חבר׳ה אני אכתוב לכם פה דברים שאולי תזכרו אולי לא, אבל בשביל זה אני כותבת פה. בכדי שיהיו לכם זכרונות נחמדים. ניבוש – את זוכרת שנפלה לך השן הראשונה בפינלד! זה היה במלון ליד הים הבלטי, בעיירה חמודה שנקראת פורי. לני – אתה סיימת לקרוא את יומנו של חנון 5 קצת אחרי שביקרנו בגן החיות ראונה בלפלנד של פינלנד. תום – אתה למדת לשוט לבד בסירה! זה קרה באגמים של לפלנד או שם בצפון פינלנד. ופשוקי מתוקוקי – את פשוט היית קסם מהלך וחמודה פלאים כל הטיול, שתדעי לך את זה! את פינלנד ושבדיה חצינו במשך שבועיים וחצי, התחלנו בדרום מערב פינלנד בארכיפלג היפייפיה שבכדי לעבור מאי לאי יש צורך במעבורת, והצפנו עד הפארק הלאומי אביסקו שנמצא בגבול שבין שבדיה לנורווגיה. את המסע הזה עשינו מאמצע חודש יולי עד סוף חודש יולי ומזג האוויר היה רוב הזמן לטובתנו, השמש בערה בשמיים 24 שעות ביממה ובשום שלב לא חווינו לילה אמיתי, זה היה מאוד עוצמתי. המלצה כללית למטיילים עם ילדים בפינלנד: שווה לכם להכיר את רשת המשחקיות שנקראת ״הופ-לופ״, היא קיימת בפריסה ארצית ובכל עיר גדולה והיא פשוט מצויינת לילדים החל מגיל זחילה ועד 12 בערך. אפשרות מצויינת לימי קיץ גשומים. אז מה עשינו 17 ימים בפינלנד ושבדיה? התחלנו את הטיול בחלק הדרום מערבי של פינלנד בעיירה פאראגס, מצאנו בקתת עץ קטנטנה באתר קמפינג בשם solliden camping,  יפייפה בלב חורשת אורנים מלאת תותי בר. הבקתה הייתה בסיסית ממש וכללה רק 2 מיטות קומותיים, אבל היער היה כל כך יפה וכל כך נעים שהחלטנו להשאר באתר הזה 2 לילות. משם עברנו במעבורת לאי קורפו באמצעות מעבורת חינמית והתגלגלנו לאתר קמפינג מצויין שנפתח למבקרים לראשונה בעונה הזו ונקרא rumar strand. התמקמנו על פיסת דשא ולא פירקנו ממנה את האוהל במשך 3 לילות. הילדים ניסו לדוג כל הזמן ואני התעסקתי בעיקר בכביסות וארוחות ומידי פעם קפצתי לסאונה המעולה והחינמית שיש באתר ולהוט טאב השווה שישב על מרפסת מעל מפרץ יפייפה ומרינה קטנה. חלום. רגע לפני שהתחלנו לעלות צפונה למרכז פינלנד עברנו דרך העיר טורקו בכדי להצטייד בחוסרים דרך חנות יד שנייה. מצאנו חנות נהדרת בגוגל מפות ורכשנו בה קצת בגדים חמים וכלי בישול. בטורקו גם בילינו יום שלם בפארק המים השווה של העיר jukupark , הוא גדוש ומלא במתקנים ואטרקציות ויש מלתחות ומקלחות מסודרות ונעימות מאוד. בדרך צפונה עצרנו בעיירה טאמפרה, התמקמנו באתר קמפינג גדול ומוכר שיש בו מסעדה ומגרש גולף לילדים, אגם גדול ומדשאות ענקיות. ביקרנו בפארק השעשועים של האנגרי בירדס, ברחבי פינלנד יש המון פארקים וגני שעשועים של מותג, אבל זה נחשב לאחד הגדולים מכולם. הכניסה לפארק אפשרית דרך כרטיסי כניסה במחירים שונים שמאפשרים גישה שונה למתקנים הרבים שקיימים בפארק, אני חייבת לציין שהכניסה הייתה מאוד יקרה ביחס לאטרקציות אחרות