קפצנו למונטנגרו

את הטיול שלנו למונטנגרו תכננתי בימים ספורים, ידעתי שיש לי שבועיים שלמים עם הילדים בבית – היה לי ברור שלפחות שבוע יוקדש לטיולים.
ספונטנית לחלוטין בנוגע למקום, עם תקציב מוגבל מאוד – עקבתי בנחישות אחר אתרי הטיסות המוזלות.
הטיסה למונטנגרו הייתה מושלמת עבורי גם מבחינת היקף הימים וגם מבחינת התקציב – אז סגרתי לנו 4 כרטיסים + 1 לגיסתי האהובה דרך אתר חוליו.
אחרי שסיימתי עם הטיסות התפנתי לקרוא קצת על היעד, לתכנן לנו מסלול היקפי סביב כל המדינה ולסגור מקומות לינה ורכב.

למונטנגרו יש המון מה להציע, היא שופעת נופים משתנים, אגמים, נהרות, הרים שחורים וכבישים שמחברים בין כל אלה באופן מיוחד.
טיילנו בה במשך 8 ימים, גמענו 840 ק״מ מלאי חוויות ומקומות מיוחדים.
אחד היתרונות הבולטים בטיול במונטנגרו הוא רמת המחירים.
הלינה, האוכל והדלק – זולים באופן משמעותי ממה שאנחנו רגילים ביחס לאירופה.
יתרון נוסף הוא המהירות בכבישים, רוב הכבישים במדינה מוגבלים לנסיעה של עד 60 ק״מ – לפעמים אפילו 40 או 30 תלוי כמה הכביש תלול או מפותל, הנסיעה האיטית תורמת מאוד לתחושת בטחון במיוחד בנסיעות הארוכות בהרים.

לטייל במדינה זרה עם 3 ילדים צעירים זו משימה לא קלה, רוב אזרחי מונטנגרו אינם דוברי אנגלית ומחסום השפה מורגש בכל מקום.
למרות הקשיים הברורים והאינטנסיביות – מונטנגרו היא מדינה מצויינת לטיול עם ילדים, הדברים שאהבתי בעיקר הם:
את הנופים המשגעים
את המים הצלולים והקרירים
את האחו אשר מכסה את ההרים
את צלילי פעמוני הכבשים
לראשונה בחיי השטתי סירה
הקשבתי לתום ולני אומרים ״תודה״ בשפה זרה
אכלתי את האפרסקים הטעימים ביותר בעולם
נהנינו מפירות יער ופטל כל יום מחדש
אהבתי את מנהרות הדרכים החצובות בדרכים
את שיחות הלילה שלי ושל גיסתי
אהבתי להגיע למקומות חדשים
אהבתי להרגיש את חופש החיים
(לצורך האיזון ישנה רשימה נגדית בסוף הפוסט)

אז מה עשינו במונטנגרו כל כך הרבה ימים?

יום 1
הטיסה שלנו מישראל למונטנגרו הייתה ביום שבת בשעת צהריים מעולה, היה לי חשוב לארוז לטיול הזה רק את מה שאני חייבת ולהיות כמה שיותר קלילה עם הילדים והציוד – להתחשב בעובדה שהתא מטען של הרכב השכור אמור להכיל עוד עגלה ועוד את המטען של גיסתי.
ארזתי לילדים מזוודה מלאה בגדים + קצת מצעים + מגבות ומיליון וחצי טיטולים,
תיק פעילויות עם חוברות לימוד, משחקים, לוח מחיק והמון צבעים שונים,
ועוד תיק טיולים מלא ציוד יום-יומי של כולנו
הטיסה עברה יחסית ממש בשלום.
שדה התעופה בעיר הבירה של מונטנגרו הוא קטנטן ממש, מרגע הנחיתה עד הרגע שהיינו ברכב השכור בדרכינו צפונה חלפו בערך 40 דקות.

