פעם בשבועיים, תמיד ביום שלישי, אנחנו יוצאים לטיול יומי.

הי תום לני ניב ומיילי הקטנה, בעוד כמה שנים, כשכבר תהיו גדולים – בטח תזכרו בשנה הזו שבה טיילנו אחת לשבועיים, כל פעם למקום אחר, כל פעם במזג אוויר אחר – אבל עם אותם חברים.

אולי תשאלו אותי: ״אמא, בני כמה היינו?״ או ״באיזה כיתה היינו?״

אני בטוח לא אדע לענות בצורה מדוייקת, אבל מה שאזכור הוא שכל השנה הזאת קרתה כשהייתה בארץ… שנת שמיטה.

הגשריים התלויים, נשר

אחרי 5 שנים שבהן אני מגדלת גינות מעונה לעונה, מאוד אוהבת לטייל אך מתקשה לעזוב את האדמה המניבה, הפעם החלטתי שהשנה הזו תהיה מוקדשת למציאת שגרה חדשה. במסגרת השגרה החדשה אני לומדת המון, נוסעת ברחבי הארץ לקורסים ומורים מצויינים ומעשירה את סך הידיעות שלי על עצמי ועל העולם שסביבי. ובכדי לא לשקוע לעולם של לימודים בלבד, פעם בשבועיים – תמיד בימי שלישי -אנחנו קמים בבוקר לאט לאט, הרבה יותר נינוחים מבדרך כלל, ומתארגנים לטיול.

עד כה טיילנו כבר ב-4 מקומות.

גבעות גד

זה תמיד מתחיל בשיחה מקדימה עם מיכל, אמא של אמילי ליהי אופק ובל, השותפים שלנו לכל יום טיול כזה.

אני זאת שקובעת לאן ניסע בכל פעם, והיא זאת שמתייצבת בשעה ובמקום שקבענו.

אנחנו מתחילות בפיקניק קטן ונחמד או ארוחת בוקר במקום ששווה להגיע אליו במיוחד ומשם אנחנו יום שלם מטיילים יחד, חווים יחד, חופשיים יחד. יש הרבה רגעים של ביחד בטיולים האלה, יש המון שיחות של שתי אמהות בין 8 ילדים בגילאים שונים, ויש גם המון חברויות חדשות.

יום אחד כשתהיו גדולים ממש, אתם תזכרו בימים האלה, ואני גם. ונדבר על הטיול לגבעות גד שנתקענו עם הרכב… והייתם צריכים לחכות לי מחוץ לאוטו עד שאצליח לחלץ את הרכב ואז לרוץ אליכם ולאסוף אתכם חזרה לרכב. אנחנו נזכר ש-5 דקות אחרי זה ראינו חיית בר שדומה לבמבי רצה במהירות שם במרחבים הפתוחים למרגלות הגבעות. נזכר שעלינו הגבעה של תל לכיש ובדקנו מי היה המלך הצעיר ביותר שמלך בממלכת יהודה, נזכר במערות שבהן חי האדם הקדמון בכרמל, נזכר בכל הנסיעות ובכל המסעות ונדע שיש לנו הסטוריה משותפת עשירה וטובה.

שוויצרייה הקטנה, הר הכרמל

אתם עוד לא יודעים ילדיי הקטנים, אבל החיים הם ממש קצרים, אוטוטו תסתיים הילדות ויתחילו הנעורים, עוד רגע תרצו להיות קצת יותר בלעדי מאשר איתי. עוד רגע אני כבר לא אוכל לעשות את הדברים שהיום קורים כל כך בקלות, תיכף תמצאו חיים בנפרד, אתם עוד לא יודעים את זה, אבל אני כבר יודעת, לי זה קרה. זה כמובן לא משהו רע… אבל בתוך כל השגרה העמוסה של החיים – לגנוב יום אחת לשבועיים, לא להתמסר לעבודות הבית הניקיונות והבישולים, לעצור רגע את רצף ההודעות הלקוחות והמיילים, לקום מהמחשב – להניח את התיק עם הספרים, לקום לאט לאט, ולדמיין לאן ניסע היום? איפה נאכל את הפירות והלחמים? איפה נחלוץ נעליים ונרוץ יחפים? היכן נשתה כוס תה חמה בשילוב עם רוח נושבת וקרירה? כל הדברים הקטנים הללו, הם האוויר שזורם לי עמוק בנשמה.

שביל ״רגליים יחפות״, נחל מערות, הר הכרמל
מערות האדם הקדמון – נחל מערות הר הכרמל

אז בשביל שתוכלו לזכור את כל המקומות היפים שהיינו בהם, הנה סיכום קצר של ארבעת טיולי הסתיו שעשינו עד כה:

  1. פיקניק בחניון יום ״שוויצריה הקטנה״ בהר הכרמל, נסיעה לראש הנקרה וביקור בנקרות עם ירידה ברכבל, ביקור בחוף בצת, נסיעת ערב לעיר העתיקה בעכו וארוחת ערב בנמל עכו.
  2. טיול יום בגבעות גד בחבל לכיש, עלייה ברגל לתל לכיש ותצפית על כל האיזור.
  3. ביקור במוזיאון הטבע בתל אביב
  4. ארוחת בוקר בינקיס בעין הוד, ביקור בנחל מערות ובמערות האדם הקדמון בכרמל, ביקור בחי בר בכרמל, ביקור בגשרים התלויים בנשר, נסיעה לגלידרייה במדרחוב של זכרון יעקב.
מאפיית ינקיס בעין הוד – ממש מתחת לגלריה הראשית
ביקור במוזיאון הטבע בתל אביב
הגשרים התלויים בנשר

אוהבת אתכם מאוד, אמא.

בא לכם להגיב?

הי, אני אבישג, נעים להכיר! התחלתי את הבלוג הזה על מנת שיהיה לי מקום אחד שמתעד, שומר ומספר את הסיפור האישי שלי שכולל עוד 4 ילדים, כלב, בן זוג – המון טיולים, גינה, חממה ועוד אין סוף תחומי עניין.


המייל האישי שלי לכל שאלה:
[email protected]

אני אוהבת מכתבים, יותר מכל תגובת און ליין אחרת. את הדואר שלי אני אוספת פעמיים בשבוע מפה: ת.ד 48 קדימה, מיקוד 60920. מוזמנות לכתוב לי.

רוצה לקבל פרטים על סדנא או מפגש עתידי?
נא למלא את הפרטים, העדכון ישלח במייל

דילוג לתוכן