במדינה. בדרך צפונה עצרנו בעיירת אגם קטנטנה שנקראת Lappajärvi ושכרנו בקתת אירבינבי יפייפיה מאובזרת ושקטה. הבקתה הייתה במרחק של דקת הליכה מחוף קטן ודי פרטי שבו בילינו במשך יומיים שלמים. המקומיים נהנים ממיימי האגם בקיץ והשקט והשלווה שמגיעים שכל עבר הם פשוט מרפאים. במקום הזה גילינו שאדמת האגם היא ממש אדמת חימר. הוצאנו כמויות גדולות ממנה לחוף ובמשך שעות שלמות יצרנו ושיחקנו בבוץ הממכר. התחנה הבאה בטיול שלנו הייתה פארק החיות רואנה שבלפלנד שבו ביקרנו בדיוק לפני 5 שנים! הכניסה ללפנד היא כה ברורה… אי אפשר לפספס… פתאום מתחילים לראות איילי צפון בכל מקום, משוטטים חופשיים. אני כל כך אוהבת לשוב ולבקר במקומות שכבר הייתי בהם, גם בארץ וגם בחו״ל. הפארק השתנה מאוד בשנים שחלפו ונוספו לו פינות משחק לילדים. שפע של אוכמניות גדלות בכל מקום והפעם מעבר לאיילי הצפון שראינו בפארק – הצלחנו לראות דב קוטב אמיתי משחק במתחם יעודי בלב הפארק, אני באופן אישי הייתי מעדיפה שהדב יהיה בקוטב הצפוני ולא בפארק חיות (מרווח ככל שיהיה) אבל מצד שני – היה באמת מהפנט לצפות בו משחק ומשתובב במי אגם קרירים, בסמוך לגן החיות ישנו בבקתת אירנינבי מצויידת ונהדרת עם המון משחקים לילדים וסאונה סופר מפנקת צמודה ליער. לרובניימי הגענו ביום ראשון בבוקר ומצאנו שוק קטנטן במרכז העיר עם בתי קפה קטנים וחמודים והמון מוכרים עם דליים של קלאוד ברי, אכלנו פנקייקס טעימים ושתינו כוס תה והמשכנו בדרכנו צפונה לעיירה הקטנטנה Lankojärvi בעיירה שכרנו בקתת אירבינבי שהגיעה עם חוף פרטי לאגם קטנטנן ויפה, סירת משוטים מתוקה ועוד המון בקתות  לשימושים שונים וכולן ממוקמות במרחק של מטרים ספורים זו מזו על גבי מדשאה ענקית ויפה. הגענו עד לפלנד, ממש קצה העולם, והכל כה רגוע ושקט. הלילות עדיין מוארים ויפים ובחוץ שומעים רק צרצרים מסיבות פיניות רחוקות וסירות משוטים. אחד המקומות היפים והשלווים ביותר שביקרתי בהם בעולם! בדרך צפונה ולקראת מעבר הגבול לשבדיה, עצרנו בעיירה Muonio שנמאת על גדת נהר שמצד אחד שלו נמצאת פינלנד ואילו בצד השני של הגדה זוהי כבר שבדיה. ישנו במלון harriniva היפייפה שהיינו בו בדיוק 5 שנים קודם לכן, זכרתי את המסעדה שיש במקום לטובה ושמחתי מאוד לחזור לשם. הפעם בחרנו ללון בבקתות קמפינג של המלון ולא בחדרי המלון. את מעבר הגבול חצינו על דרך אורות הצפון היפייפה שהיא דרך משותפת לפינלנד ושבדיה. וכבר על הדרך הראשית התחלנו לראות פטריות יפייפיות בגדלים וגוונים שונים, שרק הלכו וגדלו יותר ויותר ככל שנכנסנו לתוך שבדיה היפה. בתוך שבדיה, מצאנו לראשונה קלאוד ברי ואכלנו מהם המון. הם כל כך טעימים. חמצמצים ומתוקים יחד. היערות של שבדיה יודעים לספק תזונה מצויינת! שבדיה הייתה רק נקודת מעבר בטיול שלנו לעבר נורווגיה ולכן לא שהינו בה הרבה זמן, אבל כן ישנו ב-2 