחנה הבאה שלנו היא היישוב החקלאי ״חצבה״ בערבה, ישנו בו בסך הכל לילה 1 אבל עשינו בו כל כך הרבה!
אנשי הערבה הם אנשים מיוחדים, רובם חלקאים אמיתיים וזה מדהים לגלות שבתנאים הבלתי אפשריים האלה של המדבר, הצליחו אנשים בעלי חזון להקים חקלאות משגשגת.
קילומטרים שלמים של חממות סגורות שמהכביש נראות דלוחות ושוממות, אבל בפנים כל אחת היא קסם של מקום.
באחת מגדלים פלפלים באחרת מלונים, באחת עגבניות והשכנה לה עמוסה מלפפונים, ובין החממות ועל הכבישים, עשרות טרקטורים מובילים את התוצרת הישראלית היפה הזו.
הם אנשים מיוחדים אנשי הערבה! אתר מעולה שעזר לי מאוד בתכנון בטיול בערבה: goarava בחצבה טיילנו בין השבילים והכבישים שמקיפים את היישוב וגילינו פלאי טבע מופלאים.
בין הגאיות והנקיקים מסתתרים אלפי קבוצות של פרחים יפים, הם פורחים עכשיו בזמן שהקרקע עוד קצת לחה מהגשמים שעברו פה, פרחים צהובים, לבנים סגולים וורודים – זה כל כך מפתיע!  חקלאי מקומי ותיק, ממקימי היישוב, לקח אותנו לסיבוב על טרקטור בין החממות וקטף עבורנו פלפלים מתוקים ועגבניות טעימות.
ביקרנו בשדה פרחים משגע שהוא מגדל בלב הערבה וקיבלנו פקעות ובצלים וגינה שלנו בקדימה.  ביקרנו גם במרכז ויידור אשר נותן הצצה לחיי החקלאות היפה של הערבה, הביקור מומלץ בחום רב!
לינה – יערת הדבש בחצבה, בקתות עץ מקסימות ממש עם מדשאה ענקית מלאה בעצים וצל, מומלץ בחום רב! תמורה מעולה למחיר! 

חוות האנטילופות – צופר
מחצבה אנחנו ממשיכים דרומה לחוות האנטילופות היפה, הילדים נהנים מגן שעשועים מדברי ומיוחד ואני מוקסמת מהמקום היפה הזה שהגענו אליו ללילה שלם.
בדרך מחצבה לחווה אנחנו עוד מספיקים לבקר במכוורת פורת ביישוב עין יהב וללמוד על תהליך הפקת הדבש אצל הדבורה ועל התחום החלקאי המיוחד הזה.
בעונה הזו של השנה בכניסה לעין יהב נוצר אגם ממיימי השטפונות, להערכתי הוא ישאר פה עוד מקסימום חודש ואז יעלם כלא היה ולא ישאיר שום זכר… אולי רק אדמה סדוקה. בעין יהב ביקרנו גם במשק ״מלוא הטנא״ וקטפנו בקטיף עצמי ירקות אורגניים להמשך המסע שלנו בערבה.
ביקרנו גם בפארק ספיר הסמוך שבו יש אגם מלאכותי ועשרות ברווזים חופשיים – מושלם לפיקניק בדרך לאילת!
הלינה בחוות האנטילופות הייתה מעולה – שוב היינו לבד לגמרי, והחופש הזה שבלהיות לבד במקום כל כך גדול הוא פשוט מרחיב את גבולות הגוף והנפש.                                                                                                             מסעדה מומלצת – גמלייה (אוכל מעולה, מחירים סבירים, נקי, נעים ויש המון מקום להתרוצץ במסעדה)בבוקר טיילנו בחווה וביקרנו את החיות ונסענו במסלול הספארי, קיבלנו הדרכה על סוגים שונים של אנטילופות והכרנו את הקרניים מקרוב.  לינה – חוות האנטילופות, מומלץ בחום רב! חדרים נהדרים עם מקלחת מצויינת ומרחבים נהדרים לילדים. 

צוקים
בערבה התיכונה ישנם מספר בודד של יישובים, חיים בהם כ-3,500 בני אדם, צוקים הוא היישוב האחרון שנוסד באופן רשמי בערבה התיכונה ולהבדיל מהיישובים השכנים, הוא לא יישוב חקלאי.
את צוקים הקימו גרעין אנשים מהמקצועות החופשיים דווקא, אנשי הייטק לצד אמנים ורואי חשבון.
המושב צעיר יחסית ויש בו הרבה חדרי לינה חדשים ויפים, כולם פונים לנופי המדבר היפה.
העצירה שלנו בצוקים הייתה בגדר פינוק מיוחד.  מראש ידעתי שאגיע לשם אחרי 10 ימים של טיול, היה לי ברור שאזדקק לתנאים טובים במיוחד בכדי לצבור כוחות מחודשים למסע שלנו ואני כל כך שמחה שהגעתי לשם.
שכרתי לנו חדר מפנק עם בריכה מחוממת, בחוץ מתריעים על שטפון מתקרב, טיפות של גשם מלוות רוח – ואנחנו כולנו צוללים במים החמים בצמוד לחדר שלנו.
זה היה כל כך טוב!  לינה – סוויטות זמן ערבה, מומלץ בחום רב! מפנק במיוחד, שימו לב שהם מקבלים בדרך כלל זוגות או זוגות עם עד 2 ילדים בלבד. ארוחת בוקר מעולה ממש ומפנקת ממש!