התחלנו את הנסיעה שלנו לצפון, הוויז עבד נהדר, היעד הראשון שלנו היה העיר קולשיין.
הנסיעה משדה התעופה לקולשיין הייתה פתיחה מצויינת לטיול שלנו, התחלנו לטפס על ההרים היפים והתלולים, עברנו דרך מנהרות חצובות בהרים והעיניים לא ידעו שובע.
תחנת הלילה הראשונה שלנו הייתה בבקתת עץ מדהימה יפה שנמצאת בין הרים, על אחו טבעי וירוק, שבסופו יש אפילו נהר.
בגלל שהגענו לבקתה בשעת לילה מאוחרת לא יכולנו לראות את הנהר, אבל שמענו אותו כל הלילה – בבוקר הלכנו לחפש אותו – וגילינו נהר יפה עם מים קרירים וטובים.
הבקתה שישנו בה נקראת Holiday Home Milica – הזמנתי אותה דרך אתר בוקינג והיא הייתה במחיר מצחיק של 50 אירו ללילה עבור כולנו. בעל המקום הוא איש מקסים ממש, הוא קיבל אותנו עם קנקן מיץ דובדבנים טרי ובבוקר בירך אותנו עם קערת פירות יער שהוא קטף עבורנו מהגינה שלו. להרבה מתושבי מונטנגרו יש גינות ירק פרטיות – רואים את זה בעיקר בצפון, הם מגדלים את הייבול הפרטי שלהם ובכך נהנים משימור מסורת, תרבות של גינון וטבע ופירות וירקות טריים ואורגניים – מעורר השראה לחלוטין!

יום 2
היום השני לטיול התחיל במרחבים היפים של הבקתה ששהינו בה בלילה, הילדים התרוצצו עם כדורי כדור-גל, ניב זחלה על הדשא ורדפה אחרי תרנגולת וכלבלב ואני וסיגל הכנו ארוחת בוקר וישבנו עם המארחים שלנו בגינה היפה שלהם.
טיילנו קצת בסביבה, ירדנו לנהר היפה שלמרגלות ההר ובעיקר הרגשנו ברות מזל.
נפרדנו מהמארחים שלנו בשעת צהריים מוקדמת, המשכנו למרכז העיירה קולשיין – הצטיידנו באוכל וצידה ודרך ונסענו לשמורת הטבע Biogradska Gora  שבמרכזה אגם גדול ויפה.
השמורה הייתה מלאה מטיילים, סירות שייט, אוהלי קמפינג ומשפחות שבאו לבלות בטבע.
המים של האגם הוא נעימים ואפילו הילדים הסכימו לשכשך בהם.
יצאנו לטיול הקפי סביב האגם, המסלול היה מאוד מסודר ונוח עם המון פינות ישיבה מסודרות בדרך, הטיול ההיקפי המלא לקח לנו כשעתיים של הליכה נעימה – לא מאומצת בכלל, בדרך עלינו על גשרי עץ גדולים, ראינו עצים גבוהים בני יותר מ-300 שנה ונהנינו מהאגם בזוויות השונות שלו. 
סיימנו את מסלול ההליכה עייפים אבל מאוד מרוצים והמשכנו את הנסיעה לכיוון חניית הלילה הבאה שלנו – כפר קטן ליד העיירה הצפונית זאבליאק.
הדרך המתפתלת ההררית בין השמורה לבין חניית הלילה שלנו, הייתה מדהימה ביופייה.
צוקים שחורים נישאים לגובה, מעוטרים בעצי אורן ויערות שלמים.
עננים משייטים בין ההרים ובקתות עץ בעלות גגות אדומים, ירוקים וצהובים.
הדרך הייתה משגעת, הגענו לחניית הלילה שלנו בשעת ערב מאוחרת והתחלנו להתמקם במקום החדש שהיה ביתנו למשך 2 לילות, את המקום הזה סגרתי גם באתר בוקינג – וגם עליו אני ממליצה בחום! הוא מאובזר מצויין, יש בו 2 חדרי שינה מרווחים ואפילו מרפסת חמודה!  Holiday Home Stella Star.

