הי תום לני ניב ומיילי החמודים. יום אחד בטח תעברו על הבלוג הזה ותקראו את כל המילים שכתבתי פה עליכם ועל הטיולים שלנו.
הפעם אני כותבת רק על עצמי.
כשאני נדרשת למלא טופס שבו אני נאלצת לסמן את מספר שנות הלימודים שלי – אני מרגישה שמכניסים אותי לכלוב תרבותי שאין לי רצון להכנס אליו.
הוא אפילו מחייב אותי להמעיט בערכי.
אני מסמנת באי רצון 16 שנות לימוד שמסמלות עבור קורא הטופס את כך שסיימתי תיכון ועוד 4 שעות אקדמיה… אבל האמת היא שיש לי, נכון להיום… 39 שנות לימוד פחות שבוע אחד.
מהיום בו נולדתי אני לומדת, בהתחלה למדתי לפקס את המבט ולהיישיר מבט למחייכים אלי, למדתי עם להבחין בקולה של אימי מבין שלל קולות.
בהמשך למדתי מה ראוי למאכל ומה ראוי למשחק, למדתי ללכת, למדתי את תכונותיהם של כל אחיי ואחיותי, למדתי איך מרגישה הרוח כשהיא פוגשת שיער יבש בקיץ או ביער רטוב ממימי הגשם של החורף.
כל יום בחיי הוא יום בו אני לומדת.
בין כותלי הכיתה או בין חלקי כדור הארץ.
בשנים האחרונות מעבר להיותי תלמידה טבעית של החיים והעולם, הייתי גם מורה לאלפי אנשים.
הרצאתי וקיימתי סדנאות – זה היה נהדר.
ראיתי את הניצוץ שיש לתלמידי בעיניים כשהם מבינים משהו חדש שזה עתה למדו ממוצא פי.
הרבה זמן לא ישבתי כתלמידה מול מורה ולמדתי, בנים האחרונות לקחתי קורסים מעטים באוניברסיטה הפתוחה, קראתי מאות ספרים, ועדיין הייתה חסרה לי תשוקת הלמידה.
אז השנה החלטתי שאני חוזרת להיות תלמידה,אני מוצאת זמן ומקום להעשיר את הידע שלי בשלל תחומים שמעניינים אותי.
מידי שבוע אני נוסעת ופוגשת מורה וקבוצה אליהם אני חוברת ודרכם אני לומדת.
וזו למעשה – שנת הלימודים שלי, השנה בה חזרתי להיות תלמידה.
הקורס מגדלים חיים של רוני ואסף מיננברג במעלה צביה.
פעמיים בחודש, תמיד ביום שלישי, אני קמה מוקדם בבוקר ויוצאת מהבית לנסיעה של שעה לארבעים דקות עד למעלה צביה שבגליל.
בשטח של דונם אחד מצליחים רונ ואסף לגדל גינת ירק יעילה ומצויינת שמצליחה להאכיל כמה עשרות משפחות.
אסף מלמד אותנו על כל יסודות גינת הירק, הניהול העונתי והתפעול שלה.
רוני מלמדת אותנו את כל מה שקשור למזון עונתי, צריכה מקומית וליקוט.
בין המפגשים והשיעורים ישנם גם מרצים אורחים שמעשירים את הידע של כולנו במגוון נושאים כמו איכות המים והאדמה, הכנס קומפוסט ועוד ועוד.
וואו כמה כיף לי בקורס הזה! הלימודים כמעט תמיד מתקיימים בגינת עץ, השדה של רוני ואסף ואיפשהו באמצע היום אנחנו כמעט תמיד יוצאים לסיור לימודי בחורשים של מעלה צביה.
הנסיעה עד לשם, ההתמדה, הקבוצה שהתגבשה, הידע שנצבר כשמיכת תלאים מוצלחת – כל אלה ועוד הם פשוט כיף גדול עבורי.
לעמוד אינסטגרם של רוני לחצו פה
לעמוד אינסטגרם של אסף לחצו פה
קורס ליקוט צמחי בר עם ברק שגיא
הרבה שנים אני מטיילת ברחבי הארץ, מכירה שבילים ומפלים, מבקרת נחלים וחורשים.
הידע שלי בליקוט צמחי בר מוגבל מאוד ואני מרגישה שהעשרת הידע יאפשר לי לטייל בצורה עמוקה יותר, טובה יותר, נכונה יותר.
הקורס של ברק הוא חגיגה של חושים.
אנחנו תמיד מתחילים בנקודת מפגש מעניינת ומשם יוצאים למסע בעקבות העונה והצמחים שגדלים בה.