לוטן
עוד קצת דרומה על כביש 90, אנחנו מתחילים להתקרב לסוף הטיול.
חבל איילות נמצא בין הערבה התיכונה לבין אילת, מצויים בו מספר רב של קיבוצים והם כולם חיים ושוקקים בלב ליבו של המדבר.
לוטן הוא קיבוץ עם תשומת לב גדולה לנושאים שקשורים לקיימות ואקולוגיה, אנחנו ישנו בכפר האקולוגי של הקיבוץ בתוך כיפת בוץ שמתאימה ל-4 אנשים והחוויה הייתה מיוחדת מאוד. המרחבים בקיבוץ, והמרחבים בכפר האקולוגי הם כאלה שנותנים לי הרבה שקט – במיוחד כשאני מטיילת לבד עם הילדים. קל לי לתת להם חופש במקומות כאלה – לרוץ יחפים ולטפס על הרים.
בבוקר שלמחרת הלינה – המשכנו דרומה לכיוון אילת, בדרך ביקרנו בחי בר של רשות הטבע והגנים בסמוך ליטבתה ולאחר מכן בפארק תמנע.  הפארק משתרע על פני עשרות אלפי דונמים וסלול בו כביש של כ-20 ק״מ, פארק מדברי מסקרן ויפה, מומלץ להקדיש לו לפחות שעה וחצי שעתיים של ביקור ואולי אף יותר.
לינה – הכפר האקולוגי בקיבוץ לוטן , חביב במיוחד, מתאים למי שלא נרתע מאבק, יכול לחיות עם שירותים מחוץ לחדר ומקלחת משותפת.

אילת
הגענו לאילת אחרי 12 ימים של טיול דרכים.
טל פגש אותנו באילת ונתן לי בעיקר לנוח, התמקמנו במלון מקסים שמתאים מאוד לאופי שלנו ולילדים ובעיקר ניסינו להשלים פערים.
הצלחתי בטיול הזה לראות את כל ישראל היפה בצידה המזרחי, להשתומם אל מול הטבע המשתנה מזה עשרות קילומטרים ולהבין עוד דבר או שניים על עצם היותי ישראלית אוהבת הארץ.
כמו בסוף מסע כומתה הרבה מבני המשפחה של טל הגיעו לפגוש את כולנו באילת וכולם היו גאים בי ובילדים.
אחרי כל כך הרבה ימים עם 3 ילדים בדרכים,  אני מלאת סיפורים, מלאת מילים, מלאת תודה שהצלחתי להאט את קצב החיים המטורף שחייתי בו ולהתעקש לחיות אחרת.
כאילו כל טיול הוא האחרון בהחלט.
כאילו כל יום הוא הזדמנות להיות טובה יותר ושקטה יותר.
ואני מחייכת, כל יום שהוא כזה, אני יותר מחייכת. 
לינה – מלון אסטרל וילג׳, כפר אירוח שכל החדרים בו הם צמודי קרקע וכך מתאפשר חופש מוחלט של הילדים (אין מעליות) קיבלנו 2 חדרים צמודים ממש בסמוך לבריכה ולחדר המשחקים של הילדים והשהות הייתה מעולה, החדרים נקיים, ארות בוקר עשירה וטובה, השירות במלון הזה הפתיע אותי ממש לטובה (קיבלנו לחדר עוגה לשבת ותוך כדי השהייה נשלח אלינו סקר שביעות רצון לבדוק שהצרכים שלנו נענים ומטופלים במיידי), ממליצה בחום רב על המלון הזה!
תמורה מצויינת למחיר והיא ממש ממש קרוב לטיילת.

טיפים ומידע כללי בנוגע לטיול:
הטיול נעשה ״מחוץ״ לעונת הטיולים היקרה ולכן כל מקומות הלינה היו זולים יותר ממה שנהוג בחגים או בחופשים, זה מאוד הקל כלכלית על הטיול
טיול כזה שבו רואים את הנופים שאני כתבתי עליהם ואת הפריחות השונות והזרימות – מומלץ לעשות בין סוף פברואר לתחילת אפריל
לגבי כל המקומות בהם יש צורך לשלם כניסה – חשוב לבדוק אם יש קופונים שונים באתרי ההנחת כמו קופונופש, וכמו כן מומלץ לבדוק אם יש מבצעי 1+1 דרך חברות האשראי
לגבי אוכל – מידי יומיים הצטיידנו באוכל שקנינו בסופרים ולפחות ארוחה אחת ביום בישלנו לעצמנו
העלות הממוצעת ליום בטיול שלנו הייתה 750 שקלים וזה כלל לינה, אוכל, דלק וכניסה לאטרקציות

בא לכם להגיב?