יום 3
הבוקר של היום השלישי הוקדש שוב לבדיקת הסביבה החדשה, הילדים התרוצצו על הדשא ושיחקו – התהלכו על גזעי עצים גדולים ואני וסיגל היינו עסוקות בהכנת ארוחותף איוורור המזוודות, סידור של דברים ואפילו כביסה.
כשסיימנו עם כל אלה – יצאנו לטיול רגלי קצר ליד הבקתה שלנו והתוודענו לחיי הכפר בהרים של מונטנגרו.
הבתים בכפרים מרוחקים זה מזה, כל אחד והמרחב שלו, כל אחד והאוויר שלו.
לכל בית – גינת ירק או אפילו חממה קטנה מלאה יבולים וירקות שגדלים.
כבשים משוטטות בחופשיות רבה. 
אחרי שסיימנו להכיר את הסביבה הקרובה, נסענו למרכז העיירה זאבליאק – אכלנו ארוחת בוקר מוזרה במסעדה מקומית ונכנסנו לביתן המטיילים כדי לשאול ״מה אפשר לעשות פה עם ילדים צעירים?״
רוב המטיילים שמגיעים לאיזור נהנים משייט רפטינג בין 3 שעות בנהר טארה המפורסם, עבורנו זו אפילו לא הייתה אופציה – אז הסתפקנו בשני יעדים אחרים חלופיים:
הרכבל של הר דורמיטור והאגם השחור.
לרכבל החלטנו לא לעלות בסוף מהחשש שאולי ניב הקטנה לא תהיה שקטה וזה עלול להיות לא נעים להיות איתה ברכבל 50 דקות בגובה לא נורמלי – אבל לשמחתנו הרבה ממש למרגלות הרכבל יש פארק ילדים גדול ובית קפה נחמד שצופה על ההר כולו.
בילינו שם שעתיים שלמות, הילדים נהנו מכל המתקנים, נדנדות חשמליות מסתובבות, ג׳יפים קטנים להשכרה (2 יורו לרבע שעה) ובאמת שהיה כיף.
אחרי שעתיים קצת רגועות, המשכנו לטיולי הטבע שלנו ונסענו נסיעה קצרה לאגם השחור.
בכניסה לאגם השחור קנינו מלא פירות יער טריים ופטל – המוכרים בדוכנים אפילו יודעים כמה מילים בעברית.
זה מקום מאוד מתוייר – אבל בכל זאת יש בו תחושה גדולה מאוד של חופש ומרחבים.
גם פה – המים היו צלולים ונקיים, ההשתקפויות של ההרים היו נהדרות.
שכרנו תמורת 9 יורו סירת משוטים ולראשונה בחיי השטתי סירה! 
יום 4
ביום ברביעי המשכנו את מסע הדרכים שלנו לכיוון העיקר פלוצ׳ין.
הנסיעה בין ההרים לא הכינה אותנו לרגע בו ירדנו מההר ומולנו השתקף לו אחד האגמים היפים שראיתי בחיי, מים בגוון טורקיז מהפנט – שחוצים את ההרים הירוקים היפים.
האגם בעיר פלוצ׳ין הוא אגם מלאכותי שנוצר על ידי הזרמת מים ושימוש בסכרים, האגם מרשים מאוד להתבוננות – פחות לשחייה, למרות שראינו אנשים שוחים בו בהנאה.
את הלילה העברנו בכפר קטנטן שמרוחק 9 ק״מ ממרכז העיר, וזכינו שוב לקרבה של הר אימתני מצד אחד ונחל קריר מצד שני.
היינו אמורים לשהות בפלוצ׳ין 2 לילות, אבל אחרי לילה 1 מיצינו את המקום והמשכנו הלאה לכיוון היעד הבא

יום 5
את היום החמישי התחלנו בחיפושים אחר מקום לינה חדש… כל הטיול עד כה היה מתוכנן, אבל מכיוון שרצינו לעשות שינויים במסלול – נאלצנו למצוא מקום לינה חדש שיתאים ל-2 מבוגרים ול-3 ילדים בהתראה מאוד קצרה.
התחלנו את הנסיעה דרומה לכיוון החופים של מונטנגרו ובמקביל חיפשנו דרך בוקינג מקום לינה.
לשמחתנו הרבה מצאנו מקום מושלם שכל כך נהננו בו שאפילו שינינו הזמנה קיימת על מנת להמשיך את השהות בו.
הדרך מהצפון ההררי והירוק לכיוון הדרום מלא החופים הייתה כרגיל – מעניינת היפה.
הכבישים באיזור הזה של המדינה רחבים יותר, טובים יותר והנסיעה קלה יותר.
בצידי הדרכים של מונטנגרו רואים הרבה דוכנים למכירת תוצרת מקומית, גבינות, יינות, דבש, פירות וירקות.
אני ולני בחרנו לנו דבש מתוק והמשכנו בדרך.
 אחרי נסיעה בת 3 שעות הגענו לעיר הדרומית קוטור.
העיר קיבלה אותנו במצב רוח נפלא של נופש. ההרים הגבוהים אשר נושקים למפרץ היפה הזה הם שילוב מעודד השתאות והתרוממות רוח אמיתית, אפשר להאט את קצב הטיולים ולזרום עם מה שיש לעיר קוטור להציע.
התמקמנו לנו בדירת נופש אשר ממוקמת בתוך בית אבן עתיק בן 400 שנה, המארחים שלנו קיבלנו אותנו בקבלת פנים אוהבת, פינקו אותנו בתאנים מתוקות והרבה הסברים של המקום ומה שיש לו להציע. החדר שלנו כך הסתבר לנו הוא חלק ״מביתו של הקפטן״, רב חובל כלשהו שחי במפרץ ונדד בין מפרצים וימים.  מחוץ לדירה שלנו עבר הכביש ההקפי של המפרץ ומיד לאחריו – טרסת אבנים קטנה, מיטות שיזוף, סירות עץ יפות ומימיי המפרץ הצלולים, הקרירים והטובים.
השינוי בין התחושה הטיולית של הצפון לבין תחושת הנופש של הדרום היו בדיוק במקום עבור כולנו
המקום שבו ישנו נקרא – Old Mariner Guest House, סגרתי אותו דרך בוקינג ואני ממליצה עליו בחום! גם בגלל המיקום, גם בגלל השירות ובעיקר בגלל התמורה המצויינת למחיר.