מעבר לליקוט צמחי הבר, אני גם נחשפת להמון מקומות בארץ שכלל לא הכרתי.
ברק מלמד אותנו מה קוטפים, איך מזהים, מתי אוכלים ועוד כל כך הרבה דברים שקשורים לקשר שלנו עם הצמחים והסביבה הרחבה יותר.
המפגש מחולק תמיד לשלב הטיול שבו אנחנו מלקטים ולומדים, משם אנחנו עוברים לשלב הקמת המחנה שהכנת האוכל ובסיומו של כל יום מתקיימת חגיגת אוכל עשירה וצבעונית, טעימה ומרהיבה שהיא וואוו וואוו וואוו רציני! לשבת בסיומו של יום ליקוט על מחצלת ביער, לאכול אוכל שליקטנו יחד כקבוצה ואחר כך הכנו יחד – זה פשוט משהו שיש לצפות אליו מידי כמה שובות כשהקורס נפגש מחדש.
לאתר של ברק שגיא לחצו פה
מומלץ לעקוב אחריו גם ברשתות החברתיות
קורס הכרת וליקוט פטריות עם מיא גינזבורג
אני סקרנית לגבי עולמן של הפטריות כבר תקופה ארוכה ומבחינתי שנת הלימודים שלי פתוחה לכל מה שנשמע מעניין.
הקורס העונתי של מיא נשמע לי כל כך מעניין ועשיר שנרשמתי אליו מיד כשהיא פתחה את ההרשמה, איפשהו בתחילתה של עונת ליקוט הפטריות (שהיא עונה יחסית קצרה בארץ)
גם בקורס הזה אנחנו נפגשים בכל פעם במקום אחר בארץ ויוצאים לסיור וטיול שבמהלכו אנחנו מקווים שמצוא פטריות נחמדות ולחקור קצת את עולמן. לא מדובר בקורס שבו לומדים ומלקטים רק פטריות למאכל – הלימודים הם רחבים הרבה יותר מעבר לכך.
גם פה, אחד הדברים שאני הכי אוהבת זו ההיכרות עם מקומות חדשים בארץ.
מיא לקחה אותנו ליערות וחורשים שמעולם לא הייתי בהם, לפעמים נדרשת שעתיים נסיעה מהבית שלי, ביום גשום וחורפי – אבל אני לא מוותרת… זה כל כך ממלא את עולמי מבפנים ולכן זה שווה כל רגע של השקעה והתארגנות מוקדמת.
באחד המפגשים ביקרנו ביער שגב, ממש ליד היישוב רקפת במשגב. היה כל כך יפה וכל כך שקט באיזור שהחלטתי להביא את כל המשפחה ביום שלמחרת וללקט איתם פטריות.
זה היה אחד הימים היפים שלנו כמשפחה.
מצאתי פטריות בשרניות ויפות (נטופה ערבה) והכנו תבשיל בשטח. מאז הילדים שלי מחפשים פטריות בכל מקום ודורשים שאלמד עוד בכדי שנכין עוד תבשילים טעימים כאלו בשטח… אני יכולה להבין אותם!
לאתר של מיא לחצו פה
סדנת התססות עם אורי מאיר ציזי׳ק
אחרי אורי אני עוקבת כבר כמה שנים טובות, זה התחיל מהסדרה המעולה ״הפוליטיקה של המזון״ שפתחה אצלי מודעות רחבה יותר לנושא של בריאות, אוכל ופוליטיקה והמשיך לכך שאני עוקבת אחרי ההרצאות והפעילויות שלו ברשתות החברתיות.
אורי הוא מאגר אנושי של ידע שלמרבית האוכלוסייה אין בכלל גישה או פניות אליה. ויש הרבה מאוד מה ללמוד ממנו!
אני מתכוונת ללמוד עוד הרבה דברים אצל דר ציזיק, אבל בינתיים הזדמן לי להרשם ולהשתתף בסדנא יומית שלו בנושא התססות.
בשבת חורפית אחת, מוקדם בבוקר, הנעתי את הרכב ונסעתי עד לעמק הירדן שליד בית שאן.
שם במרכז להנהגת הבריאות, למדתי במשך חצי יום על התססת מזון, על היחסים שלנו עם חיידקים, על המערכת החיסונית ועוד ועוד.
הלימודים התחילו בהרצאה מרתקת ועברו ללימודים מעשיים במטבח.
במטבח למדנו על התססות שונות שירקות וזרעים שונים, למדנו גם להכין גבינות טבעוניות טעימות ומיוחדות, והתנסנו יחד בהכנת ארוחה צבעונית ועשירה שיש בה הרבה מותססים.
מומלץ בחום רב!
לאתר של המרכז להנהגת הבריאות לחצו פה