מקומות נהדרים ממש. הראשון נמצא כשלוש שעות נסיעה מהגבול עם פינלנד, Pinetree Lodge, הגענו אליו ממש במקרה והיה פשוט מצויין לשהות בו. ישנו בבקתת עץ מתוקה עם אח בוערת ומצעים מפנקים ואחרי כל כך הרבה ימים בדרכים – זה היה כה הכרחי. הלודג׳ שוכן בלב יער יפייפה עם אגם קטן ואי במרכז. אל האי הקטן שטנו בסירת משוטים ועל האי חיכו לנו אינספור פירות יער טעימים. אחרי ארוחת בוקר טובה בלאונג׳ של הלודג׳, יצאנו שוב לדרך לעבר העיירה קירונה. הייתי בטוחה שנישן לפחות לילה אחד בקירונה, אבל העיירה נראתה כל כך לא מזמינה וכל כך אפרורית שלבסוף עשינו בה רק עצירת פיצה… והמשכנו הלאה לעבר אביסקו. חבר׳ה, כשתהיו גדולים אתם תזכרו כמה אהבתי את הפרחים שבדרך? כמה התרגשתי מהפריחה הורודה שלוותה אותנו בכל מקום? כמה הפצרתי ואמרתי שאני לא מוכנה עדיין להפרד ממנה ומקווה שהיא תלווה אותנו כל הטיול? אני מקווה שתזכרו, כי פרחי הקיץ הורודים של סקנדינביה – עושים אותי, אמא שלכם, מאושרת ושמחה. על גבי המפה ראיתי שאביסקו זו פשוט עיירה על גבול שבדיה נורווגיה ובגלל זה בחרתי לסע אליה, במציאות… אביסקו זה למעשה פארק לאומי יפייפה כמו שרק אלוהים יכול לברוא. אחרי חודש ימים של טיול באיזורים מישוריים מלאי יערות אורנים, פתאום הדרך החלה לקבל צורה קצת שונה. מרחוק התחלנו לראות הרים ומפלים, פסגות מושלגות עצומות לצד חופים סלעיים שחורים. ההרים. כך הם קוראים לזה, המקומיים: ״ההרים״. הגענו לאביסקו בשעת ערב מאוחרת והרושם הראשוני היה שאין סיכוי שנמצא מקום לינה… אז המשכנו לסע עוד קצת, ולבסוף מצאנו אכסנייה מתוקה וזולה שבה שכרתי לנו חדר קטן, עם סלון ומטבח משותפים, מזג האוויר היה גשום וסוער ובאכסנייה היה כל כך נעים! הילדים רותקו לטלוויזיה ואני הכרתי זוג שוויצרים בפנסיה שסיפרו לי שהם יצאו גם למסע ארוך בסקנדינביה. הם הופתעו ממש לגלות שאני מטיילת לבד… ובהמשך הדרך פגשנו אותם עוד פעמיים בנורווגיה. במרחק 5 דקות נסיעה ישנו לודג׳ הרבה יותר מפנק, שם אכלנו ארוחת ערב קלילה וארוחת בוקר עשירה. את הבוקר באביסקו העברנו בטיול קצר שיוצא ממרכז המבקרים של הפארק וביקור בתערוכה יפייפה שיש במוזיאון של פארק, למדנו על השמש וסיבוב כדור הארץ וראינו מתי בדיוק צפוי לשוב לאיזור הזה החושך המוחלט. יום אחד אשוב לאביסקו ואצא לטרק בהרים, כמו כל שאר המטיילים הבוגרים שראיתי שם…. אלו עם התיק על הגב ונעלי הטרקים השוות! יום אחד גם אשוב לאביסקו בכדי לחזות האורות הצפון של החורף. יום אחד. אביסקו זה בהחלט מקום ששווה לחזור אליו. כל כך יפה! בטיול הזה בינתיים… המשכתי הלאה לעבר הגבול עם נורווגיה ושם הדופק שלי כבר ממש התחיל לעלות. נורווגיה! גולת הכותרת של סקנדינביה. מדהים לגלות שכבר במעבר הגבול, בדרך לנארביק, שמים לב לשוני, לסגנון הבנייה האחר, לתצורת הנוף המשתנה. אבל כל זה… בפרק הבא.