ימים 6-7
את הימים הבאים הקדשנו בעיקר להכרות ונופש בעיירה קוטור.
אחרי שנסענו למעלה מ-800 ק״מ, היה דווקא נחמד להשתקע במקום אחד, להכיר אותו קצת יותר לעומק ולהנות רק ממנו.
הלכנו לאיבוד בין סמטאות העיר העתיקה היפה.
עשינו שייט בין 3 שעות במיימי המפרץ (15 יורו למבוגר, חצי מחיר לילד מתחת לגיל 12, תינוקות בחינם)
הכרנו כנסיות בנות 500 שנה ואף יותר
אכלנו במסעדות דגים מצויינות (ארוחה ל-2 מבוגרים + 3 ילדים ב-40 יורו בממוצע, פי 2 מארוחה דומה בצפון)
קניתי לי ציור קטן של אומן מקומי
אכלנו פירות יער, אפרסקים, תפוחים ודבש טעים
התפעלנו מבתי האבן, מחלונות העץ היפים הצבועים בשלל צבעים
שחינו וצללנו המון במים
ישבנו והסתכלנו על החופים, היאכטות העוגנות, הסירות היפות והדגים.

יום 8
היום השמיני היה היום האחרון שלנו, התארגנו בבוקר בכיף ובאיזי והתקדמנו לעבר שדה התעופה.
בדרך לשדה, ממש בצידי הדרך, מצאנו אומן מקומי שקולע סלים.
קניתי ממנו 3!!
הדרך לשדה עוברת הרים אשר משקיפים מעל החופים של דרום המדינה, עיירות קייט קטנות וגדולות מבצבצות מכל עבר.

8 ימים במונטנגרו היו מלאי חוויות, זו מדינה שאפשר לטייל בה ואפשר לנפוש בה, ובעיקר אפשר להנות ממנה וממה שיש לה להציע – ברוחב לב גדול, עבורי ועבור 3 ילדיי הטיול עלה:
2200 שח כרטיסי טיסה
700 יורו עבור שהות מלאה עבור 8 ימים כולל לינה, אוכל, השכרת רכב ודלק

מצורפת המפה של המסלול שלנו

לצורך האיזון – הנה כמה דברים מעצבנים שקרו לנו בטיול:

– בדרך חזרה לשדה תעופה, עשינו תאונה חזיתית עם הרכב (!!!!!!!) מזל שנוסעים שם על 40 קמ״ש הנזק היה יחסית קליל, בכל זאת שילמנו השתתפות עצמית מלאה בשווי 700 יורו + מעמ (833 סה״כ)
-תום ולני החליטו שזה יהיה מצחיק לרוץ בשדה תעופה בארץ בזמן שאני אוספת מזוודות – לחפש את שניהם בין 2,000 נוסעים אחרים היה די מעצבן
-לני עשה לי סצינת ״זו לא הגלידה שרציתי״ באמצע הרחוב לעינהם של מאות תיירים אירופיים מאופקים, והוא לקח את זה כמה צעדים קדימה…..
-את אחד הלילות העברנו בבקתה מבוצרת חשוכה, עם שירותים מרוחקים, ומיליון מעופפים וחרקים באוויר

חוץ מזה – ועוד כמה דברים קטנים… היה ממש אחלה!!

בא לכם להגיב?